על מהויות הפורום

[איש מידות]

על מהויות הפורום

טוב... אחרי שעלו בי הרהורים לגבי מספר הדגיגים שפה, והשאלה הקבועה שלי מה מדביק דגים אחד לשני בצורה של אמפטיה אינסופית, ודקה לפני שהרגליים יתחילו להתנדנד כי אוטוטו עבודה... סיפור סיפור. לא הייתי כאן יותר מיומיים. לא סתם. יש לי חברה מאד מאד טובה. אני מעריך אותה, את החוכמה שלה, את הכנות שלה. בקיצ - סחבקיות של נפש כזה. הרגשתי פתאום, שהפורום הזה, כמה שהוא לא מתאים לאחרים שאני מכיר, ועל רקע הדרך הארוכה שהיא עשתה בחיים מבחינת המטמורפוזה והנגיעה בנפש, יתאים לה. כן... גם קצת התגאיתי במה שכותבים פה. באנשים שסובבים פה. ולא.. לא היתה לי בעיה עם הזהות שלי. עשינו כניסה מונחית דרך הטלפון... ואחרי שעה קבלתי אימייל, אחד היותר מרגשים - ולא לחיוב - שקבלתי בשנים האחרונות. למחרת שוב אימייל, הפעם יותר שכלתני. העיקרון פשוט. כמה נקודות, בלי ציטוט: - מי שמשתתף פה בפורום, לוקח שוקולד שעוזר לשעה שעתיים, ולא מתקן כלום - מתמכרים לשוקולד הזה - לשוקולד יש קלוריות ריקות. אין בו שום ערך מוסף. - אין ערך לאמפטיה ולרגשות המובעים פה, כיוון שהם שטחיים - הפחד הוא המניע הגדול של רוב הכותבים פה - הדבר היחיד שיכול לשנות אנשים, הוא טיפול מקצועי, ואין בלתו זה בגדול. כעסתי... הו כמה כעסתי. לא נכנסתי לפה בגלל שכעסתי. על הכל. על החברה שאמרה לי דברים כאלו, על זה שכתבתי כאן דברים. סחבתי את הכעס הזה יומיים. כי שוב... מדובר במישהי שעשתה את זה. עד שאתמול הבנתי כמה דברים. שההרגשה הראשונית שלי כשקבלתי את האימיילים היתה כמו אז. בבית הספר. ההרגשה שילדים צוחקים עליך ועושים אותך קטן קטן. מבוייש ממה שעשית. ההרגשה הקשה של הביקורת. של הנידוי מה``סטנדרט`` והכל... הכל בפנים. אצלי. וזה הרי אחד החומרים שאני מתעסק איתם עכשיו... הבושה. פתאום התחוור לי שאני אוהב את מה שקורה פה. אני שלם עם מה שאני קורא וכותב כאן. גאה. כאן אני חווה מה טעמה של אמפטיה. האפשרות לתת. בלי להרגיש ``לא נעים``. ואיפה בחיים היתה לי אפשרות להעיף את ה``לא נעים``? להפטר מההרגשה של היוצא דופן? אחרי כל שם וכינוי פה, יש אדם. איש ואישה עם נשמות. ואם אתה מספיק רגיש כדי להתחבר למה שכותבים, תתחבר גם לנשמה שכתבה ותרגיש אותה. את המצוקות. את התהיות. את השמחות הקטנות. לא יודע מה זה עולם וירטואלי. זה לא במילון המושגים שלי. ויש תעוזה כל כך גדולה לכותבים פה, להכנס פנימה. לעשות עבודה עצמית. לתהות. לא לקבל את הדברים כפשוטם. וגם... וזו העוצמה - לשתף. אתם ענקים. רות סוף. באהבה אמיתית. איש. אחד.

 

[דרייה]

איש..........איש.............מידות H-) H-)

על הבוקר הפכת לי את הבטן...........(כן כן...את מרכז הרגשות) חיבוק גדול לך,אתה כל כך אמיתי .....עם עצמך הכי... אור לך, ו....איש אחד אתה ,אחד שהוא הרבה.....

 

[איש מידות 2]

אשת חייל

מיליון תודות לך. את יודעת, ההודעה שלך מעלה הירהור, על זה שהפורום מהווה סתירה לחוק שימור האנרגיה בפיסיקה. האנרגיה שאתה מקבל עולה בהרבה על המושקעת. עם הפרש האנרגיה אולי אפשר להפעיל מכונות נוספות, חוץ ממכונת הרגש? חופש ואהבה. איש. אחד.

