על "מאכזב"

[pebbles and marbles]

על "מאכזב"

אמנם באיחור של מספר ימים (מחויבויות קודמות לצבא) אני מתייחס לביקורת שנכתבה על האלבום של לורד פלימנאפ ועל הוויכוח שהתפתח בעקבותיו. במילון אבן שושן החדש "מאכזב" מוגדר כ: "גורם אכזבה, שלא נתקיימו הציפיות שתלו בו". הפליאה של ברייטמן על אווירת ה"מאכזב" שאופפת את הביקורת בשרת העיוור היא יותר ממוצדקת לדעתי. אני לא יודע איזה ציפיות תלה המבקר בהרכב של שלושה נערים בני 15 או 16 משנות השמונים. אבל אם זה "מאכזב" מבחינתו, נראה לי שהוא צריך להגדיר מחדש את עולם הציפיות שלו.

 

[orbiti]

אתה יודע מה?

בוטניק הקליט בגיל 15 (והלחין בגיל 14) אלבום שנמצא עשר רמות מעל זה של לורד פלימנאפ, איך זה בתור השוואה? בכל מקרה, לציפיות שלי לא היה שום קשר לגיל של חברי הלהקה: "למרות ההפקה החובבנית (בהשוואה לקלאסיקות הגדולות של שנות השבעים) עוברת מתוכו תחושה אמיתית של מקוריות, געגועים לתקופה שאיננה ויומרה אמנותית כנה. כמה מן המעברים דורשים וירטואוזיות אמיתית, פה ושם נוצצים רעיונות מבריקים, העיבודים מגובשים והמבטא של אייל (הזמר המוביל) נשמע בלתי-ישראלי בעליל". זה ציטוט מהביקורת של אורי ברייטמן על האלבום, שגרמה לי לחשוב שאולי יש כאן משהו ראשוני ולא מגובש, אבל לפחות זה יהיה אלבום מלא יצירתיות ורעיונות מקוריים. בסופו של דבר, האלבום מלא בקלישאות רוק מתקדם משעממות, לחנים סתמיים ומבטא ישראלי בולט בטירוף. לשם ההשוואה, גם 'מאחורי הצלילים', 'למה לא סיפרת לי', '14 אוקטבות' וכו' הם אלבומי בוסר שמראים מלחינים צעירים שרק בהמשך יהפוך למלחינים בשלים ומאורגנים, אבל כבר באותו שלב ידעו להפיק רעיונות נפלאים ומקוריים ולא להסתמך על הקלישאות של המוזיקה שאהבו. גם בוטניק, להבדיל, הציג אלבום שלמרות כל מיני פגמים, מצליח לעמוד בהרבה רגעים בפני עצמו ולהציג אישיות מגובשת - לא רק של אחד שרוצה להישמע 'כמו ג'נסיס' ולא מצליח. ולמרות כל זאת, חשוב לי לציין שהסיפור של ההרכב והגילאים של חברי הלהקה לא ממש מעניינים אותי בהאזנה לאלבום. אולי אם הייתי מכיר את החבר'ה באופן אישי הייתי מרגיש אחרת, אבל חוץ מקצת רקע הסטורי אני לא חושב שזה רלוונטי. גם הסיפור על האלבום של אטמוספירה נחמד מבחינה הסטורית וחברתית, אבל לא מצדיק את האלבום מוזיקלית. יצאו כאן מספיק אלבומים נפלאים בארץ ואין טעם שנשבח את הבינוניים - זה רק יתקע אותנו במקום.

 

[Tough Midget]

את הבסיסט של הלהקה שלך אתה לא

לוקח בתור השוואה? סתם סתם..... (;

 

[Rudess]

לורד פלימנאפ יותר טוב מבוטניק

 

[epitaph]

זו הבעיה עם ביקורות...

יותר מדי סובייקטיבי.

 

[cut2]

זו לא בדיוק הבעיה עם ביקורות

טל מציג טענה לאקונית ומטרידה - אם הוא מאמין בזה, שיינמק וירחיב. אני לא מאזין הרבה לאלבום של בוטניק בזמני החופשי, אבל אין ספק שהבן אדם שבר את כל הציפיות מבני גילו, ובכך יצר סטנדרט חדש. בדיוק כמו שיס הוציאו את קרוב לקצה ב72 (סתם כדוגמא), אבל למרות זאת יצא כל כך הרבה דיסקו מאעפן אחרי זה, ובעצם סימן מגמה ברורה של הליכה אחורה (לא כל הדיסקו הוא כל כך מהוקצע כמו שההיסטוריה הסובייקטיבית שבתודעה שלנו זוכרת. היה גם הרבה דיסקו פרמיטיבי, בינוני וחלש). בוטניק אולי עוד לא בדיוק מודע לכל ההשלכות של פועלו, אבל לדעתי הוא יצר תקדים שיתפוס את החשיבות המגיעה לו רק עם הזמן. הוא בעצם שבר את ה'ציפיה' כמונח יחסי ותלוי גיל, גם אם האלבום לא מגובש דיו ולא תמיד מעניין כל כך (לדעתי יש לו רגעים רבים מצויינים אבל גם רגעים חלשים מאוד). אפשר להסיק מהכתוב למעלה מה שרוצים לגבי פלימנאפ.

