wildboy2012
New member
על פרשת דרכים
שבועיים עברו מאז אותו לילה בלתי נשכח. ירון לא עונה לטלפונים, לא עונה להודעות ולא עונה לדפיקות בדלת. שאלתי חברים, בעבודה שלו. נעלם מעל פני האדמה. התחלתי להתייאש, מאשים את עצמי ומרגיש רע.
אחת עשרה בלילה, אני רובץ על הספה מול הטלוויזיה, האישה כבר ישנה במיטה. פתאום דפיקה חלשה בדלת. לא בטוח ששמעתי נכון אני מנמיך את הווליום בטלוויזיה והנה זה שוב, דפיקה חלשה אך ברורה. אני קם, לבוש תחתונים בלבד בחום של חודש יולי. מסתכל דרך העינית וישר פותח.
הוא עומד מולי. מראה מוזנח, נראה שלא התגלח כל השבועיים האחרונים ובקושי התקלח. שבר כלי. משכתי אותו בעדינות פנימה, הבאתי לו כוס מים בלי לשאול. תהיתי מה השתבש ולמה, חיכיתי למוצא פיו של ירון. אחרי כמה דקות של התאוששות הוא התחיל להסביר.
"מאז שאני זוכר את עצמי הרגשתי משהו כלפייך. כל השנים הדחקתי את זה בכח, מתמקד בנשים, מתמקד בלהיות גברי ככל האפשר. מכחיש שלראות אותך גורם לי לקצב פעימות לב יותר חזק כל פעם מחדש. מה שעשית לי אותו לילה שבר את כל זה במכה אחת, ישר ללב. לקח לזה קצת זמן לשקוע וניסיתי מאז למצוא את עצמי, נסעתי לבד למדבר למקום מבודד שאני מכיר. הגעתי למסקנה..."
הנחתי אצבע בעדינות על שפתיו, משתיק אותו. הימרתי על כל הקופה. ידי השנייה נשלחה למטה, לאיזור המפשעה שלו. נוגעת, מגששת. ראיתי את ההתלבטות הפנימית שלו, לבסוף הוא הזיז את האצבע שלי ובצעד מפתיע משלו נישק אותי. בפה. עם לשון. הרגשתי את איברו גודל ומתקשה מבעד למכנס הרפוי שהוא לבש, בו זמנית האיבר שלי תפח ואיים לפרוץ מהתחתונים. ידעתי שאם האישה קמה ורואה זה סוף הנישואים שלנו, עם כל הפתיחות והיצר המיני שלה, זה כבר יהיה יותר מידי אפילו עבורה. לא היה לי אכפת. הגביע הקדוש היה בהישג ידי ולא התכוונתי לוותר עליו.
המשכנו בנשיקה מלאת תשוקה תוך כדי הורדת בגדים. נשכבנו עירומים זה לצד זה על הספה הגדולה, טלוויזיה משדרת איזו סדרה תפלה ברקע. "תורך הפעם", לחשתי לו באוזן ונשכבתי על הבטן מפסק קלות את הרגליים, חושף ישבן וכניסה אחורית. שמחתי שהספקתי להתקלח בערב.
בלי לבזבז זמן הוא ניגש מעליי, הרגשתי את הזין שלו נוגע בישבן שלי, בודק. עבר זמן רב מאז שקיבלתי, במיוחד איבר מכובד כמו שלו ועוד בלי חומר סיכה. התשוקה גברה על הכל וסיככה את החדירה טוב יותר מכל חומר סיכה. לפני שהספקתי לגנוח בכאב או הנאה, הוא כבר היה בתוכי. כל כולו, עד הסוף. הוא דחף בכוונה עוד ועוד, הביצים שלו התרפקו על הישבן שלי. החנקתי בכח גניחות תשוקה והנאה, התרכזתי ברגע ונצרתי אותו. ההרגשה הייתה עילאית, כאילו זה משהו שנועד לקרות ורק חיכה לזמן המתאים. ירון זיין אותי בדיוק באותו אופן וקצב שהוא זיין את אשתי רק לפני שבועיים. הגוף שלו והגוף שלי נעו בהרמוניה, לא רציתי שהרגע הזה ייגמר לעולם.
