על קבלה וריסון
רציתי לפתוח פה נושא לדיון על קבלה וריסון של ילד ADHD . פתאום הבנתי שכל החיים אמרתי לעצמי "לא", כי התביישתי בהתנהגות האימפולסיבית שלי. ומסתבר שגם לבן שלי אני אומרת כל הזמן "לא" כדי לרסן אותו. עכשיו החברה הרבה יותר סובלנית, וגם המורים לומדים הרבה יותר על לקויי למידה ועל שיטות הוראה. בכל זאת, תמיד נשאלת השאלה, עד כמה מותר לקבל את הילד ה-ADHD מבלי שזה יפגע בסובבים אותו, ועד כמה לרסן אותו מבלי לפגוע בשמחת החיים שלו. מה דעתכם?
רציתי לפתוח פה נושא לדיון על קבלה וריסון של ילד ADHD . פתאום הבנתי שכל החיים אמרתי לעצמי "לא", כי התביישתי בהתנהגות האימפולסיבית שלי. ומסתבר שגם לבן שלי אני אומרת כל הזמן "לא" כדי לרסן אותו. עכשיו החברה הרבה יותר סובלנית, וגם המורים לומדים הרבה יותר על לקויי למידה ועל שיטות הוראה. בכל זאת, תמיד נשאלת השאלה, עד כמה מותר לקבל את הילד ה-ADHD מבלי שזה יפגע בסובבים אותו, ועד כמה לרסן אותו מבלי לפגוע בשמחת החיים שלו. מה דעתכם?