 

[Rudess]

חחח לאקונית ומטרידה.....

 

[אורי ברייטמן]

ההשוואה עם בוטניק

יפה שאתה מזכיר את בוטניק. האם מישהו בכלל היה חושב להוציא את המילה "מאכזב" בכל הנוגע לאלבום של בוטניק? רבים מתחו ביקורת על האלבום, אמרו שאי אפשר להשוות אותו עם דברים בוגרים יותר של להקות אחרות, אבל אף אחד לא "התאכזב". אתה משווה אלבום שנעשה בשנות השמונים עם אלבום שנעשה בשנות האלפיים, כשאמצעי ההקלטה וההפקה המוסיקלית (שלא לדבר על מחשבים ביתיים) שינו לגמרי את המציאות. בוא נראה את בוטניק מפיק אלבום בשנת 1989. אני רוצה לראות אותו עושה את זה. אפשר לומר שזה כמעט בלתי אפשרי. אגב, איש הסאונד שעבד עם בוטניק (המון זמן) על האלבום איננו בדיוק נער צעיר, והוא אחראי לכך שהאלבום נשמע מהודק ורציני.

 

[orbiti]

סלח לי

אבל גם לורד פלימנאפ עבדו הרבה זמן עם טכנאי סאונד מקצועיים שהיו באולפן, וזה לא תירוץ לשום דבר. אני שמעתי את בוטניק מנגן חלק מהקטעים שבאלבום על פסנתר לפני שהאלבום יצא, ואני חושב שהקטעים שם הרבה יותר מרשימים מפלימנאפ בלי שום קשר למחשבים או להפקה. הבעיה שלי עם האלבום של לורד פלימנאפ לא קשורה להפקה המוזיקלית - גם ההפקה המוזיקלית של 'מאחורי הצלילים' גרועה מאד לטעמי (הרבה יותר גרועה מזאת של לורד פלימנאפ, נניח) אבל הלחנים עדיין מרתקים להאזנה, ועושים הרבה נסיונות למקומות חדשים ולא ידועים, לעומת האלבום של פלימנאפ - בו הלחנים בינוניים ומשעממים במקרה הטוב, ומביכים במקרה הרע (בעיקר בגלל השירה, שהמבטא הישראלי בה פשוט ממש בולט - אין לי מושג איך לא שמת לב לזה).

 

[אורי ברייטמן]

סולח וממשיך

"גם לורד פלימנאפ עבדו הרבה זמן עם טכנאי סאונד מקצועיים שהיו באולפן" אין מה להשוות. הבחור שם באולפנים נתן להם 50 שעות אולפן (זה כלום), ולא תמך באלבום מעבר לזה. במקרה של בוטניק, איש הסאונד השקיע המון שעות מזמנו להצלחת הפרוייקט, והוא היה גם בין הדוחפים המרכזיים להוצאת האלבום בכל מקרה. הציוד שעמד לרשות בוטניק באולפן של מענית הוא עשרים דרגות מעל מה שהיה לפלימנאפ. טכנולוגיה בצד, הלחנים של בוטניק טובים מאוד בחלקם, ובינוניים בחלקם. זה נכון גם ללורד פלימנאפ. אין לי ויכוח איתך בנוגע לבינוניות של החומר, אבל אני חוזר ואומר שהביטוי "מאכזב" הוא פשוט לא במקום כאשר מדובר בפלימנאפ. זה כל כך לא במקום עד שזה ממש נשמע מוזר. זה כמו לומר שהאלבום של בוטניק הוא "מאכזב" - מה בדיוק ציפית מבוטניק? אני אמרתי שבוטניק אפילו מפתיע לטובה! אם להקת אבק תוציא אלבום שני גרוע, אני אגיד שהוא מאכזב. כי יש ציפיות מלהקה כמו אבק, בגלל האלבום הקודם. אבל פלימנאפ - ציפיות? אכזבות? זה נס שהאלבום הזה בכלל שרד. חבל שאתה מביט על האלבום בצורה יותר ריאלית, בהקשר של המציאות הישראלית.

