אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
על סדר היום הציבורי...
- פותח הנושא רואי32
- פורסם בתאריך
לא ממליץ ללכת לכיוון הזה
לקופות חדשות אין מספיק track record בשביל שיבדקו אותם ברצינות, מה גם שהטריק הידוע של "ריבית קופה" מקשה על חישוב של תשואה אובייקטיבית ונכונה בראשית חיי הקופה. מעבר לכך, בדיקה רצינית צריכה לכלול, במקביל לבדיקת התשואה, גם את בדיקת התנודתיות (=סיכון), ושתיהן ביחד נותנות את מדד שארפ. לטעמי, בדיקה כזו צריכה להיות (אם בודקים ברזולוציה חודשית) רק עם קופות בגיל של שנתיים ומעלה לפחות, אם לא שלוש.
לקופות חדשות אין מספיק track record בשביל שיבדקו אותם ברצינות, מה גם שהטריק הידוע של "ריבית קופה" מקשה על חישוב של תשואה אובייקטיבית ונכונה בראשית חיי הקופה. מעבר לכך, בדיקה רצינית צריכה לכלול, במקביל לבדיקת התשואה, גם את בדיקת התנודתיות (=סיכון), ושתיהן ביחד נותנות את מדד שארפ. לטעמי, בדיקה כזו צריכה להיות (אם בודקים ברזולוציה חודשית) רק עם קופות בגיל של שנתיים ומעלה לפחות, אם לא שלוש.
נכון מאוד אבל-
ריבית קופה כבר פסה מהעולם במיוחד לאלה עם מוניטין רב ודבר חשוב לא פחות- עם ריבית קופה אתה גם יכול להפסיד. אז בוא ננטרל את ריבית הקופה מהשיקולים בבחירת קרן/קופה ונלך על פרמטרים כמו מוניטין ותשואות מכיוון שממחקר שעשיתי בשעות האחרונות דרך האתר של משרד האוצר עשיתי חיתוכים שונים ומצאתי באופן מפתיע (או שלא) שחברות פרטיות תשואתן בקופות הגמל משנת 98 עד 2002 (לא הכנסתי את 2003-לא משקפת מבחינתי) גבוהות ב- 2.5% בממוצע לשנה מהתשואות של הבנקים והרי זה מה שמעניין בסופו של דבר-תשואות לאורך זמן, הרי הקופות הן לא לחודש חודשיים שנה, מדובר פה על טווח ארוך(6 שנים, 15 שנה). מבחינת הסיכון- לדעתי עד 30% מניות בהתפלגות התיק זה סיכון סביר בכל הפרטיות. מה גם שיש חברות שנותנות לך מספר מסלולים משונאי סיכון עד חולי סיכון. אז בקשר לשנתיים שלוש אני חולק עליך - הכל תלוי במוניטין החברה שאיתה אני רוצה לעבוד ואפשר לדעתי לנצל את "היתרון לקוטן" של הקרן הפרטית מול הדינוזאור הבנקאי שבקושי מסוגל לזוז. בנוסף אתה יכול לבדוק אותי כך שהדברים לא תלושים מהמציאות, באתר משרד האוצר(צירפתי) והכי חשוב: אני פשוט שונא את הבנקים, והם מפחדים מפחדים מפחדים-תאמין לי הציבור לא טיפש רואי
ריבית קופה כבר פסה מהעולם במיוחד לאלה עם מוניטין רב ודבר חשוב לא פחות- עם ריבית קופה אתה גם יכול להפסיד. אז בוא ננטרל את ריבית הקופה מהשיקולים בבחירת קרן/קופה ונלך על פרמטרים כמו מוניטין ותשואות מכיוון שממחקר שעשיתי בשעות האחרונות דרך האתר של משרד האוצר עשיתי חיתוכים שונים ומצאתי באופן מפתיע (או שלא) שחברות פרטיות תשואתן בקופות הגמל משנת 98 עד 2002 (לא הכנסתי את 2003-לא משקפת מבחינתי) גבוהות ב- 2.5% בממוצע לשנה מהתשואות של הבנקים והרי זה מה שמעניין בסופו של דבר-תשואות לאורך זמן, הרי הקופות הן לא לחודש חודשיים שנה, מדובר פה על טווח ארוך(6 שנים, 15 שנה). מבחינת הסיכון- לדעתי עד 30% מניות בהתפלגות התיק זה סיכון סביר בכל הפרטיות. מה גם שיש חברות שנותנות לך מספר מסלולים משונאי סיכון עד חולי סיכון. אז בקשר לשנתיים שלוש אני חולק עליך - הכל תלוי במוניטין החברה שאיתה אני רוצה לעבוד ואפשר לדעתי לנצל את "היתרון לקוטן" של הקרן הפרטית מול הדינוזאור הבנקאי שבקושי מסוגל לזוז. בנוסף אתה יכול לבדוק אותי כך שהדברים לא תלושים מהמציאות, באתר משרד האוצר(צירפתי) והכי חשוב: אני פשוט שונא את הבנקים, והם מפחדים מפחדים מפחדים-תאמין לי הציבור לא טיפש רואי
אתה צודק בהרבה דברים
אבל לא הכל שחור ולבן. אני מכיר היטב הן את הקופות הבנקאיות והן את הקופות הפרטיות ועובד מול אנשים רבים בהם במסגרת עבודתי השוטפת. זה גם נכון שתשואת הקופות החוץ בנקאיות גבוהה בממוצע מהבנקאיות, אבל אל לנו להסיק מהממוצע הכללה גורפת לגבי כל קופה בנקאית וקופה חוץ בנקאית. לגבי אחוז המניות - בכל הכבוד, תלוש לחלוטין מהנדרש. הבעייה היא שאי אפשר לחלק את הנכסים בין קבוצות הגיל: לחוסך בן 25-30 הייתי שם תיק של 80% לפחות מניות, כי בטווח הארוך של 30-40 שנה לפנסיה השוק המנייתי מכה כל שוק אחר. לחוסך בן 55 הייתי שם 80% אג"ח, בשל היציבות הנדרשת. לכן הסקה גורפת כמו שלך על אחוז מומלץ היא חסרת משמעות. הבעייה הכי קשה בניתוח שלך היא הסייפא, והיא מכניסה למשוואה ההגיונית של תשואה, סיכון וגודל גם מימד רגשני - השנאה שלך לבנקים (שנובעת ממניעים לא קשורים לעניין) לחלוטין לא רלוונטית להחלטת ההשקעה. הקופות הבנקאיות בעייתיות, אני מסכים ללא ספק. אבל העליהום התקשורתי והפופוליסטי עליהם אל לו לעוור עיני חכמים. תאמין לי (מנסיון): אני מכיר קופות פרטיות, ואין שם בכלל חומות סיניות. ראיתי גופים פרטיים קונים קרנות של אותו בית השקעות, ראיתי את הקופות הפרטיות נכנסות בהשקעות של החיתום של אותו בית השקעות, ראיתי הכל. אתה אמור להיות כלכלן, אל תכניס את רגשותיך למשוואה.
