על משכבי בלילות...

[shukshuk1]

על משכבי בלילות...

אני לא יודע איך זה אצלכם, אבל אצלי כהומו נשוי השרוי עמוק עמוק בארון (כי כשאני נישאתי לא היו האופציות והמודעות שיש היום וגם כי רב שדיברתי איתו לפני החתונה על זה החליט שאני לא הומו...) אני מוצא את עצמי צועק לקב"ה ממיטתי בכל לילה כמעט. צעקה גדולה ושקטה להחריד. צעקה שמניעה את כל נימי נפשי, גופי ונשמתי ורק אלוהים ואני שומעים את התדר הזה...הפער העצום הזה בין הסבל היומיומי שלי לבין מה שאני חושב ש"מגיע" לי הוא עצום. כן, כן אני יודע...לא מגיע לי כלום...אני צריך להגיד תודה על מה שיש...יש אנשים במצב גרוע יותר...בלה...בלה...בלה...
אבל בכל זאת, משהו בתוכי אומר לי שהערוץ שיש ביני לבין רבש"ע חייב להיות אחר, מיוחד, מסלול לאחמי"ם, לכאלה שמתמודדים עם משהו לא רגיל בכל יום וזכאים ליחס לא רגיל...לא ככה?
אני יודע שיהיו כאלה שיקפצו וינסו מיד "לחנך אותי", להסביר לי שמה שאני רואה כבן אנוש לא מחייב את ה', ולפום צערא אגרא, ואיך אתה לא מתבייש לבוא בדרישות וצעקות, ומי בכלל אמר לך שאתה מיוחד וכן הלאה כיד הדמיון הטובה עליהם....
ובכל זאת, אשמח לשמוע אנשים ששותפים לתחושות הללו שפותחים ערוץ מיוחד לשמיים שמנסים לחיות בשמחה ולראות ברכה בעמלם לעזאזל!!!
אה, אם אפשר, אז בלי שיפוטיות למינה...אוקיי?
מועדים לשמחה חברים יקרים שלי.

 

[לחייך תמיד]

אח שלי היקר!

אני יודע שיהיו כאלה שיקפצו וינסו מיד "לחנך אותי", להסביר לי שמה שאני רואה כבן אנוש לא מחייב את ה', ולפום צערא אגרא, ואיך אתה לא מתבייש לבוא בדרישות וצעקות, ומי בכלל אמר לך שאתה מיוחד וכן הלאה כיד הדמיון הטובה עליהם....

מי יכול להגיד לך דבר כזה?
מי יכול לשפוט אותך?
אני אגיד לך מי..
רק אנשים שלא חוו את הסבל והצער שאותו אתה חווה..
וזה הגיוני, כי הם לא חוו אותו.
אבל מצד שני, הם לא יכולים לשפוט אותך בשום פנים ואופן, כי הם לא היו שם. ועל דא אמרו חז"ל אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו.

זה אחד.

שניים, אני כל כך מבין ללבך, וכמעט חווה בדמיון את מה שאתה מרגיש.. (ויש לי דמיון מפותח חח) מי אני ומה חיי שאתן לך עצות ושאכוון אותך,
אבל מה שכן אוכל לומר לך הוא, שאל תשמור בפנים.. בבקשה..
זה רע.. תוציא הכל, אם היכולות הכלכליות שלך מאפשרות, לך לפסיכולוג, לא כי אתה דפוק חלילה, כי אתה צריך לדבר.

דאגה בלב איש, ישחנה, אל תקרי ישחנה, אלא ישיחנה לאחרים.

חז"ל ידעו בבירור את נפש האדם, והכירו את מה שמחליא אותה, וגם נתנו פתרונות להבריא אותה בכל מיני מקרים.

מה שקורה איתך הוא שאתה פשוט מודאג, לא שקט, עצוב ומדוכדך, אבל קשה מכולם הוא השתיקה. שתיקה רועמת. מה זה רועמת.. עוד מעט הר געד. אז אל תיתן לוולקאנו להתפרץ, לך תדבר עם מישהו.

ואם זה בעייתי כלכלית, אז יש כל מיני ארגונים שעושים דברים כאלה חינם.

ועזוב תארון.. אף אחד לא יחשוף אותך.. אסור שזה יהיה שיקול בשאלה האם ללכת לפסיכולוג או לא,
בריאות הנפש שלך חשובה יותר מארון, ומה גם, שאף אחד לא יחשוף אותך, כמו שאמרתי.