 

[אילה.]

אתה יודע, איש...

אני מאמינה, שעבודה אפשר לעשות עם כל דבר... כל מפגש שלנו עם מישהו, עם משהו, הוא הזדמנות והזמנה לעבודה. גם אני, כמו ידידתך, חווה לפעמים תחושות שהפורומים האלה והצ`אטים האלה הם רק סם הרגעה, הם שקריים, הם שוקולד... אבל אני יודעת היום, שהתחושות האלה שעולות בי, אין להן דבר עם מה שנקרא ``אמת מוחלטת``. זה לא ש``ככה זה, ואין בלתו``. ממש לא. התחושות האלה שעולות בי הן הזמנה לבדוק את העמדות שלי, את הקונספציות שלי, את הדפוסים שמפעילים אותי לגבי דברים שונים... כמו למשל, מה אני מרגישה מול קבוצה... אילו תחושות מתעוררות בי מול דעות, רעיונות או תפישות שונים משלי (ביטול או קבלה?)... האם אני נוטה להשליט את דעתי על אחרים... ועוד ועוד. כי כאמור, יש הזמנה לעבודה פנימית בכל מפגש... ועוד אני יודעת היום, שכשעולות תחושות כל כך חזקות של התנגדות, עד כדי ביטול מוחלט, כמו שאתה מתאר את התגובה שקיבלת - שם שווה לבדוק. הרי התנגדויות כל כך חזקות באות רק על רקע של מקומות לא פתורים, נכון? מקומות שהם פתורים, הם כמו טפלון... דברים לא נדבקים אליהם ותופחים. מה שאתה עשית עם כל זה גרם לי להתרגש. היומיים שלקח לך לעבור מהכעס ועד להכרה, שלך זה דווקא מתאים, הם יומיים של מסע שנודף ממנו ניחוח מתוק של גדילה. אין לי כוונה לחלק כאן ציונים, קטונתי. אבל אני יכולה להעיד על עצמי, שריגשת אותי. מחייכת אליך אילה

 

[איש מידות 2]

ואוו

ואללה. נכון.... את כל כך צודקת. קודם כל מתוך קריאה של הדברים כאן אתה - אם אין באמת את הביטול שעוד נדבר עליו... - בודק את עצמך איפה אתה מול הרגש, התהייה, הלבטים שמועלים על ידי האחרים. ואז זה נהפך לטריגרים. אני לא מתכוון לאותן מחשבות סחור סחור, אלא - כמו שכתבת - למסע. בכיף. באהבה עצמית. וכל הזמן מנקודה אחרת. זווית אחרת. תובנה נוספת. והביטול המוחלט.. הממ... אולי הוא נובע מפחד גם? את כל כך צודקת. באמת אין אמת מוחלטת אהבתי את מה שכתבת. מחייך בחזרה. איש. אחד.

 

[לגעת בְּמהויות]

איילה, איש אחד,

אתם נ-ה-ד-ר-י-ם שניכם. אני בעבודה עכשיו, גונבת ``רגע``, אז לא אאריך, רק רציתי שתדעו - יש לי הרבה מה לומר על כך. אוהבת אותכם מאוד!

 

[איש מידות 1]

רגע לפורום? - רגע לעבודה!

לגעת... קחי דוגמא אישית... הפכי את הפורום לדרך חיים עבודה זה לא ארנבת. הצטרפי אלינו. כאן ועכשיו. לה לה לה באהבה איש. אחד.

 

[צרלי וחצי !]

אילה H-)

שלום לך!!!!!1 אהבתי מאוד את מה שכתבת לאיש מידות. גרמת לי לחשוב על הדברים הידועים אך לא מיושמים פעם נוספת. למה בעצם זה מעורר בנו כעס, סוג כזה של תגובה? אולי חוסר בטחון עצמי? ואז מה? היי ברוכה.

 

[אילה.]

צרלי, יש לי בירור קטן...