אבל לא הכל שחור ולבן. אני מכיר היטב הן את הקופות הבנקאיות והן את הקופות הפרטיות ועובד מול אנשים רבים בהם במסגרת עבודתי השוטפת. זה גם נכון שתשואת הקופות החוץ בנקאיות גבוהה בממוצע מהבנקאיות, אבל אל לנו להסיק מהממוצע הכללה גורפת לגבי כל קופה בנקאית וקופה חוץ בנקאית. לגבי אחוז המניות - בכל הכבוד, תלוש לחלוטין מהנדרש. הבעייה היא שאי אפשר לחלק את הנכסים בין קבוצות הגיל: לחוסך בן 25-30 הייתי שם תיק של 80% לפחות מניות, כי בטווח הארוך של 30-40 שנה לפנסיה השוק המנייתי מכה כל שוק אחר. לחוסך בן 55 הייתי שם 80% אג"ח, בשל היציבות הנדרשת. לכן הסקה גורפת כמו שלך על אחוז מומלץ היא חסרת משמעות. הבעייה הכי קשה בניתוח שלך היא הסייפא, והיא מכניסה למשוואה ההגיונית של תשואה, סיכון וגודל גם מימד רגשני - השנאה שלך לבנקים (שנובעת ממניעים לא קשורים לעניין) לחלוטין לא רלוונטית להחלטת ההשקעה. הקופות הבנקאיות בעייתיות, אני מסכים ללא ספק. אבל העליהום התקשורתי והפופוליסטי עליהם אל לו לעוור עיני חכמים. תאמין לי (מנסיון): אני מכיר קופות פרטיות, ואין שם בכלל חומות סיניות. ראיתי גופים פרטיים קונים קרנות של אותו בית השקעות, ראיתי את הקופות הפרטיות נכנסות בהשקעות של החיתום של אותו בית השקעות, ראיתי הכל. אתה אמור להיות כלכלן, אל תכניס את רגשותיך למשוואה.
תרשה לי להתחיל מסוף דבריך-
רגש הוא אחד הפרמטרים בביצוע קניה במיוחד מוצרים בעלי מעורבות גבוהה, היתרון במעורבות נמוכה הוא שלא מבינים במוצר ולכן גם הרגש יורד מהמשוואה- לצערי, במקרה שלי המעורבות היא גבוהה מאוד (ראה לעיל את עבודת המחקר הקטנה שעשיתי) ולכן הרגש הוא כן פרמטר בבחירה- בלתי אפשרי לנטרלו, הנה אני כותב על הבנקים וגופי מתמלא בזיעה קרה..... בקשר לסיכון שאתה מציע פה- 80% מניות??? מה זה-לאס וגאס או קופת הפנסיה? לדעתי זה מוגזם ואני עדיין תומך בעצמי על אזור ה- 30% מניות כאפיק סולידי לכל שכבת גיל. אתה הרי יודע מה בעצם קורה בקופות הפרטיות, כמו בבנקאיות- יש ועדות השקעה שמחליטות על האפיקים השונים ובסופו של דבר המוצר המוגמר זו התשואה שמדברת-איך מי מה?זה לא אמור לעניין- מוניטין זו מילת המפתח, מי שאין עליו כתם ורבב אליו אני אלך (סתם לידע כללי- לפני כעשור קרן גמולות של בנק הפועלים לא קטלה קנים ולפני חצי שנה נכנס יו"ר ועדת ההשקעות שלה: איילון צברי למס' שנים לכלא בזכות הקומבינות שלו). בקשר לעליהום התקשורתי והמוצדק על הבנקים- הוא לא בכדי ואני חייב לספר לך סיפור אמיתי: הבנקים הרי לוקחים דמי ניהול מצחיקים לעומת ה 2% של הפרטיות(שגם איתם הפרטיות לוקחות את הבנקאיות ברוורס)- אבל שיטות השווק של הבנקים פשוט מעוררות רחמים ולמה אני מתכוון: כשהלכתי לסניף שלי להודיע שאני הולך להוציא את הגדיש שלי הציעו לי לא לשלם דמי ניהול והכי חשוב - רצו לתת לי מטריה מתנה, אני מאמין שאם הייתי מגיע בקיץ היו מציעים לי שימשיה. לסיכום, היה נחמד לקרוא את דעתך המלומדת אבל אני עדיין מרגיש איזו זיקה בדבריך לבנקאיות למרות שאני לא בטוח בכך (לואיליות-אולי), לא כך?
רגש הוא אחד הפרמטרים בביצוע קניה במיוחד מוצרים בעלי מעורבות גבוהה, היתרון במעורבות נמוכה הוא שלא מבינים במוצר ולכן גם הרגש יורד מהמשוואה- לצערי, במקרה שלי המעורבות היא גבוהה מאוד (ראה לעיל את עבודת המחקר הקטנה שעשיתי) ולכן הרגש הוא כן פרמטר בבחירה- בלתי אפשרי לנטרלו, הנה אני כותב על הבנקים וגופי מתמלא בזיעה קרה..... בקשר לסיכון שאתה מציע פה- 80% מניות??? מה זה-לאס וגאס או קופת הפנסיה? לדעתי זה מוגזם ואני עדיין תומך בעצמי על אזור ה- 30% מניות כאפיק סולידי לכל שכבת גיל. אתה הרי יודע מה בעצם קורה בקופות הפרטיות, כמו בבנקאיות- יש ועדות השקעה שמחליטות על האפיקים השונים ובסופו של דבר המוצר המוגמר זו התשואה שמדברת-איך מי מה?זה לא אמור לעניין- מוניטין זו מילת המפתח, מי שאין עליו כתם ורבב אליו אני אלך (סתם לידע כללי- לפני כעשור קרן גמולות של בנק הפועלים לא קטלה קנים ולפני חצי שנה נכנס יו"ר ועדת ההשקעות שלה: איילון צברי למס' שנים לכלא בזכות הקומבינות שלו). בקשר לעליהום התקשורתי והמוצדק על הבנקים- הוא לא בכדי ואני חייב לספר לך סיפור אמיתי: הבנקים הרי לוקחים דמי ניהול מצחיקים לעומת ה 2% של הפרטיות(שגם איתם הפרטיות לוקחות את הבנקאיות ברוורס)- אבל שיטות השווק של הבנקים פשוט מעוררות רחמים ולמה אני מתכוון: כשהלכתי לסניף שלי להודיע שאני הולך להוציא את הגדיש שלי הציעו לי לא לשלם דמי ניהול והכי חשוב - רצו לתת לי מטריה מתנה, אני מאמין שאם הייתי מגיע בקיץ היו מציעים לי שימשיה. לסיכום, היה נחמד לקרוא את דעתך המלומדת אבל אני עדיין מרגיש איזו זיקה בדבריך לבנקאיות למרות שאני לא בטוח בכך (לואיליות-אולי), לא כך?