הנפש של האדם היא כמו גומי, אל תיתן לה להקרע

 

[shukshuk1]

תודה רבה לך, על ההבנה ועל העצות אח יקר.

 

[ריק בש]

הכאב שלך נוגע מאוד

אני מאוד מבין את הפניה שלך לאלוהים. אני מקווה שבסוף תרגיש תשובה ממנו, שתמצא דרך להפוך את החיים שלך לנסבלים יותר, ואולי אפילו איכשהו לחיים טובים. בינתיים חשוב לדבר, לדבר, לדבר. עם כמה שיותר אנשים - אנשי מקצוע וכאלו שלא, שאפשר לשפוך את הלב לפניהם.

 

[shukshuk1]

תודה רבה לך על העצה, בינתיים אני מדבר אתכם...

 

[גיי40 גברי]

ועל משכבי שלי בלילות - הגירסה שלי

"...ועל משכבי בלילות, כאשר חרדתי שמא מישהו יידע, יבחין, ילעג, יבייש. גם בישיבת "פרחי אהרון", מוקף במאות נערים, ועשרות ר"מים ומורים, ליבי נמוג מצער ומפחד. אבל שמרתי את סודי כמוס עד שמלאו לי עשרים ושלוש שנים. אז פגשתי בעירנו אחרים שכמותי, והבינותי שעוד גברים ישרים והגונים חוו סבל כמוני. נוחמנו איש עם רעיהו ואהבתינו חיזקה אותנו."
זה ציטוט מתוך המכתב שכתבתי לרב השכונה שלי - השלב האחרון ביציאתי מהארון.
לא ציפיתי למעמד מיוחד בעיניו של הקב"ה. פשוט הפסקתי....להאמין בקיומו.

 

[shukshuk1]

אם כך וויתרת על אמונתך ממניע אסטרטגי (גיי40)?

מדבריך אני מבין שההחלטה שלך להפסיק להאמין נולדה עקב הצורך לממש את הנטייה המינית שלך (שלנו) ולא כיוון שבאמת אמונתך נמוגה...
כמדומני שבדיוק על זה דיברו חז"ל כשאמרו שעם ישראל בזמנו בחר לעבוד עבודה זרה. לא מפאת אמונתו בה,עשה זאת, אלא בכדי להתיר לעצמו את העריות. שהרי חלק מן העבודות הזרות שהיו אז "דרשו" ממאמיניהן לקיים יחסי מין שבתורתנו כלולים באיסורי עריות. או שלפחות לא היו אסורים לפי אותה עבודה זרה...

 

[אוונגליון]

השוואה אומללה

כי הומואים, כידוע לכל, חושבים רק דרך הזי@.
מעניין אם גם לסטרייט שיצא בשאלה היית אומר את אותו דבר.


אי אפשר להתכחש לעובדה שלעיתים ההכרה בהיותך הומוסקסואל גורמת לאובדן אמוני.
(מה גם שאפשר לממש את הנטייה מבלי לעבור על האיסור בתורה של מין אנאלי עם גבר).

 

[shukshuk1]

לא רק "הייתי אומר", אני אומר כשצריך.

ראה, אין הבדל במהות, משיכה מינית היא משיכה מינית וכשהיא נתקלת באיסור או מגבלה כלשהי, היא יכולה לגרום לנו לוותר על ערכים גדולים ואמונות גדולות בכדי שנוכל להתיר לעצמנו את האסור,זה הכל ובזה כולנו שווים סטרייטים והומואים כאחד.

 

[אוונגליון]

אבל זו הייתה המסקנה שלך לגבי גיי40

שאינה מבוססת למדי. למה פה היית צריך?
הבנאדם חי מרבית שנותיו תוך תחושת הסתרה נוראית.
זו לא סיבה מספיק טובה?
הלכת למקום הקל- כמו הנטייה הרבנית האורתודוכסית להתייחס להומוסקסואליות כ"תאווה".

לדעתי, כשהומו מחליט לעזוב את הדת זה ממש לא רק בגלל "ה-איסור".
אפשר גם לעבור על האיסור ולהשאר דתי (כן, להשאר דתי ומאמין) ואפשר שלא.

 

[shukshuk1]

אם תשים לב ישנו סימן שאלה בסוף הכותרת...

לדברי גיי40, הוא לא חיפש ייחס מיוחד מרבש"ע אלא פשוט חדל להאמין בקיומו. אני הצבתי תיאוריה הגיונית למדי שאני באופן אישי מתעמת איתה דבר יום ביומו. מלבד כל זה נראה לי שבמידה רבה הפורום נועד ללבן דברים מעין אלה שמעסיקים מאוד את מי שעדיין מאמין ברבש"ע ורוצה להמשיך להאמין בו, כמוני למשל.