כיווצתי קלות את שרירי הישבן שלי סביב הזין שלו, מרגיש אותו זז, חם, חודר, יוצא, חוזר. עצרתי את האורגזמה שלי בכח, מרגיש אותה מעבר לפינה, מוכנה, ממתינה. אחרי זמן שנראה נצח, נצח חלומי, הרגשתי את הדחיפה האחרונה, העמוקה, שלמדתי להכיר וידעתי את משמעותה. כמויות בלתי נתפסות של זרע נשפכו, הושפרצו, עמוק בתוך גופי עד כדי כך שהרגשתי את הזרימה. גל אחרי גל. ירון יצא, נשכב רופס וחסר כוחות לצידי. החלטתי לשמור את האורגזמה שלי ואת הזרע, לסקס בוקר עם האישה. שגם היא תהנה, אולי בפעם האחרונה איתי כי ידעתי שאם הוא רק מבקש אני עובר לגור עם ירון. הבטתי בו נח, ישן. הוא נרדם. הכנתי בראש סיפור כיסוי, כיסיתי אותו עם שמיכה דקה וניקיתי כמיטב יכולתי את הזירה מראיות למקרה שכל אחד ימשיך בשגרת חייו.
מקלחת קרה, הוצאתי בחוסר חשק את הזרע שנזרע בתוכי ונפעמתי מהכמות. יותר ממה שאי פעם קיבלתי או ראיתי במנה אחת של זרע. שקלתי לפרוק את המתח המיני שלי, אבל דבקתי בהחלטה הקודמת. לבשתי שוב את התחתונים, סידרתי שוב את הסלון מוודא שהכל נראה כרגיל והצטרפתי לאישה במיטה, בשעה אחת.
בשבע בבוקר הערתי את אשתי עם נשיקה, שם למטה. זה לא היה חדש וסימן שבא לי סקס בוקר. היא נענתה בשמחה ואחרי ששנינו גמרנו סיפרתי לה שירון הגיע בלילה מותש ונשאר לישון. לא ידעתי אם הוא עדיין שם בכלל.
הלכתי לסלון בחשש מסויים. ירון היה ער על הספה, לבוש ומקולח. שמחתי שהוא הרגיש אצלי כמו בבית. הוא התכונן ללכת, לא הצלחתי לפענח את הרגשות שלו או הבעת הפנים שלו. "מתי רואים אותך שוב?", שאלתי בנונשלנטיות בכביכול. הוא חייך, לראשונה זה הרבה זמן ורק אמר "בקרוב, אל תדאג" וקם מהספה, הולך לכיוון הדלת. הבטתי בישבנו המוצק, הוא לבש ג'ינס ישנים שלי, צמודים. קיוותי שהוא לקח גם תחתונים שלי, ידעתי שיש לנו טעם דומה. הדלת נסגרה, האפשרויות היו כולן עוד פתוחות, הכדור במגרש שלו.
המשך יבוא? כנראה!
שבועיים עברו מאז אותו לילה בלתי נשכח. ירון לא עונה לטלפונים, לא עונה להודעות ולא עונה לדפיקות בדלת. שאלתי חברים, בעבודה שלו. נעלם מעל פני האדמה. התחלתי להתייאש, מאשים את עצמי ומרגיש רע.
אחת עשרה בלילה, אני רובץ על הספה מול הטלוויזיה, האישה כבר ישנה במיטה. פתאום דפיקה חלשה בדלת. לא בטוח ששמעתי נכון אני מנמיך את הווליום בטלוויזיה והנה זה שוב, דפיקה חלשה אך ברורה. אני קם, לבוש תחתונים בלבד בחום של חודש יולי. מסתכל דרך העינית וישר פותח.
הוא עומד מולי. מראה מוזנח, נראה שלא התגלח כל השבועיים האחרונים ובקושי התקלח. שבר כלי. משכתי אותו בעדינות פנימה, הבאתי לו כוס מים בלי לשאול. תהיתי מה השתבש ולמה, חיכיתי למוצא פיו של ירון. אחרי כמה דקות של התאוששות הוא התחיל להסביר.
"מאז שאני זוכר את עצמי הרגשתי משהו כלפייך. כל השנים הדחקתי את זה בכח, מתמקד בנשים, מתמקד בלהיות גברי ככל האפשר. מכחיש שלראות אותך גורם לי לקצב פעימות לב יותר חזק כל פעם מחדש. מה שעשית לי אותו לילה שבר את כל זה במכה אחת, ישר ללב. לקח לזה קצת זמן לשקוע וניסיתי מאז למצוא את עצמי, נסעתי לבד למדבר למקום מבודד שאני מכיר. הגעתי למסקנה..."
הנחתי אצבע בעדינות על שפתיו, משתיק אותו. הימרתי על כל הקופה. ידי השנייה נשלחה למטה, לאיזור המפשעה שלו. נוגעת, מגששת. ראיתי את ההתלבטות הפנימית שלו, לבסוף הוא הזיז את האצבע שלי ובצעד מפתיע משלו נישק אותי. בפה. עם לשון. הרגשתי את איברו גודל ומתקשה מבעד למכנס הרפוי שהוא לבש, בו זמנית האיבר שלי תפח ואיים לפרוץ מהתחתונים. ידעתי שאם האישה קמה ורואה זה סוף הנישואים שלנו, עם כל הפתיחות והיצר המיני שלה, זה כבר יהיה יותר מידי אפילו עבורה. לא היה לי אכפת. הגביע הקדוש היה בהישג ידי ולא התכוונתי לוותר עליו.