הזיקה היחידה שלי היא להגיון
אין לי טיפת לויאליות לבנקים, הלויאליות היחידה שלי היא להגיון. גם שתי קופות הגמל שלי וקרן ההשתלמות שלי (שגם היא, כידוע לך, סוג של קופ"ג) מנוהלות בגופים חוץ בנקאיים. בעבר אחת מקופ"ג שלי הייתה בנקאית והעברתי אותה לגוף לא בנקאי, כך שאי אפשר לחשוד בי בלויאליות יתרה לבנקים. ושוב צר לי - ההשתפכות שלך לגבי רגש, מעורבות וזיעה אין לה מקום בהחלטת השקעה, לפחות לא לגבי אחרים. אם אתה, מסיבותיך שלך, לא רוצה לשים כסף בקופ"ג בבנקים - שיבושם לך. אתה רוצה להמליץ לאחרים לעשות זאת - בבקשה, אבל מהסיבות הנכונות (תשואה, תשואה ליחידת סיכון, שירות וכו'). התובנה שלך לגבי ועדת השקעה מעידה, לטעמי, שמעולם לא התקרבת לישיבה של אחת כזאת. הכנתי חומר לועדות השקעה, הופעתי בכמה מהן, והתעסקתי הרבה בתוצאות של ישיבות אלו. חלקן מקצועיות, רובן הגדול הן בדיחה מהלכת. לו הציבור היה יודע מי מחליט על ניהול כספו (והאמור הוא דווקא בגופים מפעליים קטנים, כולל חוץ בנקאיים) הוא היה נחרד. מעבר לכך, נניח שועדת השקעה החליטה שמותר למנהל ההשקעות לקנות 5% מהתיק בקרנות נאמנות. מה הסיכוי, אתה חושב, במיוחד בבית השקעות לא בנקאי, שהוא לא יקנה את הקרן של החברה האחות שלו ? 0%. אז מה השורה התחתונה ? תבדוק תשואה. תבדוק תנודתיות. תבדוק גודל. ותפעיל הגיון. כל שיקול אחר - מיותר.
אין לי טיפת לויאליות לבנקים, הלויאליות היחידה שלי היא להגיון. גם שתי קופות הגמל שלי וקרן ההשתלמות שלי (שגם היא, כידוע לך, סוג של קופ"ג) מנוהלות בגופים חוץ בנקאיים. בעבר אחת מקופ"ג שלי הייתה בנקאית והעברתי אותה לגוף לא בנקאי, כך שאי אפשר לחשוד בי בלויאליות יתרה לבנקים. ושוב צר לי - ההשתפכות שלך לגבי רגש, מעורבות וזיעה אין לה מקום בהחלטת השקעה, לפחות לא לגבי אחרים. אם אתה, מסיבותיך שלך, לא רוצה לשים כסף בקופ"ג בבנקים - שיבושם לך. אתה רוצה להמליץ לאחרים לעשות זאת - בבקשה, אבל מהסיבות הנכונות (תשואה, תשואה ליחידת סיכון, שירות וכו'). התובנה שלך לגבי ועדת השקעה מעידה, לטעמי, שמעולם לא התקרבת לישיבה של אחת כזאת. הכנתי חומר לועדות השקעה, הופעתי בכמה מהן, והתעסקתי הרבה בתוצאות של ישיבות אלו. חלקן מקצועיות, רובן הגדול הן בדיחה מהלכת. לו הציבור היה יודע מי מחליט על ניהול כספו (והאמור הוא דווקא בגופים מפעליים קטנים, כולל חוץ בנקאיים) הוא היה נחרד. מעבר לכך, נניח שועדת השקעה החליטה שמותר למנהל ההשקעות לקנות 5% מהתיק בקרנות נאמנות. מה הסיכוי, אתה חושב, במיוחד בבית השקעות לא בנקאי, שהוא לא יקנה את הקרן של החברה האחות שלו ? 0%. אז מה השורה התחתונה ? תבדוק תשואה. תבדוק תנודתיות. תבדוק גודל. ותפעיל הגיון. כל שיקול אחר - מיותר.
