אין פרשנות ישירה מהטקסט
ברמת הפְּשַט - השיר, תוך הרבה תיאורי נוף ואוירה, מדבר על משהו כמו בחורה במצוקה איומה שכנראה מוכרת את גופה [..לא אכפת שכבר יבוא, כך עליה יעבור..] ולא תמיד לקליינטים אדיבים [רוח חרישית מרגיעה פנים וצוואר נחיריים ודם] [לא יודעת כמה תוכל למשוך/לנשוך] אבל לדעתי זה בהרבה יותר מזה, הסוף של השיר טורף את הכל: היא מתרגשת נורא, העיר נפתחת לפניו, היא נפתחת לפניו, יאהבוה ציירים וכו' אפשר עוד לנסות לפרש ולומר שמצאה אהבה, אבל זה נהיה ... פשוט מדי. אי אפשר לתת לשיר הזה משמעות על ידי פרשנות מילולית גרידא. לדעתי, יש איזושהיא אנלוגיה ישירה, רק מה היא... וזה גם המקום להודות ליהודה על הלחן
