על מצבת מרנפתח

[סמיאגול]

על מצבת מרנפתח

חג הפסח הזה היה גדוש בתוכניות היסטוריות על מצרים. באחת מהן אמר אג'יפטולוג כי כתובות הפרעונים לא שיקפו נאמנה את המציאות אלא הראו את המציאות "כפי שהיא היתה צריכה להיות". מכאן אנו יכולים לפרש את הופעת השם "ישראל" במצבת מרנפתח כהוספה לצורך שיפוץ ההיסטוריה. הראיתי כבר כי קרב בין ישראל למצרים באיזור ינועם הינו בעייתי ולכן השתלשלות האירועים הבאה נראית לי מעשית יותר: הישראלים בורחים ממצרים בתחילת שלטונו של מרנפתח כשהם לוקחים עימם את עדרי פרעה(וכנראה גם רכוש מצרי נוסף)ונעלמים במדבר. כמה שנים מאוחר יותר יוצא מרנפתח למסע מלחמה בכנען (שהצלחתו חלקית)ולאחר חזרתו כותב את מעלליו למען הדורות הבאים . והוא מוסיף גם את ישראל על מנת להחזיר את כבודו, כנראה שבריחת הישראלים גרמה לו להראות מגוחך. הטיעון שהפרעונים כתבו לצרכי פנים הוא מופרך משתי סיבות: 1. רוב המצרים הם אנאלפבתים 2. פרעה הוא אל. אין מי שיערער על רצונו או דברו

 

[masorti]

תגובה...

אילו רצה מרנפתח לשפץ את ההסטוריה בענין העבדים העברים, היה לו הרבה יותר פשוט להציב אסטלה ובה נאמר שהוא רדף אחרי הבורחים והשמידם. אין שום סיבה שיחכה 5 שנים ואז ישתול נצחון דמיוני על בני-ישראל בקרב בכנען. ממילא קציני הצבא שהיו רואים את הבלוף באסטלה על הנצחון במרדף היו גם במסע לכנען ויכלו להעיד שמדובר בבלוף. ברור שהאסטלה היתה לצורכי פנים. וכי בשביל מי היא הועמדה? לטובת תיירים מהאימפריה הסינית? נכון שמרבית המצרים היו אנאלפביתים, אבל האצולה והסוחרים הגדולים היו יודעי קרוא וכתוב וכן החזיקו בסופרים ומזכירים. אז פרעה היה מעונין שנצחונותיו יגיעו לידיעת האוליגרכיה המצרית, ובהדרגה יתפשטו מפה לאוזן גם אל העם הפשוט. אכן פרעה נחשב לאל, אבל זה לא הפריע לאצילים ולמקורבים לחצר המלוכה לחתור תחת המלך ולעתים אף להפילו או לרוצחו. גם חלק מהקיסרים ברומא נחשבו לאלים, וזה לא הפריע למרעילים להרעיל אותם. אי לכך, לפרעה דווקא היה חשוב להשיג פופולריות ולהיחשב למלך מנצח. נ.ב. לא הוכחת כלל שקרב בין ישראל למצרים באיזור ינועם הוא בעייתי. נהפוך הוא - אני הוכחתי שלא סביר שהקרב היה במדבר סיני.

 

[סמיאגול]

אכן לא סביר שהיה קרב בסיני

אבל קרב אם המצרים היה אמור להיות באיזור בנימין ולא כל כך עמוק בתוך השטח הישראלי. מצבת מרנפתח כמו כל מוניומנט במצרים הועמדה למען הנצח. אם המצבות הועמדו לצרכי פנים כיצד תסביר את העובדה שהן "שיפצו" את האמת, הרי בני התקופה ידעו מהי האמת (במיוחד האצולה) ולכן הכתובות לא נעשו עבורם אלא עבור הדורות הבאים. כי כאשר המעשים עצמם נשכחים נותרת רק האבן עם הכתובת שעליה ומספרת מה שפרעה רצה שתספר.

 

[סרטוריוס]

בני התקופה ידעו מה האמת?

למה אתה בטוח בזה?

 

[masorti]

במקרה הזה סביר שכן...

כי היו הרבה עדים למה שקרה. למשל, חיילים מצרים מן השורה שחזרו מהמרדף או המסע.

 

[masorti]

היינו כבר בדיון על הקרב...