אני שומעת כאן שיש לך שאלה, אבל לא לגמרי ירדתי לסוף דעתך, כלומר, לא ברור לי מה בדיוק את שואלת... את יכולה למקד? מה בדיוק מעורר כעס? מה עושים עם הכעס, או אם חוסר הביטחון העצמי? אלה השאלות שלך? נשמע לי שאלות שכדאי לפתח עליהן את הדיון... מזמינה אותך לפתוח אותו... (את הדיון, כלומר...) אוףףףף מסתבכת עם הדיוקים של המילים ?????? אילה

 

[איש מידות 1]

את יודעת אילה. משו קטן

הצ`טים והפורומים? הזדמנות, כמו שאמרת, לדו שיח עם עצמך. כל פעם במקום אחר כי הטריגר אחר. כי האווירה אחרת. ואלו תחושות שמציפות. אהמממ..? איש. אחד.

 

[צרלי וחצי !]

עצוב לשמוע

סיפור נורא עצוב סיפרת, אפילו שיש לו ``כאילו`` אפי אנד. חבל לשמוע על זה לא בגלל שזה לא נכון, בגלל שאני מזדהה עם כל מילה בתחושות שלך לגבי ההפתחות. בדיוק שעשיתי צעד עם עצמי לספר ולשחרר כבר את כל המעצורים המרובים שמניעים אותי בחודש הכתיבה, אתה כותב שיש גם אנשים לא כל כך נחמדים ונכון שזה חלק מהחיים ונכון שזה לגיטימי והכל נכון, אבל, לי אין עדין את היכולת לסנן, אני מכניסה הכל פנימה לתוך הלב ושוקעת עם זה, בעיה מה לעשות, אני לא דגים- אני עקרב!!!! סתם, אין קשר רציתי להפשיר את המתח שנכנסתי אליו בכותבי דברים אלו. ואולי עדיף לחזור לבועה ולהסתגר, מצד שני- תמיד יהיו אנשים רעים. צריך להתמודד. מחזקת אותי ואותך אישי היקר. היי ברוך.

 

[איש מידות 2]

על שוטים, עקרבים ודגים

צרלי היקרה... אני לא חושב שזה רוע לב. אלו אנשים שלא מגיעים לדרגת הפתיחות שלך. אל תחזרי לבועה. טוב לנו איתך, מבטיחה להשאר ולתרום? הלו... לא לזוז מפה! איש. אחד.

 

[צרלי וחצי !]

איש מידות- תודה

תודה רבה לך על החיזוקים. שמחה להכיר אותך באמת ובתמים.

 

[spidush]

מהות הכעס

איש מידות יקר קראתי את מילותיך ונרגשתי. יודעת אני כי לא קיימת אמת אחת כי בעצם האמירה אמת אחת אנו פוסלים כל היתר, ואם כך הוא באמת הדבר. אני באה מעולם השכל מעולם שבו יש אמת ויש מה שאינו אמת - אבל הבנתי כי אין הדבר כך יותר כל אחד צריך להיות עם האמת שלו שהיא האמת הסובייקטיבית שלו. ועם האמת הזו עליו להיות שלם. אנו בנויים מיחידים הבונים את השלם וכל אחד מאיתנו הוא חלקיק מהאלוהות וכל חלקיק הוא שלם בפני עצמו - יוצא מכך כי לכל אחד מאיתנו יש אמת שמתחברת יחד לאמת גדולה. חלילה שלא יובן כי האמת הגדולה היא מוחלטת - היא הרי בנויה מאיתנו הנשמות ולכן אי אפשר ליפסול דבר. נסו לקבל כל דבר כמו שהוא ואם הפורום עושה טוב לך ולי ולאחרים אז אחלה ולמי שיש בעיה אז זו הבעיה שלו בלבד! על כל נשמה להלך עם האמת שלה בלבד. מה עניין לנו עם אמת של מישהו אחר. האם אנחנו זה הוא והאם הוא זה אנחנו? וכן נזכרתי כעס - כעס זה דבר חיובי מראה שאנחנו מרגישים. כעס יש לבטא יש להוציא כי אחרת נותר הוא בתוכנו ומכלה כל פיסה טובה. אולם ברגע שאנו באמת שלנו לא יתעורר בנו עוד הכעס. אחרי הנאום הקצר שלי אסכם ואומר כי כל נשמה היא נשמה בפני עצמה ועלינו לקבלה כמות שהיא ולא לבקרה כי אנו לא יודעים מה עובר עליה ברמה העמוקה של המילה וככל שנוריד את מסכת הביקורת מחיינו כך יהיו חיינו מאושרים, שלווים ויפים יותר. אז הרבה אור ואהבה וכיף שיש מקום שבו ניתן להוציא לחופשי דברים ומי שקולט ומקבל מזה משהו מה טוב מי שלא גם טוב.

