מטייל בפרדס
New member
על פרשת-השבוע.
"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב... וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." (שמות ו, ו-ט). שלא שמעו בני-ישראל אל משה "מקוצר-רוח", כלומר מחוסר ברוחניות, כי היו בעבדות, והיו במ"ט שערי-טומאה, ולא היו רגילים לעבוד את ה' ית' בשמחה. "ומעבודה קשה" – מרמז שעבודת-ה' היתה קשה להם, שזה בא להם בקושי רב... "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ." (שם ז, א). היינו שאתה תהיה ההוכחה שלי בפני פרעה. אתה תעביר לו את מבוקשי. כמו שנאמר – "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים..." (תהלים צ, א). כי כפר פרעה, והקשיח את לבו. שנאמר – "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת-ה' וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ." (שם ה, ב). "ואהרון אחיך יהיה נביאך" – ופירש רש"י: כל לשון נבואה – אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות. וזה מרמז לכוהנים בכלל, ולכהן גדול בפרט, שהם החוליה המקשרת בין הקב"ה לבין כלל עם-ישראל. כי הם עוסקים בעבודת בית-המקדש, ומלמדים את העם תורה, ומכפרים על חטאיהם. "וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם." (שם ז, כא). מרמז לכך שמצרים החלה לאבד את כוחה, ואת כל השפע שלה. וגם מרמז שכשיהודי נמצא במצב של 'מצרים', ולא לומד תורה, אזי הוא כמו דג מחוץ למים, וסופו שלא יוכל "לשתות מים מן היאור", כלומר שירגיש צמא לרוחניות, ולא יוכל לקבל את השפע שמגיע מהמקור של כל ההשפעות. "ויהי הדם בכל ארץ-מצרים" – שהקב"ה החל לעשות שפטים במצרים, ולדון אותם בחומרה. כי הדם מרמז לדינים, כידוע... שבת שלום ומבורך!
"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב... וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." (שמות ו, ו-ט). שלא שמעו בני-ישראל אל משה "מקוצר-רוח", כלומר מחוסר ברוחניות, כי היו בעבדות, והיו במ"ט שערי-טומאה, ולא היו רגילים לעבוד את ה' ית' בשמחה. "ומעבודה קשה" – מרמז שעבודת-ה' היתה קשה להם, שזה בא להם בקושי רב... "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ." (שם ז, א). היינו שאתה תהיה ההוכחה שלי בפני פרעה. אתה תעביר לו את מבוקשי. כמו שנאמר – "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים..." (תהלים צ, א). כי כפר פרעה, והקשיח את לבו. שנאמר – "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת-ה' וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ." (שם ה, ב). "ואהרון אחיך יהיה נביאך" – ופירש רש"י: כל לשון נבואה – אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות. וזה מרמז לכוהנים בכלל, ולכהן גדול בפרט, שהם החוליה המקשרת בין הקב"ה לבין כלל עם-ישראל. כי הם עוסקים בעבודת בית-המקדש, ומלמדים את העם תורה, ומכפרים על חטאיהם. "וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם." (שם ז, כא). מרמז לכך שמצרים החלה לאבד את כוחה, ואת כל השפע שלה. וגם מרמז שכשיהודי נמצא במצב של 'מצרים', ולא לומד תורה, אזי הוא כמו דג מחוץ למים, וסופו שלא יוכל "לשתות מים מן היאור", כלומר שירגיש צמא לרוחניות, ולא יוכל לקבל את השפע שמגיע מהמקור של כל ההשפעות. "ויהי הדם בכל ארץ-מצרים" – שהקב"ה החל לעשות שפטים במצרים, ולדון אותם בחומרה. כי הדם מרמז לדינים, כידוע... שבת שלום ומבורך!