על עבודת גמר וסמוראים

[rowshi2]

על עבודת גמר וסמוראים

כדאי לדעתכם לעשות עבודת גמר בהסטוריה על הסמוראים ביפן? יש על זה הרבה חומר, מספיק בשביל עבודת גמר? חבר שלי החליט לעשות על הסמוראים ( לדעתי עדיף מבחן בגרות רגיל) ואני חושב שזה פשוט יותר מידי לשבור ת'ראש.... את דעתכם בבקשה....

 

[Wing Chan]

לפי דעתי-

אם חבר שלך עושה על הסמוראים, הוא צריך גם לעשות בעקיף על ההיסטוריה של יפן. זה הולך ביחד. =) לפי דעתי שפשוט יעשה עבודת גמר על "יפן הפרו-מודרנית" בכלליות. לא נראה לי שאפשר לעשות רק על הסמוראים.

 

[גוטמן האפור]

מורכב

בדרך כלל כשכותבים עבודה רצינית, לא מספיק להגיד "אני כותב על תקופה" או אני כותב על "נושא" - בדרך כלל צריכים לשאול שאלה מעניינת. אבל בבחירה בין השתים, אני מאמין שדווקא עבודה עם מיקוד קצת יותר גבוה מאשר "יפן הפרה-מודרנית" עשויה להניב תוצאות מעניינות. בכל מקרה, אם מעניין אותך, נשא למצוא מנחה מעניין - הם רועים לעיתים בחוגים למזרח אסיה באוניברסיטאות השונות, אך לא רק.

 

[גוטמן האפור]

וכמובן, שהכי מגניב לעשות עבודת גמר

על כתות מינות בימה"ב, אבל מי מקשיב לי.

 

[pzirpim]

../images/Emo32.gifמינות.

Gordon Leff? [Carlo Ginsburg?] LeRoi Ladurie? אם לא קראת את לף-- כדאי (איש מענין, נדמה לי שהיה תלמיד של נולס) נושא מענין. (אם נושא זה מענין ממליץ Europe's Inner Demons של נורמן כהן) בברכת קטרסיס. ו

 

[גוטמן האפור]

תודה

את לף לא קראתי, אבל אל גינסוברג אני מכיר. תודה, כמו תמיד על ההמלצות - keep em comming בברכת "קטארים" האפור

 

[מטאטא]

קליינברג? ../images/Emo24.gif

 

[גוטמן האפור]

גם ../images/Emo13.gif

האם גם לך יצא לעבור את המופע האורקולי?

 

[מטאטא]

הרבה מופעים...

אני ממליץ על סמינרים אצלו. זה המקום שבו באמת אפשר ללמוד (ולא רק ליהנות) ממנו. מה אתה לומד באוניברסיטה, ד"א? מטאטא (תואר שני בהיסטוריה מודרנית)

 

[ויס הנפח]

אולי לא לך, אבל מקשיבים...

וואלה, אני לא השרוט היחיד שזה מדגדג לו... יש לי ספרים בודדים בנושא (אין לי כח לקום עד המדף להזכר בסופרים), וחשוב מזה, מכר שהוא ד"ר להסטוריה של ימה"ב עם ראש לעניין וספריה מדהימה (ואהבה לחרבות, אחרת איך הייתי מכיר אותו?). איל.

 

[שי רגב]

מה זה../images/Emo35.gif

ג', אולי תרחיב את השכלתנו בעניין? ("כתות מיניות" אני מכיר, על "מינות" לא שמעתי...

)

 

[גוטמן האפור]

מינות = heresy

 

[broadaxe]