טוב! הגיע הזמן לקבל החלטה
יום ראשון מחר-ישנתי על העניין ואני מוכן לקבלת ההחלטות שלי. למען הגילוי הנאות אני חייב להודיע בזאת שהתחלתי לעבוד בשבוע שעבר באחת החברות המצויינות מטה - אבל זה לא אומר שדווקא אשים את כספי/מרכז עולמי שם, זו הסיבה שאני לא מפרסם את שמה - כדי שלא יהיה משקל מסוים של פרסומת- שהשיקול יהיה ענייני, שקוף ובר השוואה (ושלא יפטרו אותי). לאחר שהבנתי שהקופות הבנקאיות הן לא בליגת התשואות של הקופות הפרטיות ליקטתי את כל 7 הקופות הפרטיות הקיימות נכון להיום- כדי שלא רק אתה אמיר תתרשם ותביע את דעתך אם בא לך, אלא גם אתה אילן וגם אתה סתם אחד (שאני לא מבין מה אתה אומר-דבר ברור) תוכלו להיות שותפים בלקט המידע המובא בפניכם: אז לפני הכניסה לאתרים השונים - חשוב לציין שחלק מהחברות מראות תשואות נומינליות (לא מכניסות את האינפלציה) וחלקן מראות תשואות ברוטו (לא כולל ניכוי דמי הניהול השנתיים-אם לא מצוין נטו אז זה ברוטו). להשוואה ברורה יש להעביר את התשואה לריאלית נטו- זו התשואה האמיתית (אפשר דרך האתר של משרד האוצר למצוא את המדד בכל שנה) הקישורים הן כדלהלן: מיטב גמל בע"מ- http://www.meitav-gemel.co.il אלט'-שחם-http://www.altshul.co.il/company3.asp אקסלנס-http://www.excellence.co.il/serve/pension/general_review.asp?p_folderId=37 דש-http://www.ds-invest.co.il/pages-m/gemel_h.html אנליסט-http://www.analyst.co.il/gemel/ הלמן אלדובי-http://www.gemel.co.il/tzuot.htm אייפקס-http://www.apex-inv.co.il/contentsub.asp?CategoryID=2 אני לא מסתדר כ"כ עם ההדבקות האלה, נקווה שזה יעבוד, יאללה שיהיה שבוע טוב לכולכם רואי
יום ראשון מחר-ישנתי על העניין ואני מוכן לקבלת ההחלטות שלי. למען הגילוי הנאות אני חייב להודיע בזאת שהתחלתי לעבוד בשבוע שעבר באחת החברות המצויינות מטה - אבל זה לא אומר שדווקא אשים את כספי/מרכז עולמי שם, זו הסיבה שאני לא מפרסם את שמה - כדי שלא יהיה משקל מסוים של פרסומת- שהשיקול יהיה ענייני, שקוף ובר השוואה (ושלא יפטרו אותי). לאחר שהבנתי שהקופות הבנקאיות הן לא בליגת התשואות של הקופות הפרטיות ליקטתי את כל 7 הקופות הפרטיות הקיימות נכון להיום- כדי שלא רק אתה אמיר תתרשם ותביע את דעתך אם בא לך, אלא גם אתה אילן וגם אתה סתם אחד (שאני לא מבין מה אתה אומר-דבר ברור) תוכלו להיות שותפים בלקט המידע המובא בפניכם: אז לפני הכניסה לאתרים השונים - חשוב לציין שחלק מהחברות מראות תשואות נומינליות (לא מכניסות את האינפלציה) וחלקן מראות תשואות ברוטו (לא כולל ניכוי דמי הניהול השנתיים-אם לא מצוין נטו אז זה ברוטו). להשוואה ברורה יש להעביר את התשואה לריאלית נטו- זו התשואה האמיתית (אפשר דרך האתר של משרד האוצר למצוא את המדד בכל שנה) הקישורים הן כדלהלן: מיטב גמל בע"מ- http://www.meitav-gemel.co.il אלט'-שחם-http://www.altshul.co.il/company3.asp אקסלנס-http://www.excellence.co.il/serve/pension/general_review.asp?p_folderId=37 דש-http://www.ds-invest.co.il/pages-m/gemel_h.html אנליסט-http://www.analyst.co.il/gemel/ הלמן אלדובי-http://www.gemel.co.il/tzuot.htm אייפקס-http://www.apex-inv.co.il/contentsub.asp?CategoryID=2 אני לא מסתדר כ"כ עם ההדבקות האלה, נקווה שזה יעבוד, יאללה שיהיה שבוע טוב לכולכם רואי
הערה קטנה
אני יכול רק לתקן אותך בדבר אחד קטן אך מהותי - מאחר ואין כפל דמי ניהול בקופות גמל, במידה וגוף כלשהו, פרטי או בנקאי, משקיע בקרנות "הבית" הוא נושא בעלויות מכיסו הפרטי - לכן אין כאן בעיה מוסרית בכלל. לגבי נושא התנודתיות - אתה צודק שחשוב לבדוק את הסיכון דרך הפריזמה של סטיות תקן, מדד שארפ וכו', אולם כשבודקים את הנתונים הנ"ל ומשווים בין הקופות הבנקאיות לפרטיות ומתחשבים בעודף התשואה של כ-3.3% לשנה על פי נתוני האוצר, מגלים שגם במדידת תשואה מנוכת סיכון, לפרטיות יתרון משמעותי על הבנקאיות.
אני יכול רק לתקן אותך בדבר אחד קטן אך מהותי - מאחר ואין כפל דמי ניהול בקופות גמל, במידה וגוף כלשהו, פרטי או בנקאי, משקיע בקרנות "הבית" הוא נושא בעלויות מכיסו הפרטי - לכן אין כאן בעיה מוסרית בכלל. לגבי נושא התנודתיות - אתה צודק שחשוב לבדוק את הסיכון דרך הפריזמה של סטיות תקן, מדד שארפ וכו', אולם כשבודקים את הנתונים הנ"ל ומשווים בין הקופות הבנקאיות לפרטיות ומתחשבים בעודף התשואה של כ-3.3% לשנה על פי נתוני האוצר, מגלים שגם במדידת תשואה מנוכת סיכון, לפרטיות יתרון משמעותי על הבנקאיות.
יפה
א. לא אמרתי שיש להשקיע בבנקאיות כי השארפ שלהן עדיף, אמרתי שיש לבדוק זאת - הבדל קטן אך משמעותי. ב. הבעיה שלי עם קרנות הבית היא לאו דווקא דמי הניהול, את נושא כפל דמי הניהול אני מכיר היטב. הבעיה היא שהבחירה, שלכאורה צריכה להיות לטובת העמיתים, היא "מובנת מאליה" הרבה יותר מאשר גוף בנקאי מסודר. לכן הבעיה אינה מוסריות גביית דמי הניהול אלא מוסריות הבחירה בין האלטרנטיבות - וכאן גופים לא בנקאיים הרבה פחות שומרי חומות סיניות מאשר הבנקים.
א. לא אמרתי שיש להשקיע בבנקאיות כי השארפ שלהן עדיף, אמרתי שיש לבדוק זאת - הבדל קטן אך משמעותי. ב. הבעיה שלי עם קרנות הבית היא לאו דווקא דמי הניהול, את נושא כפל דמי הניהול אני מכיר היטב. הבעיה היא שהבחירה, שלכאורה צריכה להיות לטובת העמיתים, היא "מובנת מאליה" הרבה יותר מאשר גוף בנקאי מסודר. לכן הבעיה אינה מוסריות גביית דמי הניהול אלא מוסריות הבחירה בין האלטרנטיבות - וכאן גופים לא בנקאיים הרבה פחות שומרי חומות סיניות מאשר הבנקים.
