על קפוארה וחבלות...

על קפוארה וחבלות...

לפני כשבועיים בערך לפני שיעור קונג פו חיכיתי להתחלת השיעור בחוץ ביחד עם המדריך ועוד כמה תלמידים. עבר שם נער אחד בערך בן 16 אני משער, עם 2 גבסים על 2 ידיים, מחזה לא מלבב במיוחד, לטעמי. הוא עצר ואמר שלום למדריך (כנראה שלמד או לקח שיעור נסיון בעבר) והמדריך שאל אותו על הגבסים לידיו. התשובה הייתה: "קפוארה, אלא מה". אני חייכתי אבל קצת נעצבתי אל ליבי שבחור שהולך ללמוד אומנות לחימה, במקום להבריא את גופו לחזק אותו ולשמור עליו, הוא שובר אותו... ממה זה נובע? כל כך התחשק לו להראות שהוא "גבר" ע"י תרגילים מסוכנים עד כדי סיכון שלמות איבריו ואפילו במחיר של הטלת מום? האם זה סוג החינוך שהוא שואב מאופי הקבוצה שהוא משתייך אליה?
 
סביר יותר שזה חינוך מהבית

אם לא שברת שום דבר עד הגיעך למצוות, משהו לא בסדר אצלך...
 

Jogodor1

New member
יש ויש...

ככה זה בדר"כ בהתחלה, אתה רואה את המתקדמים (משמע, את הסלטות שלהם) ואומר לעצמך "אני חייב להדביק את הקצב, רק אם אני אדע סלטה, אני אהיה טוב". מכן זה מתחלק לאלו שמתאבדים ושוברים ידיים ורגליים, ולכאלו שמתקדמים לאט לאט, נתחיל עם מקקו, נעשה קפיץ ידיים, נראה אם אני מצליח להחזיק את עצמי חזק בגשר וכך הלאה... אחרי שנה אצל המתאבדים נוצר פיצול, חצי בסוף מבינים לבד שזה לא עושה אותם טובים, מה שהמתקדמים לאט הבינו כבר מזמן, לבסוף נשאר רבע שמתעקש להמשיך ולבדוק את המכונת רנטגן. אולי זה מה שעושה את הקפוארה לאטרקטיבית, כול האדרנלין הזה, כמו בספורט אתגרי תחרותי (את זה אני אומר בתור אחד שנוסע על רולר בליידס מהסוג שאיתם עושים תרגילים) מה יצא מכול זה בסוף, ימים יגידו...
 

Jogodor1

New member
אה ואללה, דלית...

זאקומיוא הזכיר לי, נקעתי את הקרסול פעמיים, זה נחשב ? אה וזקומויא, ממה השבר ? (לפי המיקום זה בדרך כלל מוחתל או רייז)
 

Ze Colmeia

New member
תאמת...

זה לא מהקפואירה זה קרה לי בכלל לפני שהתחלתי ללמוד, אני ובן דוד שלי שיחקנו כדורגל יחפים קיצר חטפתי עליו קריזה כי הוא רימה אז רציתי לחמם אותו וכשבעטתי באמצע הבעיטה הכדור פגע בו והרגל שלי הייתה עדיין בבעיטה ואז נשברה לי האצבע מהזעזוע... לא מחזה נעים כל האצבע התנפחה ונהיתה כחולה וקצת שחורה...
 

Ze Colmeia

New member
ולגבי רייז

אני לא מפחד או משהו אבל כל פעם שאני מנסה את התרגיל הזה אני פשוט מסתבך עם עצמי באוויר ונופל :(
 

bruinen

New member
זה ממש טיפשי סתם לנסות בלי

בן אדם מנוסה שידריך אותך, אצלנו אם רוצים ללמוד סלטה, בד"כ הוכלים לוינגייט לאימון אקרובטיקה שם יש מדריך מקצועי ומזרנים מתאימים ומקפצה להתאמן על התנועה.
 

Ze Colmeia

New member
אוקי...

מי שבקפואירה הוא בדרך כלל מאוד חזק, אבל לעינין של השבר יש כאלה בקפואירה שאנו קוראים להם "מתאבדים" אלה האנשים האלה שפשוט באו לקפואירה כדי ללמוד רק אקרובטיקה אז הם כל הזמן מנסים דברים מסוכנים ושברים זה אחד התוצאות. ולדלית אמרת שמי שמגיע לגיל המצווה בלי שום שבר יש איתו משהו לא טוב אז אני שברתי בכל החיים שלי רק דבר אחד וזה היה האצבע ליד הבוהן ברגל (מכדורגל) אז אני בסדר? וזה דיי מוזר בגלל שאני כמעט ולא אוכל דיברי חלב, ודפקתי הרבה הפחות מאווווד רציניות בחיי.
 

haleth

New member
על חלב וסידן

מוצרי חלב מכילים אמנם סידן, אולם גם גורמים להפרשת סידן באמצעות השתן, בשל תכולת החלבונים הגבוהה שבהם. לעומת זאת, סידן נמצא במינון גבוה במזונות ככרוב וירקות עלים, טחינה, אגוזים ושקדים, חומוס, סויה ועוד (שומשום מלא הוא המקור העשיר ביותר לסידן - במאה גרם טחינה משומשום מלא יש כמות סידן הגדולה פי 11 מזו המצויה במאה גרם חלב). כלומר העובדה שאתה ממעט באכילת מוצרי חלב לא בהכרח משפיעה על אספקת הסידן לגופך. אבל תזהר כשאתה מתאמן, בכל זאת.
 

