על מתנות כשנוסעים לחו"ל

[תופס עוגב]

על מתנות כשנוסעים לחו"ל

רגע אחרי שהקלקתי "שלח" על ההודעה שאנחנו נוסעים לברלין, חשבתי לי, שאני חושב שזה מאוד ישראלי הקטע הזה של לנסוע עם רשימת קניות לכל העולם ואשתו וש"צריך להביא, לפחות משו קטן - של תשומת לב". פה למשל זה לא כ"כ מקובל. אם מביאים - אלה בעיקר שטויות של חנויות מזכרות, וגם אז, הרשימה בד"כ מאוד מצומצמת. האם זה בגלל שנשארה בישראל הגישה ש"לנסוע לחו"ל..." (השלימו: לוקסוס שלא מן העולם הזה/יש שם דברים ש.../זה כ"כ רחוק, שאם כבר מישהו מגיע ל"שם"/וכו') או שזה מסיבה אחרת? אני חושב שגם בארץ זה קצת השתנה (פחות נוסעים עם "רשימת מחויבות") אבל אולי אני טועה?

 

[החטא והשופטת]

אצלנו

זה קצת שונה, כי בכל פעם שמישהו נוסע/חוזר יש לנו רשימת קניות מוכנה מראש של פריטים קטנים ויומיומיים שאי-אפשר להשיג בארץ ועושים את כל ההבדל. זה נע בין דיסקים חדשים, תבלינים מיוחדים, מאכלים שמתגעגעים אליהם, מגזינים וכיו"ב. לא הייתי מעלה בדעתי לבקש משהו ממישהו שנוסע, נניח, לאירופה או ארה"ב אבל אני יכולה לדמיין איך למכורי הודו והמזרח, למשל, יש גם כמה "פריטים" קטנים כאלה. גם מבאזל לא הייתי מעלה בדעתי לבקש דבר (כפי שאתה יודע ושזה לא ימנע ממך להביא את השוקולד-מריר ההוא גם בעתיד).

 

[תופס עוגב]

זה משהו אחר - זה כמו שאנחנו מביאים/

מיבאים מהארץ (באמצעות מי שמבקר אותנו) תבלינים ודברי אוכל מהארץ (שאי אפשר להשיג כאן)

 

[איזיקו]

כולנו פולנים וכל כך נחמדים

פולנים במאה אחוז, גם הצ'חצ'ח וגם הווזווז. לכן קונים מתנות כשנוסעים לחו"ל. אבל אתה לא חייב, באמת, לא חובה.

 

[חמורים חושבים]

יש שני דברים עיקריים

1. מוצרי טבק ואלכוהול מהדיוטי פרי - חובה חובה חובה לבקש מכל מכר שנוסע. 2. מוצרי חשמל - יש לבקש מהנוסעים לניו-יורק.

 

[תופס עוגב]

טבק אני לא יודע, אבל אלכוהול

לפחות בעניני יינות, בדקתי והמחירים בדיוטי פרי יקרים בקביעות מהמחירים של אותם היינות בחנויות יין בארץ, כך שיש הרגשה שלא רק שהמחיר ללא מע"מ אלא עם תוספת "מס דיוטי פרי"

 

[חמורים חושבים]

מה? אתה לא מכיר את המסורת הזאת

להגיד "טוב, אז תביא לי בקבוק ג'וני ווקר מהדיוטי פרי"?

 

[תופס עוגב]

בחיי שלא מכיר |מלא בושה|

 

[diday]

אם תשים את הדגש על "קצת" אסכים אתך

מכיר הרבה אנשים שמתכננים לפחות יומיים או שלושה (מטיול של 10 ימים) לחיפוש אחרי המתנות מהטיול. ואין זה משנה שאת רב הדברים ניתן להשיג בארץ, כיום ללא הפסד כספי רב או אפילו להיפך. ןלמי שחושב שאלכוהול (ואולי אפילו שוקולד) כדאי לקנות בדיוטי פרי, כדאי שיבדוק פעם את המחירים בחנויות ויראה שעם מע"מ המוצרים עדיין זולים ב30 עד 50% (לפחות בגרמניה כך הוא)

 

[תופס עוגב]

נכון גם לגבי שוויץ (בענין השוקולד)

וכאמור - גם לארץ בעניני יינות

 

[מארסו]