 

[אוונגליון]

ואז המשכת ב-

"מדבריך אני מבין"
ו- "בדיוק על זה דברו חז"ל "
חז"ל לא ידעו מה זה להיות הומו, הם הכירו רק את "ואת זכר .."

אם לחזור לעניין -
התיאוריה שלך לא נכונה לכל המקרים ואתה משקיע כוחות בעימות תפל (במקרה שלך יש משתנים רבים נוספים וחשובים) - לחיות כהומו לא שווה בהכרח ללא להיות דתי ולא מאמין (אם אני מבין נכון, זהו העימות שלך).
אני חושב שעל זה בעיקר מדברים הארגונים השונים (הו"ד, חברותא וכמוך)
וגם כתיאוריה היא תיאוריה לא הוגנת - אפשר לצפות מאנשים שיפעלו על פי רגש ושכל כדי להחליט על המשך דרכם האמונית, בנוכחות הנטייה , בלי קשר למימושה.
זה די נמוך ואורתודוכסי להחריד - עזבתי את הדת כי רציתי לשכב עם גבר.

 

[אוונגליון]

*עימות טפל

 

[shukshuk1]

יקירי, אין לי עימות עם איש וגם לא בתוכי...

כל רצוני הכן הוא לדייק את המצב המיוחד בו אני ואולי רבים אחרים נמצאים בו. אני לא יודע בדיוק מהו דתי ומהו לא דתי וודאי שאין לי שום רצון להכריע. אני כן חושב שלעיתים דברים אורתודוכסים הם נכונים ואמיתיים גם אם הם נמוכים כדבריך. אך בעיקר אני אומר שבשורה התחתונה פעמים רבות הדברים שמנחים אותנו אינם ברומו של עולם אלא בתחתיתו ובכדי להצדיק מעשה מסויים אנו מוכנים לוותר על אמונות גדולות שלנו. אני רואה בעצמי אחד שלוקה בזה כמו כל אחד אחר ומנסה להתרומם כשצריך.

 

[גיי40 גברי]

נשאל אל פי הנער

אענה אני להנחה שלך. ובכן, בגיל 10 בערך הפסקתי להתפלל, ישבתי ומלמלתי כאילו את התפילות כדי לא להרגיז את אבי ואת המבוגרים האחרים שסביבי. לא האמנתי שישנה יישות שרוצה שאחזור על המילים האלה כל כך הרבה פעמים. לאחר מכן בגיל 14, הפסקתי להאמין שיש צדק אלוהי, שהסבל של אנשים הוא מוצדק. כל זה היה ללא כל קשר להומוסקסואליות שלי. לאט לאט הבנתי שאני מקיים את המצוות שבין אדם להקב"ה, לא מתוך אמונה באל, אלא מתוך הרגל או מתוך חשש מפני "מה יגידו". את המצוות שבין אדם לחברו אני מקיים עד היום, משום הסדר החברתי ואהבת האדם שבי.
ואתה, SHUKSHUK1 יקר, פשוט נחפזת להסיק. והמסקנה שלך שגוייה לגמרי.

 

[shukshuk1]

צר לי אם נפגעת גיי40 ותודה על ההבהרה.

אינני ידוע כיצד התגלגלו הדברים לכדי כך, בתום ליבי התייחסתי אל הפורום הזה כאל פורום להומואים דתיים, כשמו. ומתוך ההבנה הזו אני רואה לעצמי מחוייבות לברר כל הזמן את היחס המורכב שבין הנטייה המינית שלי (שלנו) לבין האמונה הדתית שלי (שלנו). לא הייתה לי כל כוונה לפגוע במי מהפורום- שהפך לי לבית שני...- ואם חלילה פגעתי, אז סליחה!
אולי הגעתי למסקנה שגויה במקרה דנן ובכל זאת נראה לי שהלוך המחשבה הזה אינו תלוש מן המציאות...

 

[גיי40 גברי]

כלל לא, שוקשוק1 חביבי

לא נפגעתי. העדינות וההתחשבות שלך בולטת בכל דבריך כאן בפורום.
יש לציין שבפורום זה ישנם גם דלת"שים, ואפילו חילונים גמורים מגיעים לכאן להביע דעתם.

 

[shukshuk1]

תודה.

 

[yairi10]

מבין אותך

אשמח שתיצור קשר
מבין אותך כ"כ...
אוי ויי כמה שזה קשה...
[email protected]