על סיוטי לילה....
לא - לא של הקטנות - שלי
היה לי לילה עם שני חלומות סיוט, ואני פשוט לא מצליחה להשתחרר מהם... הראשון והקשה יותר היה - שאני מתה בשנתי, אבל ממשיכה לרחף מעל הבית, לראות מה קורה, נטע מתעוררת לינוק - ומתחילה לבכות, יערה מתעוררת ומצטרפת לבכי ואני לא מצליחה להרגיע אותן כי אני לא מצליחה לתקשר איתן... כל הזמן חשבתי שהמדרגות סגורות ויערה אפילו לא יכולה לרדת לקחת לעצמה אוכל, או להזעיק את השכנה (כי גם הדלת נעולה) והתעודדתי שהטלפון נמוך והיא יכולה לענות לו לפחות, להזעיק מי שיתקשר, אם יתקשר...רואה אותה מתעצבנת על הבכי של נטע ועושה לה דברים לא טובים, ולא יכולה לעזור לקטנה שלי - הכל היה בצבעים כל כך חיים, בכאלו פרטים קטנים שפשוט זה משגע אותי... הקפיצות בין פתרונות שיערה יכולה לחשוב עליהם לצרות שיכולות לקרות עד שמישהו יבוא - פשוט.... משגע.... האם אתם מלמדים את הילדים (בגיל של יערה) מה לעשות אם הם פתאום לבד בבית? כשקמתי היו לי מחשבות ופתרונות למצב - קודם כל מעכשיו יש פירות גם למעלה (מידי פעם אני מביאה תפוח לבוקר = עכשיו יש יותר = כדי שיהיה לה משהו לאכול) אני חושבת גם לעשות חיוג מקוצר לאמא שלי כדי שתוכל להתקשר? וללמד אותה להתקשר לסבתא ככה? נראה לי יעיל.... יש לכם פתרונות לכאלו מצבים? אתם בכלל חושבים על זה? (אני יודעת שהמצב שלי קשה יותר כי אני לבד איתן בבית, אבל בכל זאת...) הסיוט השני היה קל יותר- אם כי מוזר הרבה יותר - יערה החליטה (איך? סיפור המוסך???) שהיא רוצה שאיבת שומן (הקטנה שלי? הרזה הזו?!
) אולי בגלל החיסון שהיה לה השבוע? (היא הסבירה לי בגן לפני שהיא "אוהבת חיסום" ואחרי כן בכתה שכאב לה
) בכל אופן - היא מתעקשת ואני מנסה למנוע ממנה ובסוף מתיאשת ומרשה לה - ואז זה קופץ לאחרי השאיבה שאני אוספת אותה משם והיא בוכה לי שממש כאב לה - ואני רואה את הצלקות שזה עשה לה ברגליים ולא יודעת איך לנחם אותה מהכאב.... ואז התעוררתי.... עם התמוונה של הרגל האדומה והכואבת (איך זה אמור להראות?!
) מאיפה זה בא לי?! לילה קשה... ודוקא הבנות נתנו לי לישון טוב....
לא - לא של הקטנות - שלי
