על פגאניזם וזהות

[Widsith]

על פגאניזם וזהות

שמתי את השאלה הזאת גם בפייסבוק, אבל אני חושב שכדאי לפתוח אותה גם לדיון כאן. מאחר ולהיות לא יהודי בישראל זה כן אישיו לא קטן במיוחד אם נולדת כיהודי, רציתי לשאול, כמה מכם רואים את עתידם בארץ ישראל? נגיד, אני אישית לא מגיע מתפיסה שמאפשרת לי לשלב בין האמונה שלי לציונות/יהדות (אחרי בערך שנתיים של התלבטויות), ואני יודע שאיך שהצעד הזה ישתלם לי אני אעזוב את ישראל לטובת מדינה אחרת, מסיבות שחלקן אישיות, חלקן פוליטיות, וחלקן מאחר שאני לא מרגיש חלק מהתרבות המקומית ולא מזדהה עימה. אני מניח אבל שכמו שנאמר, כמספר הפגאנים מספר הדעות. איפה אתם עומדים ביחס קשר לא קשר למדינת ישראל והערכים שהיא מייצגת, והאם אתם רואים כאן או בחו''ל את עתידכם ולמה?

 

[5halo]

אישית לי

לא משנה כול כך איפה אני גרה. כילדת שליחויות שהתחילה לחקור את האמונות שלה בזמן שהיא הטלטלה בין יבשות זה לא האישיו בשבילי. עבודה תגרום לי יותר להישאר או לעזוב את הארץ מאשר אמונה. כן לא קל פה בגלל המדינה היהודית אבל אם כול מי שרוצה לשנות את זה יברח מהארץ השינוי לא יקרה לעולם.

 

[Widsith]

אוף טופיק

אמא שלי גם כילדת שליחויות מתארת הרגשה דומה של מן "תלישות" מקשר למקום אם נגדיר ככה (רק שאצלה זה כמובן עובד אחרת, כל אדם ודרכו הוא), ומתברר שיש תיאוריות פסיכולוגיות שלמות על השפעות כאלה של נדודים בפועל על בני אדם (לא במובן בעיתי כמובן, אלא במובן, איך זה משפיע). מעניין באמת עד כמה בקהילה הפגאנית הקשר בין תרבות מקור לתרבות בה חיים לעומת התפתחות אישית ומאפיינים את הבחירה בנתיב אמונה מסוים...

 

[kagome10]

לא מאמינה בלאומיות משום סוג

מאמינה שאנשים צריכים לחיות בקהילות, שבטים, ושהעמים פשוט הומצאו. לכן, הם נסואה שמגשימה את עצמה. אני אוהבת את הארץ הזאת. הארץ, לא המדינה. אבל כשני מדיימנת את עצמי בזקנתי אני מדמינת את עצמי ביער, אמיתי, כזה שלא קיים בישראל. מצד שני, אם אמצא את הקהילה שלי, לחלוטין לא ישנה לי אם היא פה או לא. זה פשוט אל קרטריון לדעתי. עם זו קבוצה גדולה מידי בשביל תחושת זהות אמיתית שלא מבוססת על אויבים משותפים.

 

[Raidho]

גם הגלגל הומצא. זה לא הופך אותו לבלתי שימושי

 

[מורגיין1]

שאלה טובה

זה נושא שהעסיק אותי רבות בשנים האחרונות. גם גרתי בחו"ל תקופות מסוימות גם באסיה וגם בלונדון אבל הרגשתי זרה! אולי זה תלוי במדינה שבה אתה בוחר לחיות אבל גם גיסי שגר באוסטרליה כבר 5 שנים מרגיש את זה ומרגיש בחסרון של המשפחה. ואני ובן זוגי גם דיברנו על מעבר לאוסטרליה, התייעצנו עם עו"ד להגירה וכו.. ואני החלטתי שזה לא מתאים לי לעבור לשום מקום אחר כי אני אוהבת לחיות פה ובכל מקום אחר אני אהיה זרה. אני גם מאמינה שההיסטוריה חוזרת על עצמה וגם אם אני לא אגדיר את עצמי יהודיה אחרים יעשו זאת בשבילי ועם עולם שהרוב הדתי בה הוא מוסלמי אני לא יודעת מה ילד יום. אני כפי שאתה כבר יודע נמנעת מהגדרות. אז אני לא מזדהה עם דת כלשהי בהגדרה. אבל אני כן מעריכה את המורשת/היסטוריה של העם היהודי כאומה. אני גם מאמינה בגלגול נשמות ואני מאמינה שהנשמה שלי לא סתם בחרה להתגלגל כיהודיה . יש במדינה שלנו המון קונפליקטים פנימיים וחיצוניים שאנחנו מתמודדים איתם גם כאומה וגם באופן אישי ואולי המקום שלנו כאן הוא ליצור שינוי תפיסתי מחשבתי. הרעיונות שיש בפורום הזה זה התחלה. אני מאמינה שבסופו של דבר הכל מהדהד החוצה.