מינות ועבודת גמר

(וואו איך אתם בורחים בקלות מהנושא...) כמו שכתבו קודמי כדאי לצמצם יותר את הנושא למשל "מהות הבושידו אצל הסמוראי". לפני מספר שנים כתבה מישהי ממרכז הארץ עבודת גמר על חרבות יפניות (תוך הסתייעות בעמותת א.נ.ק.ה.) וקיבלה ציון גבוה. באירופה היתה התעוררות תקופתית של כתות שטן כבר מהמאה ה-13 ואולי אף קודם. הנושא היה פופולרי-למחצה "מתחת לשולחן" למרות שדוכא באכזריות (כמובן) ע"י השלטונות והכנסיה. כשהמסדר הטמפלרי צבר כח פוליטי וחומרי רב מידי האשימו אותם באמונה בבאפומט - מעין "השילוש הטמא" שהורכב לדברי המאשימים מישו, מוחמד והאל העברי. מלך צרפת בסיוע האפיפיור חיסל את המסדר בשיטתיות וביום שישי, 13 לאוקטובר 1307 נעצרה המועצה העליונה והמגיסטר (ראש המסדר) והועלו על המוקד. המגיסטר, ז'אק דה-מולאי זעק מבעד ללהבות כי נקמתו במלך צרפת עוד תגיע ומאז קיימת במסורת הנוצרית האמונה הטפלה בנוגע לסכנה שב"יום שישי ה-13". מעניין כי מאות שנים אחר כך, במהפכה הצרפתית, כשנערף בגיליוטינה מלך צרפת לואי ה-16 צעק מישהו בקהל הרב "נקמתך התמלאה, ז'אק דה-מולאי". בתקופת שלטון הטרור בצרפת היתה פריחה של כתות שטן ונותרו מהם בעיקר פגיונות אופיינים עם ידות בצורת מלאך המוות. אין קשר בין כתות אלו ל"כנסיית השטן" של אנטון לה-ווי מלפני כארבעים שנה ובטח לא לכתות השטן של היום.

 

[דלית - delete]

מקור יום שישי ה13 אינו ידוע בודאות

וראה את urbanlegends.about.com/cs/historical/a/friday_the_13th.htm target=_blank>הפרסום בנושא ב urbanlegends.about.com בייחוד urbanlegends.about.com/cs/historical/a/friday_the_13th_4.htm target=_blank>עמוד 4.

 

[דלית - delete]

כל הכבוד לתפוז. סוף סוף הצליחו

להרוס הודעה תמימה בת שתי שורות בדיוק. לקח להם הרבה זמן, בטח הרבה דיבוג, להגיע להישג מרשים כזה. ההודעה בקצרה - ישנו פרסום באתר מסוים, שטוען כי המקור לאמונה התפלה בדבר יום שישי ה13 אינו ידוע בוודאות. הפרסום נמשך על פני 5 דפים, והחלק הרלוונטי הוא הדף הרביעי.

 

[broadaxe]

שומדבר לא ודאי כשמדובר במיתוסים

אני לא הייתי מתייחס ל"יום שישי ה-13" כאל אגדה עירונית, זהו מונח מודרני למיתוסים מודרנים. שים לב דלית שגם באתר אליו קישרת טוענים לסבירות גבוהה בקשר לאסונם של הטמפלרים. אני מציע- אם זה מעניין אותך, תקליד בכל מנוע חיפוש את הצירוף knights templar ותקבל טונות של מידע. אני ממליץ בחום על כל אתר או מאמר עליו חתום סטפן דפו, כותב רציני ואקדמי.

 

[דלית - delete]

אבל זו הנקודה שלהם

א. שם האתר הוא "אגדות אורבניות". זה בפירוש לא מהווה הגבלה על תחום המיתוסים שהם כותבים עליהם, או מלמד בצורה חזקה על הפרסומים באתר. זהו רק שם דומיין רשום בw3c. ב. ההוצאה להורג התרחשה בתחילת המאה ה14. הדיווחים הראשונים על קישור בין "יום שישי" ל"13", לפחות לפי האתר, מופיעים רק בסוף המאה ה19. היכן היה הקישור במשך 500 שנים? ניתן לנחש שהקשר טמפלרים-יום שישי ה13 הוא "אגדה אורבנית" שזכתה לתחייה כשהטמפלרים זכו לעדנה מחודשת עם התבססות מסדר הבונים החופשיים (שנתפסו כממשיכי דרכם של הטמפלרים) בקרב הפרוטסטנטים האדוקים באמריקה ואנגליה. ידוע מהלך התפוצה של האגדה האורנית הזו? קיים סיכוי טוב מאוד שכתבתי שטויות כאן, אבל באמת לא מצאתי (לא שערכתי מחקר מעמיק) עדויות לקיום האמונה התפלה הזו במאות 16-17.

 

[גוטמן האפור]

