מיאמי- יוטה:
קרב פסגה בין שתיים מהיותר מרשימות העונה. שתי הקבוצות נהנות מהנעת כדור ברמה גבוהה ונתקלו בקשיים מול הגנות חילופים. מצד אחד ראינו לא מעט חילופים בהגנה, מצד שני הקבוצות הלכו על המיסמאצ'ים וייצרו משם הנעת כדור טובה בדרך ל-56 אסיסטים סה"כ במשחק.
דונובן מיצ'ל יש תחושה שמתעלה בכל משחק חשוב והוא היה פשוט פנטסטי, השיג יתרון על שומרים אימתניים כמו באטלר ואדבאיו ובדקות שלו ההתקפה של הג'אז עבדה היטב. היו לו באמת מהלכים פנומנליים. הבעיה שחוץ ממנו לא היו מספיק יוצרים מכדרור, אינגלס לא הורגש כל המשחק וקלארקסון בסוג המשחקים שעושה יותר נזק מתועלת עם 0 ריבאונדים, 0 אסיסטים ומינוס 27 בדקות שלו על המגרש.
מיאמי אוהבת שמשחק ההתקפה שלה עובר דרך רובינסון שהוגבל הפעם אבל היא השתמשה ביכולת של באטלר לחתוך בבאק דור ובכללי לקחת גארדים עם הגב לסל כדי להשיג נקודות קלות. לאורי התעלה על עצמו עם טריפל דאבל של 20 נקודות, משחקו הטוב ביותר אחרי פתיחת עונה פושרת לפחות מבחינה סטטיסטית. ההיט עשו עבודה טובה בריבאונד ולא אפשרו לגובר את וויטסייד להשיג נקודות הזדמנות שנייה.
בסופו של דבר המשחק הוכרע על אחוזי קליעה נפלאים של מיאמי מכל הטווחים (60% מהשדה, 52% משלוש) ובפרט טיילר הירו שהפציץ 29 נקודות מהספסל והרבה פעמים היה הפיתרון שלהם בסוף שעון.
דנבר- יוסטון:
ראיתי את דקות הסיום. הנאגטס פשוט יודעים לגרד ניצחונות, זה דפוס חוזרת בכמה עונות האחרונות. ליוקיץ' יש המון סלים גדולים מהמיד ריינג' במצבים האלה, הפעם הוא ניצח את המשחק עם מהלך הגנתי שהפגין זריזות נורא מפתיעה ביחס לגודל ולכמה מגושם הוא זז לפעמים.
שיקאגו- פילדלפיה:
ראיתי רבע אחרון. ריצת 10-0 של הבולס העלתה אותם ליתרון אבל שלשה של אמביד שברה את המומנטום והסיקסרס החזיקו ביתרון עד הסיום. סך הכל היו דברים שעבדו טוב לשיקאגו- הם ניצחו בריבאונד, הגיעו יותר לעונשין והיו קרובים לנצח משחק שהלכו בו 7/29 משלוש. פילדלפיה שניצחה את המשחק הקודם דרך ווינר שוט של סת' קרי גם הפעם הלכה לtwo men game שלו ושל אמביד בקלאץ'. קורקמאז תפר 7 שלשות מהספסל, מרשים איך פילדלפיה מחזיקה במאזן 8-2 בלי סימונס בכלל וכשגם האריס מחמיץ חלק ניכר מהמשחקים. מדגיש עד כמה השלם אצלם קטן מסך חלקיו.
דאלאס- בוסטון:
גם כאן ראיתי רבע רביעי. בוסטון ללא ג'יילן בראון היה טובה יותר רוב הזמן, שרודר מפתיע ביכולת שלו להגיע לסל גם כשכל מה שהיריב מנסה לעשות זה למנוע ממנו להגיע לסל. הסלטיקס סגרו את המשחק עם שרודר במקום הורפורד (ועם ג'וש ריצ'רדסון במקום בראון). לפחות ברבע האחרון הייתה הנעת כדור לא רעה וטיימלורד נהנה מכמה לובים.