ברוב המקרים זו פשוט

אנוכיות לשמה מצד המבקשים. הנוסע האומלל צריך להיסחב עם כל החבילות, לעמוד בתור לאיסוף אחרי הנחיתה חזרה בארץ, לסחוב למונית, להיות בלחץ שקנה את הדבר הנכון (אחרת וואו וואו מה שיהיה). אני כבר התגברתי על הבושה וחוץ ממשפחה קרובה, מתנות קטנות שלא תופסות נפח, אני לא מביא כלום לאף אחד. גם ככה כל אחד היום נמצא לפחות פעם בשנתיים בדיוטי פרי/חו"ל (ורובנו יותר)

 

[giulietta]

חזרתי אתמול מעשרה ימים בארץ

וכל כך צרם לי השלט הפרסומי הענק בכניסה לדיוטי פרי שאמר (ציטוט מהזיכרון): "ומתנות - זכרת להביא?", או משהו דומה לזה. כלומר, גם אם חו"ל כבר לא רחוק וכבר איננו רק בהישג ידם של מעטים כמו שהיה פעם, עדיין המפרסמים פורטים על רגשי החובה הקדמוניים להביא "פיצוי" למי שנשאר בארץ. בעניין הדיוטי פרי,נכנסתי לקנות כמה מתנות פולקלוריסטיות שהייתי זקוקה להן (חמסות) ונדהמתי מהמחירים השערוריתיים. הדיוטי פרי נראה לי כאחת העיסקאות הכי גרועות שיש.

 

[איש אחת]

אתה צודק בהנחה שדברים השתנו

המחויבות להביא מתנות פחתה בהרבה, והיא הולכת ופוחתת. מה שכן, הנוסעים מקדישים הרבה זמן לקניית "מציאות" לעצמם. בזבוז של זמן לדעתי, עדיף ליהנות מחוויות הנסיעה (אולי לאנשים מסוימים, ודי רבים בעצם, הקנייה היא היא החוויה).

 

[גנגי]

שום מתנות ושום נעליים.

כל דבר אפשר להשיג בארץ, ואין שום סיבה להיסחב מחו"ל עם מתנות לאביונים. אם רוצים להביא שוקולד או גבינה מסריחה במיוחד לחברים שחפצים ביקרם/במותם - אפשר. אבל חוץ מזה? אין סיבה לקלקל נופש בחו"ל במסעי קניות לחברים ולקרובים תובעניים. אגב, בתור אחת שלא אוהבת בכלל קניות בחו"ל ומעדיפה רק טבע וארכיטקטורה (לא של פנים החנויות), אני בעיקרון לא קונה בחו"ל, לא לעצמי ולא לאחרים. הרבה יותר נעים לקנות בארץ (וגם אני מבינה יותר טוב את הכסף). וחוצמזה נורא קשה להשיג בחו"ל דיסקים ישראליים.

 

[נץ666]

../images/Emo45.gif

 

[שבולת ירוקת העין]

איפה משיגים בארץ

panforte di Siena? אני מוכנה בשמחה למלא בקשות של חברים או משפחה, בשלושה תנאים - אם זה לא מכביד מדי על המזוודה, לא דורש ממני התרוצצות ואם אין חשש שלא אקבל את הכסף בחזרה.

 

[גנגי]

טוב, חומד, על מקרי חירום לא מדברים.

אבל גם זה - אילולא הצעת בעצמך לבַלדֵר, את יודעת שלא הייתי מבקשת.

 

[שבולת ירוקת העין]

../images/Emo9.gif

ועכשיו עשית לי חשק למתוק המתוק הטעים הזה. מה נעשה?

 

[גנגי]

בואי נחפש מישהו שנוסע ונתעלק עליו.

 

[diday]

כשמבקשים ממני אני תמיד מביא

אני הרי לא נמצא בחופשה, מכיר ויודע היכן כדאי. לפני זמן ביקש ממני מישהו סיגריות והתעקש על איזה שהם סיגריות אמריקאיות. קניתי בדיוטי פרי או במטוס. כשקיבלם הביט במחיר ואמר שציפה שיהיה יותר זול. כל הערב רטן שלא השתלם לו. כלום לעומת זה שביקש ממני (עוד לפני שגרתי בגרמניה) שאביא לו רמקולים לרכב עם הספק של לפחות 100 וואט. קניתי רמקולים שהיה כתוב על אריזתם 120 וואט. הבחור קיבל, שמח. למחרת התקשר אלי וטען שהוא מדד את ההספק ויש לא יותר מ50 וואט. הוא לא רוצה אותם, מבקש את כספו בחזרה ועלי לנסות להחזיר אותם לחנות בפעם הבאה שאסע לגרמניה. משום מה הוא מאד נעלב כשהודעתי לו שזו היתה הפעם האחרונה שאביא לו דברים מחו"ל.