קרנות הבית וניגודי אינטרסים
אני לא מסכים איתך לגבי בחירת האלטרנטיבות כי במהות - מנהל קופת גמל אמור לעסוק בניהול השקעותיה - העובדה שהוא בוחר תאורטית לעשות זאת דרך קרנות שבניהולו ולא כתיק שהוא מנהל באופן אישי היא עניין טכני (והיא גם לא ממש קיימת דה פאקטו אלא בשוליים של השוליים). כלומר, אם אתה כלקוח בוחר בקופה של אנליסט כדוגמא, אתה מצפה שמי שינהל את הכסף יהיה אנליסט ולא שהם ישקיעו לך בקרנות של פסגות או אילנות דסקונט. כלומר כלקוח קנית את הניהול של אנליסט אז למעט במקום שאין להם יכולות ניהול רלוונטיות (נניח יפן או ארה"ב) יבצעו את ההשקעות בכוחות עצמם ועל בסיס מוצריהם. כל עוד קיימת מגבלת כפל הדמי ניהול בוודאי שמנהל קופה לא ישקיע בקרנות "זרות" כי הוא יישא בהוצאות הניהול מכיסו וקשה לצפות זאת ממנו. לדעתי הפתרון בהקשר זה הוא כן לאפשר כפל דמי ניהול אבל לאסור זאת על קרנות ומוצרים של תאגידים קשורים למנהל. הבעיה שאתה מעלה נכונה יותר לגבי הנפקות או למשל מוצרים של אקסלנס בהם יש כפל דמי ניהול. לגבי חומות סיניות - אכן השמירה אצל פרטיים היא קטנה יותר מהבנקים ואולם מבחינת הנזק שעלול לנבוע מניגודי העניינים, אצל הבנקים הוא מהותי הרבה יותר בגלל כוחם העצום בתחום החיתום, הברוקראז' והנפקת המכשירים הפיננסיים השונים כך שבשורה התחתונה אני כלל לא בטוח אצל מי עדיף להיות לקוח מהיבט (תזכור את השערוריה האחרונה בה נתגלה כי קופות בנק הפועלים שילמו עמלות מסחר מופקעות לבנק - רק כדוגמא).
אני לא מסכים איתך לגבי בחירת האלטרנטיבות כי במהות - מנהל קופת גמל אמור לעסוק בניהול השקעותיה - העובדה שהוא בוחר תאורטית לעשות זאת דרך קרנות שבניהולו ולא כתיק שהוא מנהל באופן אישי היא עניין טכני (והיא גם לא ממש קיימת דה פאקטו אלא בשוליים של השוליים). כלומר, אם אתה כלקוח בוחר בקופה של אנליסט כדוגמא, אתה מצפה שמי שינהל את הכסף יהיה אנליסט ולא שהם ישקיעו לך בקרנות של פסגות או אילנות דסקונט. כלומר כלקוח קנית את הניהול של אנליסט אז למעט במקום שאין להם יכולות ניהול רלוונטיות (נניח יפן או ארה"ב) יבצעו את ההשקעות בכוחות עצמם ועל בסיס מוצריהם. כל עוד קיימת מגבלת כפל הדמי ניהול בוודאי שמנהל קופה לא ישקיע בקרנות "זרות" כי הוא יישא בהוצאות הניהול מכיסו וקשה לצפות זאת ממנו. לדעתי הפתרון בהקשר זה הוא כן לאפשר כפל דמי ניהול אבל לאסור זאת על קרנות ומוצרים של תאגידים קשורים למנהל. הבעיה שאתה מעלה נכונה יותר לגבי הנפקות או למשל מוצרים של אקסלנס בהם יש כפל דמי ניהול. לגבי חומות סיניות - אכן השמירה אצל פרטיים היא קטנה יותר מהבנקים ואולם מבחינת הנזק שעלול לנבוע מניגודי העניינים, אצל הבנקים הוא מהותי הרבה יותר בגלל כוחם העצום בתחום החיתום, הברוקראז' והנפקת המכשירים הפיננסיים השונים כך שבשורה התחתונה אני כלל לא בטוח אצל מי עדיף להיות לקוח מהיבט (תזכור את השערוריה האחרונה בה נתגלה כי קופות בנק הפועלים שילמו עמלות מסחר מופקעות לבנק - רק כדוגמא).
יש לך איזו סתירה מהותית בהסבר
"מנהל קופת גמל אמור לעסוק בניהול השקעותיה - העובדה שהוא בוחר תאורטית לעשות זאת דרך קרנות שבניהולו" - אז איפה ההפרדה ? הרי יש הפרדה נדרשת בין קרנות לקופות, וזה לא אותו מנהל ! וכאשר אני בוחר באנליסט, אני מצפה שהם יעשו את הטוב ביותר עבורי - ואם זה לקחת קרן של פסגות במקום שלהם, אז בהחלט כן ! בדיוק בשביל זה אני משלם להם דמי ניהול גבוהים יותר מהבנקים. "כל עוד קיימת מגבלת כפל הדמי ניהול בוודאי שמנהל קופה לא ישקיע בקרנות "זרות" כי הוא יישא בהוצאות הניהול מכיסו וקשה לצפות זאת ממנו" - שוב, אין לך הפרדה בין מנהל הקרנות למנהל הקופות, ושיקולי מנהל הקופות לא אמורים להיות פיצוי על כפל דמי ניהול דרך קניית קרנות הבית. מה בעצם אני אומר ? הבנקים לא צדיקים גדולים מחד, אבל גם מנהלי הקופות הפרטיות לא נמלא בשורת הל"ו, מאידך.
"מנהל קופת גמל אמור לעסוק בניהול השקעותיה - העובדה שהוא בוחר תאורטית לעשות זאת דרך קרנות שבניהולו" - אז איפה ההפרדה ? הרי יש הפרדה נדרשת בין קרנות לקופות, וזה לא אותו מנהל ! וכאשר אני בוחר באנליסט, אני מצפה שהם יעשו את הטוב ביותר עבורי - ואם זה לקחת קרן של פסגות במקום שלהם, אז בהחלט כן ! בדיוק בשביל זה אני משלם להם דמי ניהול גבוהים יותר מהבנקים. "כל עוד קיימת מגבלת כפל הדמי ניהול בוודאי שמנהל קופה לא ישקיע בקרנות "זרות" כי הוא יישא בהוצאות הניהול מכיסו וקשה לצפות זאת ממנו" - שוב, אין לך הפרדה בין מנהל הקרנות למנהל הקופות, ושיקולי מנהל הקופות לא אמורים להיות פיצוי על כפל דמי ניהול דרך קניית קרנות הבית. מה בעצם אני אומר ? הבנקים לא צדיקים גדולים מחד, אבל גם מנהלי הקופות הפרטיות לא נמלא בשורת הל"ו, מאידך.