המאבס איכשהו לא סוחפים במשחק שלהם, עולים למאזן יפה של 6-3 אבל דברים לא מתקתקים. לוקה פשוט כל כך טוב שהוא הכריע את המשחק בכמה זריקות פיידאווי כולל באזר ביטר מהיותר יפים שיהיו העונה-
קרב פסגה בין שתיים מהיותר מרשימות העונה. שתי הקבוצות נהנות מהנעת כדור ברמה גבוהה ונתקלו בקשיים מול הגנות חילופים. מצד אחד ראינו לא מעט חילופים בהגנה, מצד שני הקבוצות הלכו על המיסמאצ'ים וייצרו משם הנעת כדור טובה בדרך ל-56 אסיסטים סה"כ במשחק.
דונובן מיצ'ל יש תחושה שמתעלה בכל משחק חשוב והוא היה פשוט פנטסטי, השיג יתרון על שומרים אימתניים כמו באטלר ואדבאיו ובדקות שלו ההתקפה של הג'אז עבדה היטב. היו לו באמת מהלכים פנומנליים. הבעיה שחוץ ממנו לא היו מספיק יוצרים מכדרור, אינגלס לא הורגש כל המשחק וקלארקסון בסוג המשחקים שעושה יותר נזק מתועלת עם 0 ריבאונדים, 0 אסיסטים ומינוס 27 בדקות שלו על המגרש.
מיאמי אוהבת שמשחק ההתקפה שלה עובר דרך רובינסון שהוגבל הפעם אבל היא השתמשה ביכולת של באטלר לחתוך בבאק דור ובכללי לקחת גארדים עם הגב לסל כדי להשיג נקודות קלות. לאורי התעלה על עצמו עם טריפל דאבל של 20 נקודות, משחקו הטוב ביותר אחרי פתיחת עונה פושרת לפחות מבחינה סטטיסטית. ההיט עשו עבודה טובה בריבאונד ולא אפשרו לגובר את וויטסייד להשיג נקודות הזדמנות שנייה.
בסופו של דבר המשחק הוכרע על אחוזי קליעה נפלאים של מיאמי מכל הטווחים (60% מהשדה, 52% משלוש) ובפרט טיילר הירו שהפציץ 29 נקודות מהספסל והרבה פעמים היה הפיתרון שלהם בסוף שעון.
דנבר- יוסטון:
ראיתי את דקות הסיום. הנאגטס פשוט יודעים לגרד ניצחונות, זה דפוס חוזרת בכמה עונות האחרונות. ליוקיץ' יש המון סלים גדולים מהמיד ריינג' במצבים האלה, הפעם הוא ניצח את המשחק עם מהלך הגנתי שהפגין זריזות נורא מפתיעה ביחס לגודל ולכמה מגושם הוא זז לפעמים.
שיקאגו- פילדלפיה:
ראיתי רבע אחרון. ריצת 10-0 של הבולס העלתה אותם ליתרון אבל שלשה של אמביד שברה את המומנטום והסיקסרס החזיקו ביתרון עד הסיום. סך הכל היו דברים שעבדו טוב לשיקאגו- הם ניצחו בריבאונד, הגיעו יותר לעונשין והיו קרובים לנצח משחק שהלכו בו 7/29 משלוש. פילדלפיה שניצחה את המשחק הקודם דרך ווינר שוט של סת' קרי גם הפעם הלכה לtwo men game שלו ושל אמביד בקלאץ'. קורקמאז תפר 7 שלשות מהספסל, מרשים איך פילדלפיה מחזיקה במאזן 8-2 בלי סימונס בכלל וכשגם האריס מחמיץ חלק ניכר מהמשחקים. מדגיש עד כמה השלם אצלם קטן מסך חלקיו.
דאלאס- בוסטון:
גם כאן ראיתי רבע רביעי. בוסטון ללא ג'יילן בראון היה טובה יותר רוב הזמן, שרודר מפתיע ביכולת שלו להגיע לסל גם כשכל מה שהיריב מנסה לעשות זה למנוע ממנו להגיע לסל. הסלטיקס סגרו את המשחק עם שרודר במקום הורפורד (ועם ג'וש ריצ'רדסון במקום בראון). לפחות ברבע האחרון הייתה הנעת כדור לא רעה וטיימלורד נהנה מכמה לובים.
המאבס איכשהו לא סוחפים במשחק שלהם, עולים למאזן יפה של 6-3 אבל דברים לא מתקתקים. לוקה פשוט כל כך טוב שהוא הכריע את המשחק בכמה זריקות פיידאווי כולל באזר ביטר מהיותר יפים שיהיו העונה-