על סף שברון...

[קטי38]

על סף שברון...

היי, בת 31 נשואין די טריים, שנתיים ו-3 כבר חובקת בשני תינוקות מקסימים... מוצאת עצמי בתקופה קשה מאוד בחיי. טל (בעלי מן הסתם) אותו הכרתי כאדם הכי אוהב בעולם,מפנק כזה לא קיים. הפך לדבר הכי קשה שקיים. דיי קשה לי לתאר כל שעובר עליי, אך אציין בקצרה, הפכנו ךשני זרים המתגוררים יחד! לדאבוני, איני מוצאת סיבה לחיות ביחד למעט התשובה בה הוא אבא לילדיי. ממקום הכי גבוה בו שנינו היינו יד אחת בכל, הפכנו אט אט לאוייבים בלשון המעטה. נדמה שיוטב לנו בלעדיו, הגדול שבינהם בן שנה ו-9 מאוד רגיש ופגיע. לא ארצה ליצור חלילה פצע או משקע עקב פרידה וכיוב... שאלתי היא: איך אפטר מאדם זה כאשר הננו גרים בדירת סבתו שנפטרה, ללא דמי שכירות, (כאשר הגענו הנה לפני כחודש במטרה להחזיר מעט חובות כספיים ולחסוך לבית משלנו) ומבלי להשאיר צלקות??? לא ארצה לחיות עם אדם שמושך לכיוונים שונים ממני, התחתנתי מאהבה ומהביחד המוחלט צמחתי,וכיום לבדי נותרתי. ה הצעד הראשון שעליי לבצע ואיך אתחיל דרכי בלעדיו? אשמח מאוד לקבל תשובה מהירה שנה טובה ויום נפלא.

 

[chenby]

התשובה שעולה לי

זה שאת נשמעת קצת חצופה. הוא בעלך, האבא של הילדים שלך אתם גרים בבית של סבתא שלו בחינם ואת שואלת איך להפטר ממנו.. מאוד יפה. אני יכולה להבטיח לך שזה שהפכתם לזרים, לא קרה לבד ולא קרה רק בגללו - לשניכם יש אחריות לכך. כמו שהוא זר לך, כך גם את זרה לו כלומר גם לך יש צד בעניין. את רואה בו רק שלילי ועוד חושבת שיוטב לכם (לא לך אלא את כוללת גם את הילדים שלך ) בלעדיו - כל עוד הוא לא אדם אלים והוא אבא טוב - אין לך שום זכות אפילו לחשוב שלילדים שלו יהיה טוב בלעדיו. מה שטוב לך לא בהכרח טוב לילדים שלך - בעיקר שהכל בראייה שלך. אני מבטיחה לך שאם היית ממוקדת במה טוב בבעל שלך ולמה ברחת בנישואים האלו, ולרגע היית מסתכלת על מי שהוא ולא על מי שהוא בעיניים הזרות שלך - היית יכולה למצוא מה טוב בו, ולהתמקד בזה וליצור טוב. כל עוד את ממוקדת בזה שאתם זרים, את רק יוצרת בכך עוד ריחוק. לפי הדברים שלך לא התחתנת מאהבה, התחתנת מתנאים - אני אוהבת אותך, כל עוד אתה מתנהג לפי הציפיות שלי.. אני מצטערת אם אני נשמעת רעה, או נגדך ממש לא, אני חושבת שאת יכולה להסתכל על דברים מפרספקטיבה אחרת - ומתוך זה להרגיש אחרת ואז גם להתנהג אחרת ולקבל תוצאה אחרת. זה בידיים שלך. להתגרש זה פתרון, אבל פתרון אינסטנט מבלי לעשות עבודה , ימשוך אלייך בן זוג עם אותם דפוסים בפעם הבאה.. את יכולה לפתוח איתו שיחה מבלי להכניס שום האשמות לשיחה, ולבוא ממקום רך וחם ואוהב שמעוניין למצוא פתרונות ולא להיות ממוקד בבעיות. אולי זו ההזדמנות שלכם להתעורר ולהחזיר את התשוקה והאהבה ששמתם בצד בתקופה הזו.. פשוט להחזיר את המיקוד אחד בשני בנוסף לגידול הילדים והעבודה. הכל טמון בהערכה.

 

[chenby]

למה ברחת = למה בחרת

מיקרי?

 

[קינמווון]

תקשורת..תקשורת..תקשורת..

אין לכם את זה, ומפה הרגשת הלבד שלך. הייתם יד אחת, מה קרה בדרך..? חיים משותפים, שני ילדים, חובות.. לא קל. עדיין אל תחשבי על פרידה. אתם נשואים שנתיים בלבד, ההתחלה תמיד קשה. חיי נישואים הם עבודה יומיומית חביבתי. גם על בעלך עובר, הוא היה במרכז תשומת הלב שלך..וכעת את שקועה בילדים.. דברי איתו, תני לו להרגיש שהוא יותר מאבא לילדייך, הוא קודם בעלך. איך כתבת, האדם הכי אוהב בעולם, מפנק כזה לא קיים. אל תוותרי.

 

[BlackUnicorn]

אנשים לא הופכים לדברים קשים בין רגע.

ואת צריכה לקחת בחשבון שאם את מפרקת את החבילה, סביר להניח שיהיה לך יותר קשה מהיום. אין בך שום רצון לתקן את המצב? הרי את אומרת בעצמך שהייתה לכם מערכת זוגית נפלאה. מה השתבש בדרך?

 

[מריוס זכריה]

תקראי ספרי אגתה קריסטי

יש שם המון שיטות איך להיפטר ממטרד בדמות בעל, בלי להשאיר צלקות ובלי להיתפס. תשמעי, ברצינות. לא צריך להיות הרקול פוארו כדי להבין למה הוא התקשה כל כך. את נשמעת אישה חסרת לב, וכנראה שאת בחורה מאוד יפה ומושכת, כי משהו היה צריך להסיח את דעתו מהעניין. באיזה שהוא שלב הוא כנראה גילה עם מי יש לו עסק, ואילו את, כשקיבלת את מה שרצית (שני תינוקות מקסימים) לא ממש צריכה אותו יותר. אבל מאחר ולי אין לב של אבן, אני מוכן לעשות לך הנחה ולהגיד כך: יש בטח סיבות למה את כזאת קשה. אני מניח שבאת מבית לא הכי קל, ובעלך היה שינוי מרנין לקור ולאגואיזם שאני מניח שגדלת בו (ניחושים, ניחושים, אני יודע). אני בכל זאת מציע לך לנסות להמסי את גוש האבן שצמח לך שם בפנים. את תרוויחי מזה בגדול, ואולי גם הקשר הזוגי ישתקם.

 

[talila16]

זה רק משבר הוא יחלוף

יש משברים במיוחד כשיש שני ילדים במרחק כל כך קטן אחד מהשני ועוד נשואין מאוד טריים. לא הייתי ממהרת להתגרש, אלא אם כן את מתכננת לחיות לבד כל חייך