על ריב ומלחמה

על ריב ומלחמה

על ריב ומלחמה
***************
הריב הסמוי מכה את שורשיו בתוך מציאות משותפת-
כאשר היריבים החיים בתוכה
תופסים ומבינים ומפרשים
זה את זה
בצורה הפוכה.

שהכאב של האחד
הופך להיות העונג של השני
והצער של השני הוא
שמחתו של האחד.

כשהפחד של הראשון נוסך ביטחון
אצל השני והחרדה של השני
מחזקת את הראשון.

כשההבטחה של הראשון הינה הספק
של השני וההתחייבות של השני
איננה אמינה על הראשון.

כשהאמת של האחד נתפסת
אצל השני כשקר
והאמת של השני נתפסת
אצל האחד כשקר.

האמת של זה הוא השקר של זה,
והשקר של זה הוא האמת של זה..

על אותה האמת
ועל אותו השקר
ניזון הריב

והפרדוכס הלא לוגי הזה
הוא הפרדוכס
הכי אנושי
שבעולם

פרדוכס שהתוצאה הלוגית שלו
היא מלחמה
שהיא הכי לא אנושית
שבעולם.

פרי מגדים
 

snoopytush

New member
יפה ומדוייק מילים חודרות


 
בעצם אם חושבים על כך

אז לפי השיר
ריב ומלחמה
הם חשיבה הפוכה
וחוסר אמון נכון?
 
מזכיר לי את הציטוט-

של אלבר קאמי
היקום העשוי קרעים-קרעים והסתירה הקושרת אותם יחדיו.

והנה הציטוט במלואו-

הדיון שלי מבקש לשמור אמונים לודאות שעוררה אותו. ודאות זו היא האבסורד.
הרי זה הפירוד בין הרוח השואפת לבין העולם המאכזב.
געגועי לאחדות, היקום העשוי קרעים-קרעים והסתירה הקושרת אותם יחדיו.
- אלבר קאמי
(מתוך הספר "המיתוס של סיזיפוס)
 
חשיבה הפוכה

כך זה נראה לי יקרה.
חשיבה הפוכה מזינה את עצמה מקטעי מציאות
שמתפרשים כל צד ע"פ האינטרסים שלו ובהתאמה לרגשותיו,
וכל קטע מציאות חדש מוכיח את נכונות החשיבה המצטברת ובהתאם לכך עולה המד חום הרגשי -
עד שקורית ההתפרצות.
האם זה פלא שיש חוסר אימון?
 
למעלה