ממש לא נכון
1. לא נדרשת הפרדה בין מנהל קופות לקרנות על פי התקנות. בפועל כל הגופים הפרטיים מנהלים את השקעותיהם In-House כלומר או כתיק מנוהל בחברה לניהול תיקים שלהם או תאורטית (ושוב עקב מגבלות ההשקעה בקרנות זה ממש ממש תאורטי) דרך קרנות נאמנות. 2. הדרישה להפרדה אינה ברמת המנהל אלא ברמת מפצלים והאיסור לבצע עסקאות בין קרן נאמנות לתאגידים קשורים של המנהל ובכל מקרה, מקור החומות הסיניות הוא בכלל בחוק השקעות משותפות בנאמנות הרלוונטי לקרנות נאמנות ולא בתקנות מס הכנסה הרלוונטיות לקופות גמל. 3. אנליסט מטבע היותה חברת אנליסט תקנה, אם בכלל, קרנות של עצמה כי היא מאמינה בעצמה ואני מקווה שגם הלקוחות שלה מאמינים בה. הם לא באו לקנות פסגות כשהם פנו לאנליסט. לצורך העניין משקיע יכול לבצע את פיזור ההשקעות שלו הן בקופות גמל והן בקרנות נאמנות בעצמו ע"י פיזור כספו בין קופות וקרנות שונות - אבל זה מאוד נאיבי וגם לא נכון מקצועית לצפות מאנליסט לרכוש קרן של פסגות אלא במקום שהיא סבורה שאין לה יתרון יחסי ואין לה ממילא מוצר תואם. כלומר, אם מנהל ההשקעות בקופ"ג אנליסט חושב שכדאי שיהיה בחשיפה של 2% לשוק היפני, הוא יכול לרכוש פסגות יפן או כל קרן בינלאומית אחרת המתמחה בשוק היפני - כי לאנליסט אין כל יתרון בשוק זה. 4. כפל דמי ניהול - מאחר והסכמנו (אני מקווה) שברכישת קרן של אנליסט בתוך קופת הגמל של אנליסט לא נגרם נזק לעמית בדמות כפל דמי ניהול כי ממילא המנהל נושא בדמי הניהול, הרי שכל הבעיה אם קיימת, היא מזוית השקעתית. בתור מנהל קופות אנליסט (ואני לא כמובן) היה לי מאוד נח להחזיק למשל את הרכיב המנייתי שלי באמצעות אנליסט ת"א 100 וקרנות נוספות מאשר להחזיק ישירות ני"ע שונים. שוב זה קצת תאורטי בגלל מגבלות ההשקעה אבל מה שאני טוען ברמה העקרונית הוא שלא נגרם נזק ללקוח, זה מקל ומייעל את ניהול הקופה ואין כאן בעיה אתית כלל וכלל.
1. לא נדרשת הפרדה בין מנהל קופות לקרנות על פי התקנות. בפועל כל הגופים הפרטיים מנהלים את השקעותיהם In-House כלומר או כתיק מנוהל בחברה לניהול תיקים שלהם או תאורטית (ושוב עקב מגבלות ההשקעה בקרנות זה ממש ממש תאורטי) דרך קרנות נאמנות. 2. הדרישה להפרדה אינה ברמת המנהל אלא ברמת מפצלים והאיסור לבצע עסקאות בין קרן נאמנות לתאגידים קשורים של המנהל ובכל מקרה, מקור החומות הסיניות הוא בכלל בחוק השקעות משותפות בנאמנות הרלוונטי לקרנות נאמנות ולא בתקנות מס הכנסה הרלוונטיות לקופות גמל. 3. אנליסט מטבע היותה חברת אנליסט תקנה, אם בכלל, קרנות של עצמה כי היא מאמינה בעצמה ואני מקווה שגם הלקוחות שלה מאמינים בה. הם לא באו לקנות פסגות כשהם פנו לאנליסט. לצורך העניין משקיע יכול לבצע את פיזור ההשקעות שלו הן בקופות גמל והן בקרנות נאמנות בעצמו ע"י פיזור כספו בין קופות וקרנות שונות - אבל זה מאוד נאיבי וגם לא נכון מקצועית לצפות מאנליסט לרכוש קרן של פסגות אלא במקום שהיא סבורה שאין לה יתרון יחסי ואין לה ממילא מוצר תואם. כלומר, אם מנהל ההשקעות בקופ"ג אנליסט חושב שכדאי שיהיה בחשיפה של 2% לשוק היפני, הוא יכול לרכוש פסגות יפן או כל קרן בינלאומית אחרת המתמחה בשוק היפני - כי לאנליסט אין כל יתרון בשוק זה. 4. כפל דמי ניהול - מאחר והסכמנו (אני מקווה) שברכישת קרן של אנליסט בתוך קופת הגמל של אנליסט לא נגרם נזק לעמית בדמות כפל דמי ניהול כי ממילא המנהל נושא בדמי הניהול, הרי שכל הבעיה אם קיימת, היא מזוית השקעתית. בתור מנהל קופות אנליסט (ואני לא כמובן) היה לי מאוד נח להחזיק למשל את הרכיב המנייתי שלי באמצעות אנליסט ת"א 100 וקרנות נוספות מאשר להחזיק ישירות ני"ע שונים. שוב זה קצת תאורטי בגלל מגבלות ההשקעה אבל מה שאני טוען ברמה העקרונית הוא שלא נגרם נזק ללקוח, זה מקל ומייעל את ניהול הקופה ואין כאן בעיה אתית כלל וכלל.
אני חולק עליך
1. לפי תקנות ההשקעה של חברות הביטוח הקיימות כבר שלוש שנים ושל קופ"ג המתקרבות יש בהחלט מגבלות על עסקאות עם צדדים קשורים. 2. המחשבה שלקוח יפצל את כספו בין כמה מנהלי קופות וקרנות היא לא מעשית ולא הגיונית, בטח ברמות הכנסה ממוצעות. זה שהלקוח בא לאנליסט זה אומר שהוא מאמין בקופות הגמל, לא בקרנות או בניהול תיקים. ברור שאם אין לאנליסט מוצר כמו קרן יפן או סין היא תלך לאחרים, וגם ברור שיש מקומות שאין הגיון לקנות בהם ניירות באופן עצמאי אלא לקנות קרנות (כמו יתר למשל), אבל אני שואל את עצמי למה תמיד ה"בית" הוא שזוכה בקופה. 4. כבר הסכמתי קודם שאין בעיית דמי ניהול לעמית, אלא רק בעייה השקעתית. ובכ"ז - אם מנהל החברה המחזיקה בקופות ובחברת הקרנות מנסה לפצות עצמו על קיזוז כפל דמי הניהול דרך קניית קרן הבית, הוא עדיין שוקל שיקול שאינו רלוונטי להחלטת ההשקעה.
