על מסרים....ופרסומות

אורמור

New member
על מסרים....ופרסומות

מה זה חינוך? חלק מחינוך זה מסרים שאנחנו מנסים להעביר, אם נעביר בעקביות את אותו מסר בדרך משכנעת, אולי הוא יופנם. מה עושה פרסומת?- מעבירה מסרים, בעקביות, והם מופנמים... אלה המסרים שאנחנו מעונינים להעביר? המותג אירוקה (משקפיים) משדר סרטון בו התשוקה של השחקנית למצוא את המשקפיים שלה גורמת לה לשבור ולהפוך חצי בית זה מסר?....זה ראוי? אמריקן קומפורט שמנסה להדגיש את המצוינות של הכורסאות שלו מראה לנו איך הבעל החמוד מעצבן בכוונה את אשתו כדי שתזרוק אותו מהמיטה לעוד לילה בסלון בכורסא האלוהית.. זה מסר? זה ראוי? כל הקרקס של "קליק" שנותן עצות הומוריסטיות איך להשמיד מתחרים או איך להיות אגואיסט ושלא יגעו לך בממתק... פיכסססססססססס.. אולי אני קשישה, אולי אני מיושנת, (מה אולי, בטוח!) אבל אני מאד מאד מאד לא אוהבת את זה.... כמו את משחקי המחשב שבהם בכזה כיף הורגים זקנות נלחמים בזונות, נוהגים בפראות ולא מכבדים שום חוקים חינוך זה גם שינון, מה משנן הנוער שלנו? פיכססססססססססססס
 

רות 2

New member
כן פשוט אין גבול כי אין

מי שיקבע אותם ......... ועל הדוגמאות שהעלית כאן לפחות בשיחה עם חברים וגם צעירים הם בדעתך שלך ... מישהו שם למעלה קיבל יותר מידי כוח לטשט הגבולות ...נידמה לי שפעם הייתה מחלקה שמשום מה ובשם הדמוקרטיה... הוצאה לגימלאות שתפקידה היה לבדוק מה ראוי מה לא ראוי מה מסוכן לביטחון ומה לא ...היה לזה שם שאבד עליו הקלח ..??!? אז מה נותר" לצופה הקטן" לעשות .. חוץ מלעבור לערוץ אחר ששם גם שילמו מי ששילמו ימבה של כסף לראות שוב ושוב את אותו זבל??..
 

ליידילי

New member
את מדברת על

"בטחון שדה"? או הרשות להגנת הצרכן? ומה בדבר הגנת האזרח והאזרחית? הורים מנהלים קרב מאסף אבוד מראש כשהם מנסים להגביל את התכנים להם נחשפים ילדיהם בטלביזיה. ובעצם כולנו כבר לא ערים למטחי הפרסומות הניטחים עלינו מכל הכיוונים. הבעייתיות היא דווקא בפרסומות היותר מתוחכמות שהינן הרבה פחות בוטות. כך או כך בשם האינטרסים של בעלי תפיסת העולם הקפיטליסטית (והמרוויחים ממנה) עושים לנו מניפולציות במוח שרובנו ככולנו לא ערים להן כלל. למשל: אם תישאלי מה יותר טוב? שרות פרטי או ציבורי מה תהיה תשובתך? ? ? ? את רובנו ככולנו כבר הצליחו לשכנע שפרטי זה טוב וציבורי זה רע. ומכאן הדרך קצרה לשכנע שהפרטה זה טוב. מה זו הפרטה? זה להעביר נכסים של כולנו - שנרכשו בכספי הציבור, - לידים פרטיות. ידים פרטיות אשר לכאורה תנהלנה אותם טוב יותר עבור כולנו. נכון? לא נכון!!! ידים פרטיות דואגות קודם כל לרווחים שלהן. ובהחלט לא לאינטרס הציבורי. ... אבל מה אני רוצה מכן במוצאי שבת. נו. שיהיה שבוע טוב. ורציונאלי.
 

tvrui10

New member
לעת זיקנה הפכתם לדון קישוט?

