הזיקה היחידה שלי היא להגיון
אין לי טיפת לויאליות לבנקים, הלויאליות היחידה שלי היא להגיון. גם שתי קופות הגמל שלי וקרן ההשתלמות שלי (שגם היא, כידוע לך, סוג של קופ"ג) מנוהלות בגופים חוץ בנקאיים. בעבר אחת מקופ"ג שלי הייתה בנקאית והעברתי אותה לגוף לא בנקאי, כך שאי אפשר לחשוד בי בלויאליות יתרה לבנקים. ושוב צר לי - ההשתפכות שלך לגבי רגש, מעורבות וזיעה אין לה מקום בהחלטת השקעה, לפחות לא לגבי אחרים. אם אתה, מסיבותיך שלך, לא רוצה לשים כסף בקופ"ג בבנקים - שיבושם לך. אתה רוצה להמליץ לאחרים לעשות זאת - בבקשה, אבל מהסיבות הנכונות (תשואה, תשואה ליחידת סיכון, שירות וכו'). התובנה שלך לגבי ועדת השקעה מעידה, לטעמי, שמעולם לא התקרבת לישיבה של אחת כזאת. הכנתי חומר לועדות השקעה, הופעתי בכמה מהן, והתעסקתי הרבה בתוצאות של ישיבות אלו. חלקן מקצועיות, רובן הגדול הן בדיחה מהלכת. לו הציבור היה יודע מי מחליט על ניהול כספו (והאמור הוא דווקא בגופים מפעליים קטנים, כולל חוץ בנקאיים) הוא היה נחרד. מעבר לכך, נניח שועדת השקעה החליטה שמותר למנהל ההשקעות לקנות 5% מהתיק בקרנות נאמנות. מה הסיכוי, אתה חושב, במיוחד בבית השקעות לא בנקאי, שהוא לא יקנה את הקרן של החברה האחות שלו ? 0%. אז מה השורה התחתונה ? תבדוק תשואה. תבדוק תנודתיות. תבדוק גודל. ותפעיל הגיון. כל שיקול אחר - מיותר.