כמה מחשבות על קנוניזציה ושר הטבעות
על מנת שספר יהפוך להיות לחלק מקאנון, הוא חייב לעבור תהליך של קנוניזציה. נשאלת השאלה מהו תהליך הקנוניזציה? במובנה הראשוני של המילה, הכוונה לכינוס, קידוש ועריכת ספרי התנ"ך למתכונת המוכרת לנו כיום- 24 ספרים שהשפיעו רבות על הלך המחשבה המערבי. אך יש לזכור שגם בספר התנ"ך לא נכללו כל הספרים - הספרים החיצוניים, אם לא נתעמק בסיבות התיאולוגיות ניתן להניח שספרים אלה לא נראו חשובים מספיק או בעלי ערך מוסף מספיק לאותם עורכים של התנ"ך. מכאן אני רוצה להסיק שלא כל ספר שיש לו חשיבות מספקת צריך להיות מקודש, בצורה זו או אחרת, הן ע"י דת מסויימת והן ע"י מבקרי ספרות. אז מה לדעתי דרוש לספר על מנת שיחשב לקאנון? ראשית, השפעתו על התרבות שלנו ועל תפיסתנו של עצמנו ושל אחרים כאנשים בעלי ידע, בני תרבות ורחבי אופקים. כמעט כל בן תרבות המערבית ידע מה זה מובי דיק, לוויתן לבן ועצום, סמל לכיסופי האדם. כמעט כל אדם משכיל יבין מהו מצב "קפקאי", ישכיל לדעת מדוע המלט הוא סמל ההססנות ויבין מה פירוש המשפט "כולם יודעים מה קורה בחדר 101". האם חובה לקרוא את הספרים הקנוניים בשביל להבין דברים כאלה ואחרים? בהחלט לא. מובי דיק הוא ספר שהרבה יחשיבו אותו לקשה לקריאה, וזה נכון, הרי זהו ספר שעמוס באלגוריות דתיות ופילוסופיות. בהחלט יהיה קשה לצלוח אותו, אבל הרי כולנו יודעים מי אלה קפטן אחאב, ישמעאל ומובי דיק. ועוד דוגמה - כמה מאיתנו קראו את האפוס המקורי של האודיסאה? וכמה מאיתנו יודעים מי אלה אודיסאוס ופנלופה? ואני לא מדבר רק על אנשים יודעי ספר, אני מדבר על כלל התרבות המערבית. שנית, על מנת שספר יחשב לקנוני הוא חייב להשפיע על סופרים אחרים ועל יצירות ספרותיות אחרות. דנטה משקיף על כלל הספרות המערבית כאחד מגדולי סופרי הרנסאנס. מובי דיק מאיר על כל הספרות האמריקאית שלאחריו כמגדלור בחשכה. לא ניתן לדמיין את ספרות המאה העשרים, על כל הניכור ותחושת הבדידות שבה, ללא ספריו של קפקא. והאם ניתן לדמיין את הספרות העברית ללא "אפרים חוזר לאספסת" של ס. יזהר, הספר שבישר על לידת הסיפור הארצישראלי? שלישית, וזהו הדבר הברור מאליו. ספר קאנוני חייב להיות ספר טוב, ספר נפלא, יצירת מופת אפילו. בלי הפרט הזה קנוניזציה אמיתית של ספר לא תהיה אפשרית. אז האם "שר הטבעות" עונה על הדרישות האלה? ראשית, וכאן תשאלו את עצמכם, האם אתם חושבים שאדם שלא יודע מהי טבעתו של סאורון הוא בעל בורות מסויימת? האם מישהו שלא יודע מהו הוביט צריך לשבת ולקרוא את הטרילוגיה? לדעתי, לא. שר הטבעות עדיין אינו ותיק מספיק על מנת שיהפוך לחלק מהקאנון המערבי. הסרט ההוליוודי אומנם זרז את חדירתו לתרבות המערבית, אבל זה אינו מספיק. שנית, האם "שר הטבעות" השפיע על יצירות מופת ועל סופרים טובים אחרים? על שאלה זאת אינני יכול לענות משום שאני לא מתמצא בז'אנרים של מד"ב ושל פנטזיה. אך יש לזכור, ש"שר הטבעות" גרם לכניסת ימי הביניים לספרות הפנטזיה, על כל הרומנטיות שהם - אבירים אמיצים, נסיכות ענוגות, גמדים רשעים, דרקונים, טבעות, חרבות, גביעים קדושים ומאבקים אבסולוטיים - הטוב הוא טוב, הרע הוא רע ואין עוררין על כך. שאלו את עצמכם - האם זהו דבר שתרם לספרות המערבית? האם לא הייתם מעדיפים לקרוא ספר שבו הרע אינו רע לגמרי וגם הטוב מבצע עוון כאן וחטא שם? שלישית, האם "שר הטבעות" הוא ספר טוב, מעבר לטוב, יצירת מופת? יש מבקרים שיאמרו כן ויש שישלחו אתכם לקרוא את תומאס מאן. ומה אני חושב? שר הטבעות מעולם לא קסם לי (והסרט די שעמם אותי), מעולם לא נמשכתי לספרות הפנטזיה והמדע בדיוני, ואין לי תוכנית לקרוא ספר כזה בקרוב (חוץ מקץ הילדות ששמעתי עליו ביקורות טובות מאוד) אז לא אביע דעה על הספר הזה. מישהו רוצה לדבר על התפסן?
