wasted years
New member
על פאקצות, טבריינים
ומנהלים שסטייתם החריפה ביותר היא לשרשר הודעות
אני לא ארחיב יותר מדי על החג:\ כי אותי זה לא היה מעניין. את 3 הימים האחרונים ביליתי בתוך הכבשן הטבריני, חום כזה,אפילו בשואה לא היה:\. האקלים שם הוא פשוט בלתי נסבל,הטמפ' לא עולות בהדרגתיות, אלא פשוט מכות בעורך הלבנבן שהפך לצ'ורניי אחושרמוטה שמכבר. אחרי שהתמקמתי בבית הרוסים של סבתי, שאת הריהוט לא החליפו מאז הרב כדורי היה ילד, התפנתי לעשיית כלום^_____^. עד ש...... "זיקוקים, קצף, מופלטות, אנימניאקס והרבה טו דו דווווווום..הגיעו הדודים המרוקנרים שלי(מרוקאים). כמה שאני מת עליהם
מוסיפים לחג אווירה שמחה שהאשכנזים שכחו אי שם בחריצי הגפילטע פיש( וואט דה פאק?!) אבל אתם יודעים, משפחה זו משפחה עד שלוחצים לך בנקודה רגישה.. אי שם באופק...אממ, טוב, לא להגזים... אי שם בתחילת גרם המדרגות הבחנתי בזוויות עיני גוש וורוד.. משהו בעל גימורי ג'גליפאף מפוקימון. זו הייתה הבת דודה שלי:|| ועל כן נאמר "טו דו דום". איך אוכל(לא food) לתאר את החיזיון השחור הזה? נעליים ורודות, מכנסיים ורודות וכלה בלק ורוד,ורוד,ורודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד. בקיצור, משהו שהיה גורם לשוריק שלנו לקפוץ לבריכת פיראנות. הלכנו לבית הכנסת, ואחרי המון תפילות מצידי שתגמר כבר התפילה, הגיע החלק האהוב עלי
אוכל(עכשיו food^__^), אבל תקוותי לראש השנה חילוני מדי נמוגו.. לא הכל הסתכם בזלילה ברברית כמו שאני אוהב, אלא עם ברכות על כל ציטופלזמה וריבוזמוים של תפוח בדבש: משהו נורא, מיני פסח שכזה:\ את הערב סיכמנו בצפייה של משחק הכדורגל של מכבי תל אביב
אחלה שומרי מסורת
הכל בגדר טאבו עד שזה מגיע לכדורגל.. ישראלים או לא ישראלים? טוב, זהו
ומנהלים שסטייתם החריפה ביותר היא לשרשר הודעות