על עניין הסבל
משהו שאל בנושא הסבל בעולם (מיועד ליודעים שיש בורא לעולם ולא ל...) קודם כל נכון שזה לא קל לסבול, במיוחד סבל שנראה לנו ''בלתי נסבל'' הקדמה :אנחנו יוצאים מנקודת הנחה ברורה שכולנו מאמינים בבורא עולם ובטובו המוחלט וכן אנו מאמינים בהחלט בתורה הקדושה ובדבריה. ואם קשה לנו משהו הכתוב בתורה או בהנהגת בורא עולם זה אתגר בשבילנו להגיע אל כוונת התורה ואל רצון השם והחסרון הוא בנו ולא בתורה או בבורא ח''ו כי הם מושלמים ובכן אדם שמרגיש סבל כדאי שירחיב את ידעותיו במטרת הסבל בעולם? ואז כשהוא ידע יותר על המטרה הוא יוכל יותר בקלות לקבל את עניין הסבל ויבין שבאמת החסרון היה בו ולא במאמר שאין השם מביא נסיון לאדם אם הוא לא יכול לעמוד בו. וכמו חולה שמביאים לו מאכל מר מאוד והוא טועם ומיד יורק את זה והנה בא הרופא ומסביר לו כיצד התרופה פועלת והיא תציל אותו מכאבים הרבה יותר חזקים והיא תבריא אותו.והנה לפתע החולה מוכן לקחת את התרופה שלפני רגע ירק אותה. הרי ודאי כל דבר שנברא בעולם לא נברא לבטלה.כולל הסבל. נביא להלן כמה מטרות לסבל: 1) הורדת הגאווה- לפי היהדות מטרת החיים היא שהאדם ישלים את עצמו את מידותיו ויחזק את הקשר שלו לבורא ואז הוא מתחבר לחיי נצח. חלק מהשלמת האדם היא תיקון ושיפור המידות, והמידה החוסמת ביותר השתפרות במידות היא גאווה, אז כשאדם סובל הוא מרגיש עד כמה הוא קטן וכמה הוא צריך את עזרתו של בורא עולם. יצא שבלי הסבל לא היה מגיע להתבוננות זו. (כמובן החכם מוריד מגאוותו לפני ששולחים לו לטובתו סבל) 2) התבוננות וחשבון נפש- חיי היום יום הם שוחקים והאדם בקלות יכול לשכוח את מטרת ביאתו לעולם ולשקוע בהבלי העולם הזה והנה פתאום בא עליו סבל תאונה או מחלה והוא מרותק למיטה, פתאום יש לו זמן להתבונן על תכלית חייו, פתאום הוא נזכר בכמה הנהגות טובות שהיו לו שהוא ''שכח'' לקיימן במרוצת הזמן אז בלי הסבל הוא לא היה מגיע להתבוננות הזו. (כמובן שהחכם מתבונן מראש ולא צריכים לעוררו לטובתו) 3) טיהור הנשמה : מטרת בריאת העולם נעשתה על מנת להטיב לברואים וכדי שההטבה תהיה שלימה, נדרש האדם לזכות בטוב על ידי מעשיו והתאמצותו, כדי שהשכר המגיע לו יהיה שכר שלו ולא מתנת חינם המביישת את המקבל, וכאשר אדם חוטא נדבק בנשמתו כתם שימנע ממנו לקבל את השכר השלם למעשיו הטובים כיוון שהוא עבר על רצון השם וז בא הסבל ומנקה ומוחק את הכתם ואז האדם יכול לקבל את שכרו בשלימות ובלא בושה. יש עוד תשובות בנושא הסבל ועניין צדיק ורע לו ורשע וטוב לו אבל בנושא שאלה זו אני חושב שהקפנו מעט.
משהו שאל בנושא הסבל בעולם (מיועד ליודעים שיש בורא לעולם ולא ל...) קודם כל נכון שזה לא קל לסבול, במיוחד סבל שנראה לנו ''בלתי נסבל'' הקדמה :אנחנו יוצאים מנקודת הנחה ברורה שכולנו מאמינים בבורא עולם ובטובו המוחלט וכן אנו מאמינים בהחלט בתורה הקדושה ובדבריה. ואם קשה לנו משהו הכתוב בתורה או בהנהגת בורא עולם זה אתגר בשבילנו להגיע אל כוונת התורה ואל רצון השם והחסרון הוא בנו ולא בתורה או בבורא ח''ו כי הם מושלמים ובכן אדם שמרגיש סבל כדאי שירחיב את ידעותיו במטרת הסבל בעולם? ואז כשהוא ידע יותר על המטרה הוא יוכל יותר בקלות לקבל את עניין הסבל ויבין שבאמת החסרון היה בו ולא במאמר שאין השם מביא נסיון לאדם אם הוא לא יכול לעמוד בו. וכמו חולה שמביאים לו מאכל מר מאוד והוא טועם ומיד יורק את זה והנה בא הרופא ומסביר לו כיצד התרופה פועלת והיא תציל אותו מכאבים הרבה יותר חזקים והיא תבריא אותו.והנה לפתע החולה מוכן לקחת את התרופה שלפני רגע ירק אותה. הרי ודאי כל דבר שנברא בעולם לא נברא לבטלה.כולל הסבל. נביא להלן כמה מטרות לסבל: 1) הורדת הגאווה- לפי היהדות מטרת החיים היא שהאדם ישלים את עצמו את מידותיו ויחזק את הקשר שלו לבורא ואז הוא מתחבר לחיי נצח. חלק מהשלמת האדם היא תיקון ושיפור המידות, והמידה החוסמת ביותר השתפרות במידות היא גאווה, אז כשאדם סובל הוא מרגיש עד כמה הוא קטן וכמה הוא צריך את עזרתו של בורא עולם. יצא שבלי הסבל לא היה מגיע להתבוננות זו. (כמובן החכם מוריד מגאוותו לפני ששולחים לו לטובתו סבל) 2) התבוננות וחשבון נפש- חיי היום יום הם שוחקים והאדם בקלות יכול לשכוח את מטרת ביאתו לעולם ולשקוע בהבלי העולם הזה והנה פתאום בא עליו סבל תאונה או מחלה והוא מרותק למיטה, פתאום יש לו זמן להתבונן על תכלית חייו, פתאום הוא נזכר בכמה הנהגות טובות שהיו לו שהוא ''שכח'' לקיימן במרוצת הזמן אז בלי הסבל הוא לא היה מגיע להתבוננות הזו. (כמובן שהחכם מתבונן מראש ולא צריכים לעוררו לטובתו) 3) טיהור הנשמה : מטרת בריאת העולם נעשתה על מנת להטיב לברואים וכדי שההטבה תהיה שלימה, נדרש האדם לזכות בטוב על ידי מעשיו והתאמצותו, כדי שהשכר המגיע לו יהיה שכר שלו ולא מתנת חינם המביישת את המקבל, וכאשר אדם חוטא נדבק בנשמתו כתם שימנע ממנו לקבל את השכר השלם למעשיו הטובים כיוון שהוא עבר על רצון השם וז בא הסבל ומנקה ומוחק את הכתם ואז האדם יכול לקבל את שכרו בשלימות ובלא בושה. יש עוד תשובות בנושא הסבל ועניין צדיק ורע לו ורשע וטוב לו אבל בנושא שאלה זו אני חושב שהקפנו מעט.