 

[צרלי וחצי !]

ספידוש

ערב טוב! אני מסכימה עם דבריך בדבר הביקורת על האחר והצורך לקבל כל אדם כמו שהו בפורום, אך לא מדובר כאן על ויכוח ויש מי המסכים ומי החולק על דעתך, מדובר על דבר שונה והוא השמצה או העברת ביקורת הורסת במטרה לגרום למבוכה, ומה שניסה איש מידות להעביר ואנוכי הצטרפתי לתחושותיו זה שהתופעה מגונה ויש להוקיע. מלבד זאת כל מילותיך מקובלות ומאירות. זכור לי שכתבתי שיר בנושא ``הכעס`` תדפדפי אם בא לך. היי ברוכה.

 

[spidush]

הבהרה לצרלי וחצי

כנראה שלא הבהרתי את עצמי כראוי - אני מגנה את הביקורת הנוקבת שתוארה על-ידי איש מידות וכוונתי היא כי לאיש אין זכות לקטול במלוא מובן המילה דעות ורצונות של מישהו והדבר רק מורה על קושי שיש למבקר ומה שאני מנסה ליישם במקרים כאלה היא שאני משתדלת (ואני מדגישה שאני משתדלת) שלא לתת לאותו מבקר את הכוח הזה ולהתעצבן ממנו. זאת בעיה שלו ואם משהו עושה לי טוב ולו זה לא נראה אז הוא יכול להגיד את דעתו (אם אני מוכנה לשמוע את דעתו והיא חשובה לי) ואני אעשה את ההחלטה שלי מתוכי פנימה ולא בגלל דברי ביקורת. מה שהשתמע מהדברים של חברתו של איש מידות הוא קושי רב של החברה ואני נותרתי עם רחמים בלבד (שזו הרגשה לא נעימה). אדפדף לי ואחפש את שירך בנושא ``כעס``. אור ואהבה לכל. חייבת אני להוסיף כי רק שבוע אני מעלעלת לי בפורום - מגיבה פה מגיבה שם - ונהינת עד מאד - תודה לכולם.

 

[איש מידות]

ספיד דוש!

רק מה... שלא יעשו דה לגיטימציה מהאמת שלי ושהאמת שלי לא תעומעם בגלל אמת חזקה יותר של אחרים. גם לך גם לך גם לך... אהבה וחופש. איש. אחד.

 

[CAT4]

לפי דעתי זו הסיבה...

זו הסיבה ביללה אנשים באים לפרום הזה ואחרים בנושים שונים. כי הם רוצים לקבל כמה שיותר תשובות נכונות. מאנשים שונים בעלי אמת שונה. וככה הם יוכלו לבנות לעצמם את האמת שהם שניראת להם הנכונה. אחרי הכל אם הם היו רוצים באמת האחת הם היו הולכים לאדם אחד ושאלים אותו את השאלות שלהם. לפי דעתי זו מתרת הפרורם הזה. לקבל הרבה תשובות נכונות לשאלה אחת פשוטה. Y.G.A the CAT יוסי גור אריה

 

[spidush]

אמת חזקה יותר

מה זאת אומרת אמת חזקה יותר (דגש על יותר) - מדוע אתה חושב שאמת של מישהו אחר היא חזקה יותר. תהיה עם האמת שלך והיא תהיה מורה הדרך שלך ואל תיתן לאף אחד לקבוע כי האמת שלו חזקה יותר, אל תיתן לו את הכוח שהוא שלך. הרבה אור ואהבה.

 

[איש מידות]

אוה, כמובן, ביטול עצמי

זו הכוונה באמת ``חזקה`` יותר. את גם מכירה את אותם אנשים דעתנים, שיש להם דעות מוצקות בכל נושא, והם יכולים להרצות לך ולהביא את כל הארגומנטים שבעולם כדי לתמוך בדעתם? ואתה יוצא מהשיחה ואומר לעצמך ``טוב... אם הם אומרים.... סימן ש...`` לפעמים, עד כמה שזה נשמע רע, אתה צריך להתאמץ מאד כדי לא להתפתות ולהשתכנע. אהבה של סופ``ש לך. איש. אחד.