Ze Colmeia

New member
תאמת...

דיברתי עם המורה שלי לתזונה (כן כן אני יודע מה תזונה
) והיא הסבירה לי שאין קשר בין החוזק של העצמות לסידן העצמות מתחזקות מויטמין D שאותו מקבלי מהשמש וזה יש לי בשפע
 
הנה נושא שאני מבין בו... ../images/Emo13.gif

בכל אומנות לחימה יש סיכוי להיפגע, קפוארה היא אומנות קצת יותר דינמית מאומנויות אחרות ולכן היא גם קשה מאד על הפרקים, שחיקה לאורך זמן של הפרקים יכולה להוביל לנזק תמידי, במצב קיצוני כמובן. רוב הקפואריסטים הם לרוב נרקיסיסטים ויותר גרועים משחקני כדורגל. אנחנו מפחדים שהציפורן תישבר לנו כי אז לא נוכל להתאמן אבל מצד שני אין לנו בעיה לזרוק את עצמנו אל-על ולקוות שננחת עם הצד הנכון (הבעיה היא שלא תמיד יודעים מה הוא..). אני עצמי סבלתי מאין-ספור פגיעות בקפואירה, הרוב קרו כשהייתי מתחיל ובדקתי את הגבולות של הגוף שלי, עשיתי סלטות ונחתתי על הראש, עשיתי פליק-פלאקים ונחתתי על הראש, נקעתי אין ספור דברים אין ספור פעמים. אולם לא כל הפציעות נגרמו על-ידי אלא ע"י בן-זוג במהלך אימון או משחק, בשוגג כמובן. למעשה רק לפני חודש במהלך אימון שברתי את האף שבר די חמור למעשה, בשני העצמות. הסתובבתי אחורה לMeia lua de compasso בעוד שאיזה אידיוט מאחורי החליט לעשות את אותה הבעיטה בשיא החוזק, בלי להתחשב בעובדה שהאולם מלא בתלמידים, הוא מיקם לי את האף קצת יותר קרוב לאוזן, כמו שאמרתי, אידיוט. האף שלי נשאר קצת עקום, אבל קשה לשים לב לזה... אין ספק שזו הייתה חוויה בלתי נעימה, אבל זו עדיין הייתה חוויה... פציעות קורות בכל אומנות לחימה, בקפוארה מתרכזים בדרך כלל האנשים ה"חוראנים" (בהיעדר מילה מתאימה...) ולרוב הם גם אלו שנפצעים. הרוב מתבגרים בשלב מסויים, השאר פורש לרוב בגלל שנמאס לו לקבל מכות. אגב, הפציעה הכי חמורה שאני שמעתי עליה בקפואירה בארץ, למרות שהיא אינה נובעת ישירות מהקפואירה היא שתלמיד של Prof. Surfista ניסה לעשות דאבל-סלטה על טרמפולינה, הוא נחת על העורף ושבר כמה חוליות. כיום הוא מרותק לכיס גלגלים והוא משותק מהצוואר ומטה. להתרסק זה חלק מהחיים לדעתי, בעיקר בחיי קפואריסט, לאט לאט לומדים ליפול כמו שצריך ולפעמים אפילו לחייך בדרך למטה... :)
 
למה?

אני מניח שכל אדם העוסק באומנות לחימה יוצא מנקודת הנחה שיש סיכוי שהוא ייפגע בצורה כלשהי ואולי אלו העוסקים באומנות לחימה בצורה רצינית לוקחים את זה בחשבון, למרות שלא נראה לי שאפשר לעסוק באומנות לחימה באופן רציני בלי לקבל מנה הגונה של מכות וחבלות. כמובן שהסיכון עולה ככל שמתקדמים יותר ברמה וברמת הסיכון שאותו אדם מוכן לקחת.
 

nitzano

New member
רובנו מוותרים על טכניקת נגיחה בקרקע

מכיוון שאינה יעילה נגד יריב שאינו שוכב על קרקע .....
 

Ze Colmeia

New member
עכשיו...

שאני חושב על זה זה נשמע כמו משהו שאמא שלי אומרת לי אחרי ל"ג בעומר שאני חוזר בבוקר ואין לי כוח להתקלח.
 

zakomea

New member
אני...

שמעתי על פציעה יותר קשה (בערך), בברזיל עשו מקוללה אבל עם מצ´אטות ולאחד נתקעה המצ´טה בדיוק בין העניים. מצ´אטה= מין סכין גדולה כזו. נ.ב אני על המשתמש הישן כי אני בבית ספר.
 
למעלה