1. לפי תקנות ההשקעה של חברות הביטוח הקיימות כבר שלוש שנים ושל קופ"ג המתקרבות יש בהחלט מגבלות על עסקאות עם צדדים קשורים. 2. המחשבה שלקוח יפצל את כספו בין כמה מנהלי קופות וקרנות היא לא מעשית ולא הגיונית, בטח ברמות הכנסה ממוצעות. זה שהלקוח בא לאנליסט זה אומר שהוא מאמין בקופות הגמל, לא בקרנות או בניהול תיקים. ברור שאם אין לאנליסט מוצר כמו קרן יפן או סין היא תלך לאחרים, וגם ברור שיש מקומות שאין הגיון לקנות בהם ניירות באופן עצמאי אלא לקנות קרנות (כמו יתר למשל), אבל אני שואל את עצמי למה תמיד ה"בית" הוא שזוכה בקופה. 4. כבר הסכמתי קודם שאין בעיית דמי ניהול לעמית, אלא רק בעייה השקעתית. ובכ"ז - אם מנהל החברה המחזיקה בקופות ובחברת הקרנות מנסה לפצות עצמו על קיזוז כפל דמי הניהול דרך קניית קרן הבית, הוא עדיין שוקל שיקול שאינו רלוונטי להחלטת ההשקעה.
גם אני... ../images/Emo13.gif
1. תקנות בקופות גמל - כרגע אין כמובן, ולמרות זאת אני יכול להגיד לך מהיכרות שבפרקטיקה רוב הגופים הפרטיים (למעט אחד או שניים שלא אציין שמו אבל לא ניחן באמות מוסר מהגבוהות בשמו על אף שאיפתו למצוינות) נוהגים לאשר כל עסקה עם תאגיד קשור, כגון השתתפות של הקופות בהנפקה שחברת החיתום של הקבוצה משמשת כחתם, ע"י הדח"צים בלבד וזה ממש לא כסתו"ח. לסיכום נושא ניגוד העניינים אין ספק שפוטנציאל יש הן אצל פרטיים והן אצל בנקאיים - מה שבטוח זה שעד לאחרונה כשהבנקים הפכו להיות תחת זכוכית מגדלת של כל רגולטור, הם ניצלו את ניגודי העניינים בצורה הרבה יותר מהותית ובכל מקרה הפוטנציאל במקרה שלהם בגלל ריבוי העיסוקים הצולבים גבוה משמעותית מזה של הפרטיים שגם הם כאמור לא נמנים על ל"ו צדיקים. 2. "הבית זוכה בקופה" - אני לא מבין באיזה קופה הוא זכה? בלהשקיע בחינם במוצר של תאגיד קשור ללא כל עלות נוספת ללקוח? האם אנליסט הרוויחה אגורה שחוקה אחת יותר מעצם העובדה שהשקיע באנליסט אגרסיבית קרן היתר שלה למשל? אני חוזר על שאלתי - האם אתה מצפה מאנליסט להשקיע בקרנות של אחרים ולשלם על כך מכיסה בגלל האיסור לכפל דמי ניהול? תשמע אי אפשר להיות נאיבי ולצפות מאנליסט או מנהל קופ"ג אחר שיילך להשקיע במוצרים זרים בהם הוא נדרש לשלם כפל דמי ניהול מכיסו הפרטי. הרי אין לכך גבול - יש קרנות גידור בחו"ל עם טראק רקורד מדהים שגובות למשל דמי ניהול וכן אחוזי הצלחה - בסיכומו של עניין התשואה נטו של אותן קרנות יכולה להיות דו ספרתית נאה לאורך שנים עם סיכון סביר, אבל מה לעשות זה אחרי שהמנהל קיבל 4%-5% דמי ניהול כוללים. אז הנה מבחינה השקעתית כל בר דעת יטען שזו השקעה מעניינת ואולי מצוינת - ועם זאת לא ניתן לצפות ממנהל הקופ"ג לבצע השקעה כזו שהוא עצמו יישא מכיסו בדמי הניהול שלה וכל זאת במקום שהתקנות כלל לא דורשות ממנו לעשות שיקול כזה.
1. תקנות בקופות גמל - כרגע אין כמובן, ולמרות זאת אני יכול להגיד לך מהיכרות שבפרקטיקה רוב הגופים הפרטיים (למעט אחד או שניים שלא אציין שמו אבל לא ניחן באמות מוסר מהגבוהות בשמו על אף שאיפתו למצוינות) נוהגים לאשר כל עסקה עם תאגיד קשור, כגון השתתפות של הקופות בהנפקה שחברת החיתום של הקבוצה משמשת כחתם, ע"י הדח"צים בלבד וזה ממש לא כסתו"ח. לסיכום נושא ניגוד העניינים אין ספק שפוטנציאל יש הן אצל פרטיים והן אצל בנקאיים - מה שבטוח זה שעד לאחרונה כשהבנקים הפכו להיות תחת זכוכית מגדלת של כל רגולטור, הם ניצלו את ניגודי העניינים בצורה הרבה יותר מהותית ובכל מקרה הפוטנציאל במקרה שלהם בגלל ריבוי העיסוקים הצולבים גבוה משמעותית מזה של הפרטיים שגם הם כאמור לא נמנים על ל"ו צדיקים. 2. "הבית זוכה בקופה" - אני לא מבין באיזה קופה הוא זכה? בלהשקיע בחינם במוצר של תאגיד קשור ללא כל עלות נוספת ללקוח? האם אנליסט הרוויחה אגורה שחוקה אחת יותר מעצם העובדה שהשקיע באנליסט אגרסיבית קרן היתר שלה למשל? אני חוזר על שאלתי - האם אתה מצפה מאנליסט להשקיע בקרנות של אחרים ולשלם על כך מכיסה בגלל האיסור לכפל דמי ניהול? תשמע אי אפשר להיות נאיבי ולצפות מאנליסט או מנהל קופ"ג אחר שיילך להשקיע במוצרים זרים בהם הוא נדרש לשלם כפל דמי ניהול מכיסו הפרטי. הרי אין לכך גבול - יש קרנות גידור בחו"ל עם טראק רקורד מדהים שגובות למשל דמי ניהול וכן אחוזי הצלחה - בסיכומו של עניין התשואה נטו של אותן קרנות יכולה להיות דו ספרתית נאה לאורך שנים עם סיכון סביר, אבל מה לעשות זה אחרי שהמנהל קיבל 4%-5% דמי ניהול כוללים. אז הנה מבחינה השקעתית כל בר דעת יטען שזו השקעה מעניינת ואולי מצוינת - ועם זאת לא ניתן לצפות ממנהל הקופ"ג לבצע השקעה כזו שהוא עצמו יישא מכיסו בדמי הניהול שלה וכל זאת במקום שהתקנות כלל לא דורשות ממנו לעשות שיקול כזה.