המשכנו בנשיקה מלאת תשוקה תוך כדי הורדת בגדים. נשכבנו עירומים זה לצד זה על הספה הגדולה, טלוויזיה משדרת איזו סדרה תפלה ברקע. "תורך הפעם", לחשתי לו באוזן ונשכבתי על הבטן מפסק קלות את הרגליים, חושף ישבן וכניסה אחורית. שמחתי שהספקתי להתקלח בערב.
בלי לבזבז זמן הוא ניגש מעליי, הרגשתי את הזין שלו נוגע בישבן שלי, בודק. עבר זמן רב מאז שקיבלתי, במיוחד איבר מכובד כמו שלו ועוד בלי חומר סיכה. התשוקה גברה על הכל וסיככה את החדירה טוב יותר מכל חומר סיכה. לפני שהספקתי לגנוח בכאב או הנאה, הוא כבר היה בתוכי. כל כולו, עד הסוף. הוא דחף בכוונה עוד ועוד, הביצים שלו התרפקו על הישבן שלי. החנקתי בכח גניחות תשוקה והנאה, התרכזתי ברגע ונצרתי אותו. ההרגשה הייתה עילאית, כאילו זה משהו שנועד לקרות ורק חיכה לזמן המתאים. ירון זיין אותי בדיוק באותו אופן וקצב שהוא זיין את אשתי רק לפני שבועיים. הגוף שלו והגוף שלי נעו בהרמוניה, לא רציתי שהרגע הזה ייגמר לעולם.
כיווצתי קלות את שרירי הישבן שלי סביב הזין שלו, מרגיש אותו זז, חם, חודר, יוצא, חוזר. עצרתי את האורגזמה שלי בכח, מרגיש אותה מעבר לפינה, מוכנה, ממתינה. אחרי זמן שנראה נצח, נצח חלומי, הרגשתי את הדחיפה האחרונה, העמוקה, שלמדתי להכיר וידעתי את משמעותה. כמויות בלתי נתפסות של זרע נשפכו, הושפרצו, עמוק בתוך גופי עד כדי כך שהרגשתי את הזרימה. גל אחרי גל. ירון יצא, נשכב רופס וחסר כוחות לצידי. החלטתי לשמור את האורגזמה שלי ואת הזרע, לסקס בוקר עם האישה. שגם היא תהנה, אולי בפעם האחרונה איתי כי ידעתי שאם הוא רק מבקש אני עובר לגור עם ירון. הבטתי בו נח, ישן. הוא נרדם. הכנתי בראש סיפור כיסוי, כיסיתי אותו עם שמיכה דקה וניקיתי כמיטב יכולתי את הזירה מראיות למקרה שכל אחד ימשיך בשגרת חייו.
מקלחת קרה, הוצאתי בחוסר חשק את הזרע שנזרע בתוכי ונפעמתי מהכמות. יותר ממה שאי פעם קיבלתי או ראיתי במנה אחת של זרע. שקלתי לפרוק את המתח המיני שלי, אבל דבקתי בהחלטה הקודמת. לבשתי שוב את התחתונים, סידרתי שוב את הסלון מוודא שהכל נראה כרגיל והצטרפתי לאישה במיטה, בשעה אחת.
בשבע בבוקר הערתי את אשתי עם נשיקה, שם למטה. זה לא היה חדש וסימן שבא לי סקס בוקר. היא נענתה בשמחה ואחרי ששנינו גמרנו סיפרתי לה שירון הגיע בלילה מותש ונשאר לישון. לא ידעתי אם הוא עדיין שם בכלל.
הלכתי לסלון בחשש מסויים. ירון היה ער על הספה, לבוש ומקולח. שמחתי שהוא הרגיש אצלי כמו בבית. הוא התכונן ללכת, לא הצלחתי לפענח את הרגשות שלו או הבעת הפנים שלו. "מתי רואים אותך שוב?", שאלתי בנונשלנטיות בכביכול. הוא חייך, לראשונה זה הרבה זמן ורק אמר "בקרוב, אל תדאג" וקם מהספה, הולך לכיוון הדלת. הבטתי בישבנו המוצק, הוא לבש ג'ינס ישנים שלי, צמודים. קיוותי שהוא לקח גם תחתונים שלי, ידעתי שיש לנו טעם דומה. הדלת נסגרה, האפשרויות היו כולן עוד פתוחות, הכדור במגרש שלו.
המשך יבוא? כנראה!
