על עצמי. אבל קצת אחרת..
את מחליפה אותם כמו גרביים, כשגרביים הם פריט הלבוש שהכי לא נוח בשבילך. את מחליפה אותם כמו גרביים, אבל זה מצחיק שלמרות זאת את כבר כמה שנים טובות לבד, לגמרי עם עצמך.
את מחליפה אותם כמו גרביים, כי את נזקקת להם כמו שרק לגרביים נזקקים, אבל מעולם לא הצלחת באמת למצוא אותם נוחים.
הארון שלך מלא בהם, יש לך את כל הצבעים, את מחזיקה בכל הסוגים..
אבל את אף פעם לא משתמשת בהם, הם מרגישים לך חונקים.
את אוהבת ללכת יחפה, את אוהבת להרגיש את עצמך, את לא אוהבת שמונעים את החופש ממך, אך את בכל זאת מחליפה אותם כמו גרביים, את יודעת שבחורף יש להם חשיבות, אבל נמאס לך מהר, ואיכשהו זורקת בקלות.
כשמגיע הקיץ, הם נקברים בארון, כשמגיע אחר, הקודם רק נשאר אצלך בזכרון. וזה די אבסורד, ובכלל לגמרי מצחיק.. שאם תהפכי את האותיות בשתי המילים? כמו אותם הגרביים, כך גם הגברים שלך בחיים.
את מחליפה אותם כמו גרביים, כשגרביים הם פריט הלבוש שהכי לא נוח בשבילך. את מחליפה אותם כמו גרביים, אבל זה מצחיק שלמרות זאת את כבר כמה שנים טובות לבד, לגמרי עם עצמך.
את מחליפה אותם כמו גרביים, כי את נזקקת להם כמו שרק לגרביים נזקקים, אבל מעולם לא הצלחת באמת למצוא אותם נוחים.
הארון שלך מלא בהם, יש לך את כל הצבעים, את מחזיקה בכל הסוגים..
אבל את אף פעם לא משתמשת בהם, הם מרגישים לך חונקים.
את אוהבת ללכת יחפה, את אוהבת להרגיש את עצמך, את לא אוהבת שמונעים את החופש ממך, אך את בכל זאת מחליפה אותם כמו גרביים, את יודעת שבחורף יש להם חשיבות, אבל נמאס לך מהר, ואיכשהו זורקת בקלות.
כשמגיע הקיץ, הם נקברים בארון, כשמגיע אחר, הקודם רק נשאר אצלך בזכרון. וזה די אבסורד, ובכלל לגמרי מצחיק.. שאם תהפכי את האותיות בשתי המילים? כמו אותם הגרביים, כך גם הגברים שלך בחיים.