אגב, שאלה...
בהתחשב בבעיית איסור כפל דמי ניהול, האם אתה מצפה מאנליסט לרכוש קרן של פסגות ולממן מכיסה לצורך כך את ההשקעה בקרן פסגות יפן למשל? ואם כן אז עד לאיזה רמה / כמות? גם במחיר הפסד של חברת אנליסט שהרי ידוע שדמי ניהול בקרנות נאמנות גבוהים על פי רוב מאלה שהיא לוקחת בקופ"ג בממוצע (2.5%-4% לקרנות מנייתיות, 1%-2% לסולידיות לעומת 1.4% ממוצע בקופ"ג אנליסט).
בהתחשב בבעיית איסור כפל דמי ניהול, האם אתה מצפה מאנליסט לרכוש קרן של פסגות ולממן מכיסה לצורך כך את ההשקעה בקרן פסגות יפן למשל? ואם כן אז עד לאיזה רמה / כמות? גם במחיר הפסד של חברת אנליסט שהרי ידוע שדמי ניהול בקרנות נאמנות גבוהים על פי רוב מאלה שהיא לוקחת בקופ"ג בממוצע (2.5%-4% לקרנות מנייתיות, 1%-2% לסולידיות לעומת 1.4% ממוצע בקופ"ג אנליסט).
תסלחו לי על ההתפרצות-
אבל עם כל הכבוד את מי מעניין אופי ההשקעה: העמלה הכפולה, מושקע בניקיי ככה ובפסגות ככה- אתם מסתכלים במיקרו, בואו נסתכל לרגע במקרו: רבותי- 250,000,000,000 שקל (מאתיים חמישים מליארד-רבע טרילון) מושקע בארצנו בקרנות נאמנות ובקופות גמל, רובם המכריע של אזרחי המדינה הבוגרים מושקע באחד משני האפיקים הללו(סתם נתון מענין). באמת חשוב שנדע מה קורה בועדות ההשקעה למינהן, אבל התשואות והמוניטין הן המוצר המוגמר- כסף שמגיע בסופו של דבר לציבור המשקיע ואם החברה שאליה עברתי לא נמצאת במקומות הראשונים מבחינת התשואה, או הכתם הכי קטן(כמו ההשתלטות העוינת על דש-והשכר המופקע למנהליה (ידיעות אחרונות 18.8.04)) הכח הוא אצלי והמעבר(פעם בשנה) הוא פשוט וקל עם כל הזכויות שצברתי. אז בסופו של דבר הכניסה המעמיקה כ"כ באופן ההשקעה לא הכי מעניינת את הציבור ההדיוט שמה שמעניין אותו זה הקו התחתון- "אז כמה עשתה הקופה/קרן שלך בשנה האחרונה..."
אבל עם כל הכבוד את מי מעניין אופי ההשקעה: העמלה הכפולה, מושקע בניקיי ככה ובפסגות ככה- אתם מסתכלים במיקרו, בואו נסתכל לרגע במקרו: רבותי- 250,000,000,000 שקל (מאתיים חמישים מליארד-רבע טרילון) מושקע בארצנו בקרנות נאמנות ובקופות גמל, רובם המכריע של אזרחי המדינה הבוגרים מושקע באחד משני האפיקים הללו(סתם נתון מענין). באמת חשוב שנדע מה קורה בועדות ההשקעה למינהן, אבל התשואות והמוניטין הן המוצר המוגמר- כסף שמגיע בסופו של דבר לציבור המשקיע ואם החברה שאליה עברתי לא נמצאת במקומות הראשונים מבחינת התשואה, או הכתם הכי קטן(כמו ההשתלטות העוינת על דש-והשכר המופקע למנהליה (ידיעות אחרונות 18.8.04)) הכח הוא אצלי והמעבר(פעם בשנה) הוא פשוט וקל עם כל הזכויות שצברתי. אז בסופו של דבר הכניסה המעמיקה כ"כ באופן ההשקעה לא הכי מעניינת את הציבור ההדיוט שמה שמעניין אותו זה הקו התחתון- "אז כמה עשתה הקופה/קרן שלך בשנה האחרונה..."
אז בין 20 ל 30 אחוז
מניות, זה סיכון סביר? כי פה בעצם היתה נעוצה הדילמה המכרעת (שלי בכל אופן), הבנקים בשנת 2003 השקיעו כ-15 אחוז מניות, הפרטיות הממוצע השקיעו כ-16 אחוז מניות, ההפרשים בתשואות הם כ-2.5% (צירפתי קישור משרד האוצר) הפרטיות הן חברות מתמחות - כל חייהן התעסקו בתיקי השקעות לפני שהחלו לעסוק בקופות גמל, השאלה היא מה אחוז המניות האופטימלי של שונא סיכון בשוק קופות הגמל וקרנות ההשתלמות?
מניות, זה סיכון סביר? כי פה בעצם היתה נעוצה הדילמה המכרעת (שלי בכל אופן), הבנקים בשנת 2003 השקיעו כ-15 אחוז מניות, הפרטיות הממוצע השקיעו כ-16 אחוז מניות, ההפרשים בתשואות הם כ-2.5% (צירפתי קישור משרד האוצר) הפרטיות הן חברות מתמחות - כל חייהן התעסקו בתיקי השקעות לפני שהחלו לעסוק בקופות גמל, השאלה היא מה אחוז המניות האופטימלי של שונא סיכון בשוק קופות הגמל וקרנות ההשתלמות?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.