 

[כנפיים 37]

"אין לי ארץ אחרת , גם כשאדמתי בוערת"

אני חושבת ומזדהה עם מורגיין 1

" אני גם מאמינה בגלגול נשמות ואני מאמינה שהנשמה שלי לא סתם בחרה להתגלגל כיהודיה . יש במדינה שלנו המון קונפליקטים פנימיים וחיצוניים שאנחנו מתמודדים איתם גם כאומה וגם באופן אישי ואולי המקום שלנו כאן הוא ליצור שינוי תפיסתי מחשבתי." יש סיבה למה הנשמות שלנו נבחרו להיוולד מחדש בכל גלגול , במשפחות שבהם נולדנו , ובתרבות וכדומה... מאותו הסיבה שנבחרנו ליולד בחודש , ביום , בשנה , בתקופה וכדומה... זה בונה אותנו ועשה אותנו מה שאנו היום, ולא משנה לאן נברח מזה וכמה ננסה להתכחש לזה, זה חלק ממנו. ויכול להיות שבגלל שאנחנו נבחרנו ליולד יהודים בארץ ישראל , יש לנו יעוד מסוים , ויתכן שהוא למען שינוי תפיסתי מחשבתי. אני אוהבת מאד את הארץ , אני אוהבת מאד את המדינה , אני אוהבת מאד את העם היהודי. אני אוהבת מאד את הציונות "אין לי ארץ אחרת , גם כשאדמתי בוערת" אבל הבית שלנו (לפחות מי שמרגיש כך כמוני) צריך שינוי

 

[העורב הצחור]

בעיני, מדינת ישראל כבר לא מייצגת ערכים

הערכים שעמדו מאחורי יסוד מדינת ישראל החלו להתמסמס זמן קצר אחרי הווסדה ואני חושב שהמשבר הגדול הראשון הגיע בשנות ה-80. אישית, אין לי בעיה עם הציונות באופן כללי, וגם עם היהדות המסורתית אין לי יותר מדי בעיה (אלא עם פלגים מסויימים בתוכה). כמו כן, אני מפריד בין היהדות והציונות, ומוצא שהחפיפה ביניהן קיימת - אך לא בצורה נרחבת כמו שנוטים לחשוב. כן, אני רואה עצמי כציוני. אני חושב שהעם היהודי צריך לשבת בארצו העתיקה-חדשה (אלטנוילנד) ואני בהחלט רואה את עצמי כחלק מהעם ומהמדינה. אבל, ויש אבל, זה לא פשוט. גם מבחינת אמונה, קשה עד בלתי אפשרי למצוא כאן שותפים לדרך בה בחרתי, והמעטים שכן ישנם הולכים בנתיבים קרובים, אך לא הנתיב בו אני בחרתי. זו אחת הסיבות שאולי בשלהן אצטרך בשלב כלשהו לעבור לגור בניכר, עם עדיפות לארץ דוברת אנגלית. גם מבחינה כלכלית, קשה כאן. החיים שלי די נוחים, זה נכון, אבל כדי להגשים חלק מהחלומות שלי - אאלץ גם מבחינה כלכלית לבצע מעבר למקום אחר. בכל מקרה במקרה ואעזוב, ישראל תישאר פינה חמה בליבי ואשאף לשוב אליה. מבחינה תרבותית, קשה להגיד משהו חיובי מדי או שלילי מדי. גם בארצות אחרות ניתן לראות קשת רחבה בתחום זה, ואף מקום אחר לא מושלם. בדבר אחד אני כן מעדיף את הישראלים על פני יושבי ניכר - חמימות ועזרה הדדית. כן, אלה עוד לא פסו מן העולם, ואף עפ"י שראיתי דוגמאות לכך גם בחו"ל, בארץ חשתי בזה יותר.