ואותי מצער שאיש מצרכני התוכן שציינתם לא שמע אפילו על דון קישוט (בטח שלא קראו אותו),או כל ספר אחר. ומה חלקנו בעניין ? במקום להקריא לילדים סיפור,אנחנו שמים להם קלטת או נותנים להם לראות טלויזיה. במקום לשחק איתם משחקי חברה,אנו רוכשים להם משחקי מחשב. במקום לעזור להם בשעורי בית,אנו מכינים את העבודות במקומם או מביאים מורה פרטי. במקום לשלוח אותם לשחק עם חברים,הם נשארים לשחק בבית האם יש אפשרות לשינוי, או שמא אנחנו נלחמים מלחמות אבודות? לי נראה,שכמויות המידע,האינטנסיביות בה אנו חיים,מחייבת אותנו לחפש דרכים מהירות יותר וקלות יותר לבצע את אותן מטלות שעשינו פעם בנחת. ואולי יגיע זמן שנפסיק לקרוא ולכתוב,המסרים יועברו בדרכים אחרות,מהירות יותר ! מי יודע? זמן הוא המצרך החשוב והנזיל ביותר בתוקופתנו. אולי יותר מכסף ! איך זה קשור? גם חברות ענק רוצות חלק מהזמן שלנו כדי שיוכלו להעביר לנו מסרים, אנחנו כבר מכירים את מרבית השטיקים שלהם ולכן הם חייבים להמציא את עצמם מחדש בכל יום.
 

אורמור

New member
זה נכון שרשמת באופן רהוט

את הרציונאל שמאחורי התופעה אבל היא עדיין שלילית בעיניי יודעת שלא שואלים אותי יודעת שזה לא ישתנה בטח לא בקלות ולכן מצטערת... מ א ד דון קישוט?... כנראה אבל אני אפילו לא מוציאה את החמור וגם לא שורקת לסנשו פאנשה.. אני רק מלינה.. כמו יהודיה טובה.
 
בדיוק היום חשבתי גם אני על זה.

כלומר לא ממש על זה, כי לזה יש לי סוג של פתרון.... חשבתי על כך שברגע שהעולם המערבי הפך את תקשורת ההמונים לאלוהים, הוא נפל לידיו של העולם הערבי, שמבין מצויין איפה אללה ומהי תקשורת, ומנצל את האלוהים החדש של העולם המערבי לתועלתו, בשם אללה הרחמן והרחום. נכון שזה לפוסט אחר? אבל אם חושבים על מה שכתבת,אור, הרי שאין לנו שליטה מלאה על מה שרואים, אבל שליטה חלקית יש לנו כהורים וגם כמחנכים. ילדי לעולם לא רואים טלוויזיה, ובעיקר לא פרסומות ועכשיו אני צריכה בעצם עוד הדגשה - בלעדי. ואני סבורה שיש לי זכות מלאה להעיר, להגיב ולשפוט, הן את התקשורת והן את המוצרים שהיא מפרסמת. לדוגמא: בבית שלי לא קונים פוקס כי הפרסומת האחרונה שלהם שראינו הייתה אלימה ומכוערת, ומוגזמת. בבית שלי לא קונים קליק, כי אף אחד לא מאמין שצריך להרוג אסקימואים, או לפוצץ בחור במסיבת ריקודים, כדי להשיג חטיף שוקולד טעים. הכוכבים היחידים שאנחנו רואים בבית הם כוכבי השמיים, ואלה שאני רואה, טוב, זה לא שייך. אני מסבירה לילדים למה לא משנה עם איזה כרטיס אשראי אתה, אם אתה מספיק טמבל כדי להשתמש באחד כזה. כולנו יושבים מול פרסומת של קולה קרה שנטיפי מים גולשים במורד בקבוקה, ואומרים שזה גורם לנו לרצות לשתות קולה. כולנו גם שותים קולה, פעם או פעמיים בשנה, כי קולה זה לא בריא, כי קולה זה ממכר, כי קולה מאכלת שיניים, ועשו על זה ניסוי בביה"ס של בתי [איזה אבא רופ"ש הביא שן שעקר ועיקר, והכניס אותה לבקבוק קולה, אל תשאלו מה קרה לה אחרי כמה שעות............... אנחנו מנסים ללמד את ילדנו, שאנחנו צריכים לצרוך דברים שאנחנו צריכים [המשפט כזה בכוונה] ואנחנו צריכים להיות מספיק מודעים לעצמנו כדי לדעת מה אנחנו באמת צריכים, ומה מנסים למכור לנו שאנחנו צריכים. ואם יגידו לי שאני מפשטת דברים בטמטום [ויצדקו, יש בי מן הטמטום] , אבוא ואומר למקטרגי הרבים, שילד בן חמש, שש, שבע או שמונה, ואחוז מאוד לא מבוטל של אנשים המכונים מבוגרים, לא יכול לראות מעבר לפשוט, ולא יודע לפשט. ולי יש ילדים בבית הגרויים השליליים נמצאים שם כל הזמן. שומה עלינו [ולא סומא עלינו] לפקוח עיניים היטב, להיות קשובים, ביקורתיים, והכי חשוב: לחזור ולשנן להם, שתקשורת המונים איננה אלוהים, אלא כלי שיווק מעולה.|
 
למעלה