נכון, אבל לא רק

עוד לפני המאה ה13, כבר במאה ה12 התעוררו שתי סוגים של "מינות" - קרי "כפירה בכנסיה". 1. המינות ה"וולדנזית" 2. המינות הקטארית. המינות הוולדנזית, או שגם ניתן לכנותה "המינות העממית", התחילה, בהכללה גסה, עם אנשים שרצו להמשיך הלאה את המהפכה שעברה הכנסיה במאה ה10 - בעיקר הרפורמציה בנזירות. המהפכה ניסתה למתן קצת את העושר של הכנסיה, לחזור יותר ל"חיי הקדושים" - קרי עוני, צניעות וכו'. בעוד שנכון שהנזירים עצמם חיו בנזירות (יחסית), למסדרים שלהם היה רכוש מטורף. כשהמהפכה של גרגוריוס השביעי, האפיפיור, נגמרה, היו כאלה שאמור "לא לא, זה לא מספיק, צריך להמשיך", והחלו להטיף בלי אישור מהכנסיה (דבר מאוד רע. אל תנסו.), ובאופן כללי לנסות להוות סמכות דתית תוך כדי עקיפת הכנסיה, עקיפת הערכים של הכנסיה (דגש גדול יותר על הטקסטים מאשר על התיאולוגיה הכנסייתית), יחס "אישי" יותר ועוד. חלק מהמנהיגים היו כריזמטים מאוד, ואפילו הצליחו לא רע. וולדו עצמו, יש לציין, ראה את עצמו כנוצרי אדוק מאוד, שהושפע קשה מהסיפור של סט. אלכסיס, נטש את כל רכושו והלך להטיף. מיותר לציין שפרנסיסקוס, שעשה בדיוק אותו דבר כמה שנים אחרי זה הוא קדוש, פשוט כי לו היה אישור מהאפיפיור לעשות את זה. 2. מינות קטארית: המינות הקטארית, או הבוגומילית, היתה פשוט כנסיה אלטרנטיבית. היו להם אמנונות דואליסטיות, ברובן, ומנהגים שונים, ובשלבים מסויימים בדרום אירופה הם אפילו הצליחו לא רע - היו להם בישופים וכו'. יש לציין שעניין המינות עבר מין העולם בין השאר בגלל שלכנסיה פשוט הפסיק להיות איכפת. תהליך הגדרת אדם אחר כ"בחוץ" קורה פעמים רבות כאשר אתה בה להגדיר את מי "בפנים", תהליך שהכנסיה בדיוק הגיעה לשלבים הקריטיים שלו. כמובן שכל מה שנכתב כאן הוא הכללה גסה, רצופה בשגיאות מביכות שנכתבה על ידי סטודנט קטן ולא יותר. how האפור

 

[מטאטא]

ובאותו הקשר: שם הוורד

ספר מומלץ לחובבי התקופה. אם אתה קצת מבין בתקופה ובאישים הנוגעים בדבר, תיהנה מהדמויות, שחלקן אמיתיות (כלומר- התקיימו באותה תקופה), ומהדיונים הבוערים (שגם התקיימו באותה תקופה). גם בדמויות המומצאות לחלוטין יש אלמנטים שרומזים לדמויות מן התקופה. בקיצור, אם אתה קצת מבין בתקופה ובדיונים הדתיים תיהנה מאוד מהספר. נב: הסרט רע. רע. רע. לא לראות את הסרט. הוא יטמא את נשמתכם ויוריד אתכם את תחתיות השאול, שם השטן משחק כדורגל עם ראשי בוגומילים, קאתארים, ואלדנזים ושאר מינים בישין.

 

[ויס הנפח]

אם כבר אז עד הסוף בפרטים.

זה שז'ק דה-מוליי זעק מבין הלהבות כי אלוהים "ינקום במלך צרפת" לא לחלוטין מדוייק, אלא הקריאה הייתה כי "האל ייקום את דמו" (של דה-מוליי). שני האישים שהביאו לחיסול המסדר הטמפלרי היו מלך צרפת, פיליפ "היפה", והאפיפיור (הראשון באפיפיורות אביניון) קלמנס החמישי. מילותיו האחרונות של דה-מוליי מתוך הלהבות היו (עפ"י המסורת שצמחה לימים) הזמנתו את מלך צרפת והאפיפיור (!) למשפט בפני האל תוך שנה ("כעת חיה"...). כל עניין קללתו של דה-מוליי היה נשכח עימו בלהבות, אלמלא הסתיים כפי שמספרת ההסטוריה: לאחר חודש אחד מת האפיפיור, ושבעה חודשים לאחר מכן מת המלך. זאת ועוד- לפיליפ היפה היו שלשה יורשים. שלשתם מלכו בזה אחר זה, כאשר כל אחד לא זכה למלוך יותר משנים ספורות ומת צעיר (בסביבות גיל 30 כל אחד). ועוד - אף לא אחד הותיר יורשים לכתר. כך באה לקיצה כל השושלת (הקפטינגית). מלחמות הירושה הבאות הביאו, בהמשך, לפרוץ מלחמת מאה השנים, אבל זה סיפור אחר לגמרי. פלא שהקללה הפכה למיתוס? איל.