ומדאיג אותי,
וזה כל הזמן שם בחדשות, היה חשש גדול שהרוצח הוא ילד מביה"ס. זו לא נורה אדומה, זה פרוג'קטור לפנים! נורא יפה ונחמד שהמנהל נרגע כמו גם הוריה של תאיר ראדה, אבל מישהו מפספס כאן משהו, משהו לא בסדר כאן אם החשש שהרוצח הוא מבין חבריה היה כה גדול. במקום נורמלי, שגרזן האלימות אינו קיים ביומיום, לא היו חוששים כל כך. יום או יומיים לפני הרצח, G ואני שוחחנו על מצב האלימות בארץ ואמרנו שזה רק עניין של זמן עד שיהיה רצח של תלמיד ע"י תלמיד ועד שזה לא יקרה לא יזוז כלום בטיפול באלימות בבתיה"ס בארץ. היום, אחרי שנתפס הרוצח (נגיד), אנחת הרווחה של כולם מחזירה את המערכת להיות פסיבית בנוגע לנגע האלימות בארץ. כאילו ולא קרה כלום. הרוצח נושא בשם שמסגיר את מוצאו הרוסי, "בזכות" השם שלו האשמה תיפול בנוחות מדהימה על העולים מרוסיה ושוב, אף אחד לא יטפל בכלום. יולי תמיר אמרה שלא ציפו שיקרה מקרה כזה בבי"ס והנה חזרנו לאותה נקודה, אף אחד לא יעשה כלום, כולם כבר נרגעו וייזכרו במשפחת ראדה ברצח הבא כמו את משפחת ספיר שהבת, מעיין ספיר נרצחה ע"י צעיר ממוצא אתיופי (שוב, כמה נוח) נכון ששכחתם אותה?.... כרוניקה של מוות ידוע מראש.
