על סף פרידה.

הגעתי מהראשי,לדעתי את עוברת מצב של כעס על העולם,

עברתי את זה בנושא אחר, מה שהציל אותי זו הפסיכיאטריה
ופסיכולוגית שחפרה לי בעבר רק מוטטה אותי
 

שירה190

New member
נדמה לי שרמזת על איזה שהוא תיק משפחתי

משהו בילדות, משהו עם ההורים שלך, באחת מתגובותיך.
קודם כל, מסכימה עם אלה שכתבו שזה יכול להיות משבר גיל והייתי מוסיפה ששווה לבדוק עניינים הורמונליים ולא רק נפשיים/רגשיים.
האם יתכן שאת משחזרת משהו מהיחסים עם הורייך, או דברים ששידרו לך? סתם לדוגמה: אני כל כך גרועה/מכוערת שלא יתכן שגבר טוב/נאה ירצה אותי.
אולי זאת הסיבה שהפסיכ' מחזירה אותך לשם.
 

ארצית6

New member
לגמרי מה ששידרו לי


כן. לגמרי מה ששידרו לי: "אני כל כך גרועה/מכוערת שלא יתכן שגבר טוב/נאה ירצה אותי". והאמנתי בזה בכל לבי.
מה שמשונה הוא שהיום, בזכותו במידה רבה, הבטחון העצמי שלי נבנה. אני יודעת מה אני שווה, ופתאום מרגישה שאולי התפשרתי על משיכה - משהו שלא נבנה עם האהבה, אלא דועך עם השנים.
האם אוכל להביט בו שנית ולמצוא אותו מושך? אילו תהליכים עלי לעבור? מה לעשות? אני קצת מגיבה כמו אשה שבגדו בה ולא יכולה להביט בבן זוגה. אולם אצלי, אין סיבה. לפחות לא כזו שידועה לי.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
משיכה בהחלט יכולה להיבנות עם האהבה.

יש משיכה ראשונית ממבט ראשון, שהיא משיכה לטיפוסים מסוימים. היא בהחלט חזקה אבל לרוב לא בהכרח מובילה למערכת יחסים טובה, מכיוון שקריטריון המשיכה מנותק מקריטריונים רבים אחרים שדרושים לקשר (קירבה, אמון, הערכה, סבלנות, נתינה וכולי) - ואז זה כמו לקנות כרטיס לוטו. זה שנמשכת אליו מיידית יש לו סיכוי אחד למאה אלף להיות גם גבר מתאים מבחינות אחרות.

לעומת זאת יש משיכה שנבנית בהדרגה כחלק ממערכת יחסים טובה.

כל משיכה, בעיקר אם היא ראשונית, יכולה גם לדעוך, אבל לא בגלל שהיא כביכול "מתאדה" אלא בגלל בעיות לא פתורות בין בני הזוג (מאבק, כעס, יאוש, נקמה וכולי). דווקא משיכה מהסוג השני לרוב לא דועכת, כי מלכתחילה היא תוצאה של יחסים טובים, ויחסים טובים באופן טבעי הולכים ומחזקים את עצמם (בדיוק כמו שיחסים רעים גם כן מחזקים את עצמם).
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
למעלה