הסברתי כבר את ענין ה"עמוק בתוך השטח הישראלי"... רמז: המסלול האלכסוני של המסע מדרום לצפון. לגבי ההנצחה... אכן, המצבות נועדו להנצחה. אבל היה ברור לפרעה שגם תושבי מצרים של זמנו יראו אותה. מן הסתם, הם התייחסו להגזמות הקלות בסלחנות משום שזו היתה הנורמה. חוץ מזה, למה שפרעה לא יציב מציבה על השמדת הבורחים במרדף הראשוני? הרי בעצמך אמרת שהדורות הבאים לא יידעו את האמת. אז בשביל מה לפרעה לחכות 5 שנים ו"לשתול" נצחון על העברים בתוך המסע לכנען? ואם כבר.... הנסיון עם כתובות מהעולם העתיק מראה שהמלכים נהגו לקחת קרבות אמיתיים ולא לדייק בתוצאה שלהם כדי ליצור רושם של נצחון אדיר. (ראה למשל ההתפארות של רעמסס השני לאחר קרב קדש) אין עדויות שמלכים המציאו קרבות כדי לסגור חשבון הסטורי עם אויבים מלפני כמה שנים. אז למה להניח שמרנפתח ימציא טכניקת תעמולה חדשנית דווקא בגלל כמה עבדים שברחו לו עם עדרי פרות?

 

[סמיאגול]

הוא פשוט הוסיף

את ישראל לרשימה, ולכן ישראל מוזכר בסוף. המסלול האלכסוני לא מסביר כלום מכיוון שינועם היתה עמוק מאוד בתוך השטח הישראלי (למעשה בקצה המזרחי של ההתיישבות בצד המערבי של הירדן), ועל מנת להגיע אליה היה על מרנפתח לעבור באיזורים המיושבים בצפיפות רבה מאוד ע"י ישראלים ומין הסתם הוא היה נתקל בהתנגדות כבר שם. מלכי מצרים נהגו להנציח מסעות מלחמה וזה בדיוק מה שעשה מרנפתח הוא פשוט הוסיף למסע המלחמה שלו עוד שם. אם הוא היה מנציח קרב עם עבדים בורחים הוא היה נראה מגוחך בעיני עצמו: גם להודות שהעבדים ברחו לו,גם לתת להם חשיבות צבאית ונוסף לכל זאת הקרב לא היה ולא נברא. לעומת זאת בהוספת השם למסע מלחמה שלם מראה מרנפתח כי החזיר את כבודו (מין הסתם סיפור בריחת העבדים היה ידוע לבני התקופה) וגם לא נותן להם חשיבות יתר בכך שהם רק חלק ממסע המלחמה

 

[masorti]

אני ממליץ לך לקרוא על שלבי ההתנחלות

בתקופת מרנפתח (בטח לפי הטענה שלך שרק אז יצאו ממצרים) בני ישראל לא הספיקו להתפשט לכיוון שפלת החוף, וממילא ברור שכדי להגיע לינועם פרעה לא היה צריך לעבור באיזורים המיושבים בצפיפות רבה ע"י ישראלים. נהפוך הוא - המסלול של מרנפתח חצה את האיזור הישראלי רק בצפון השומרון. --- לגבי הנצחת הקרב... הדרך הפשוטה עבור מרנפתח להעלים את הבושה של בריחת העבדים היתה פשוט להתעלם מהענין. הוא לא היה יכול לנבא מראש שהעברים יכבשו את כנען (הרי לדעתך הם ברחו ממצרים רק 5 שנים לפני המסע לכנען), ומנקודת מבטו מדובר בחבורת בדואים שהסתלקה למדבר. אז הוא היה יכול לא להזכיר את הנושא, ובעוד 2 דורות אף אחד לא היה זוכר את הפרשה. (עובדה שהתנ"ך לא מזכיר את קרב קרקר. אז מה הבעיה להתעלם מבריחת עבדים?) מה שאתה מציע הוא דבר כזה... 100 שנה אחרי מרנפתח יעמדו אצילים מצרים מול האסטלה ויקראו ש"ישראל הושם". ואז הם יגרדו בפדחת וישאלו את עצמם מי זה לעזאזל "בני ישראל". עד שהם ייזכרו... אה כן - אלה העבדים שהבריזו למרנפתח 5 שנים קודם. וכולם כמובן יתפוצצו מצחוק על פרעה מרנפתח השלומיאל שנתן לעבדים לברוח. אז לא עדיף לו להעלים את הענין וזהו?

 

[סמיאגול]

כנראה

שאני ואתה לעולם לא נסכים