 

[orbiti]

יפה

"זה כמו לומר שהאלבום של בוטניק הוא "מאכזב" - מה בדיוק ציפית מבוטניק?". בתור אחד ששמע מה שבוטניק מסוגל לעשות, אני בהחלט התאכזבתי מהאלבום מהרבה בחינות. לדעתי גם בוטניק עצמו מאוכזב מעט מהאלבום, והוא הוציא אותו רק כדי להשלים עבודה קשה שהוא עשה בגיל 14-15. חוץ מזה, אם בוטניק היה מנסה להישמע בכוח כמו להקות משנות ה70 (כמו להקת בורדל, לדוגמא), הייתי קורא גם לאלבום שלו 'מאכזב מאד'. אבל באלבום של בוטניק יש קטעים עם גישה מיוחדת לאללה למלודיה (החלק הראשון של הקטע See) ולעיבוד (הקטע You) ולמרות שבהאזנה רצופה יש בו קטעים חלשים - יש בו קטעים שאני עדיין שם במערכת ומצליח להינות מהם בלי שום רגשי נחיתות או נוסטלגיה. "חבל שאתה מביט על האלבום בצורה יותר ריאלית, בהקשר של המציאות הישראלית. " לי חבל שלייבלים כמו 'האוזן השלישית' מתעסק בהוצאות מחודשות של אלבומי רוק מתקדם משעממים וחסרי מעוף, וגורמות לכך שהקהל הרחב שלא מעורה בסצינה הזאת יקבל בסופו של דבר מושג רע על הז'אנר דרך אלבומים בינוניים. יצאו מספיק אלבומי רוק מתקדם נהדרים בישראל, ואין סיבה להלל אלבומים שאינם כאלה.

 

[שבלוז]

הביקורת מנוסחת רע מאוד.

לצד סופרלטיבים ("תוצאה סופית מרשימה מאוד", "דינמיקה קבוצתית מאורגנת מאוד) ואז אתה מציין "למרות זאת ואולי בגלל זה...האלבום מאכזב מאוד". בתור קורא זה מאוד מבלבל. אפשר לראות שניתחת בצורה מעמיקה (הטיעונים שהעלת בעד ונגד הם מנומקים ומעניינים כשלעצמם ובהחלט ראויים ומוצדקים לדעתי כחלק מביקורת בין אם חלק מהקוראים יסכימו או לא) , אבל לא היה פרופורציות בכל הקטע שבו אתה אמור כמבקר לסכם בעצם את ההתרשמות עבור הקורא. מסתמן כאילו יוצא מצב שאילו מישהו היה מדבר איתך על האלבום היה יכול "להוציא" ממך סופרלטיבים אודותיו לצד ביקורת קוטלת. לא רק שזה מבלבל כפי שנאמר, הקורא נאלץ לעשות את הסדר בדבריך וזה חיסרון גדול בביקורת. כשאתה כותב ביקורת אתה צריך שיהיה לך בראש שמישהו צריך לקרוא אותה, ולא בטוח שהוא בכלל מכיר את האלבום או שמע אותו , ברגע שהוא לא מבין מה אתה רוצה הוא פשוט לא יתייחס לביקורת ברצינות, טובות ככל שיהיו הנקודות המועלות בה.

 

[orbiti]

אני לא רואה את הבעיה

טענתי בביקורת שמאד מרשים להוציא אלבום רוק מתקדם ע"י אנשים צעירים כאלה בישראל בשנות ה80, ולמרות זאת האלבום ריקני ומשעמם. רוב הביקורות על סרטי ההמשך של 'מאטריקס' טענו שהצילום והעשיה של הסרט מאד מרשימים, אך הסרטים שלעצמם משעממים מאד - וזה בדיוק מה שאני טוען בהקשר של האלבום של פלימנאפ (מרשים מבחינה טכנית בהתחשב בנסיבות, ריקני מבחינה תכנית).

 

[שבלוז]

הביקורת שלך פשוט לא מנוסחת טוב.

הנושא בהודעה שלי היה שהניסוח שלך הוא גרוע. אתה מנסה להסביר לי מה ההגיון או מה שגרם לך לכתוב ניסוח כה גרוע. אני מניח שיש הגיון כלשהו (אפילו מאחורי ניסוח כה אומלל) אבל הנקודה העיקרית היא האם הבנת שהניסוח עצמו מתחת לכל ביקורת ? כי זה מה שרציתי לומר וכל הנושא של מה השפיע עליך לכתוב בצורה כזאת (שהדעה של עושי הביקורות על סרטי ההמשך של מטריקס שונה מדעתך על סרטים אלו ? או שאולי רצית להעתיק מהם ניסוח בהקשר שלדעתך הוא דומה ? - ממש לא מעניין אלו בעיות פנימיות שלך) זה עניין פנימי שלך שלא מעניין אותי כקורא.

 

[orbiti]

לא הבנתי, כנראה

מבחינת תחביר עברי, הניסוח נראה לי בסדר גמור. מבחינת בניית הטקסט, לפחות כאשר אני קורא אותו, אני רואה את ההגיון - אני מציג את הצדדים ההסטוריים והטכניים של האלבום: 'התוצאה מרשימה מאד' נראה לי כמו תיאור טכני נכון של מה שאכן נמצא באלבום, וכנ"ל 'דינמיקה קבוצתית מאורגנת מאד'. מבחינתי זה בדיוק אותו דבר כמו 'צילום מרהיב'. לאחר שאני מדגיש את הדברים הטכניים, אני עובר לתיאור התחושה הכללית שלי מהאלבום ('מאכזב', ערך שהוא בעיקר נוסטלגי) אסור לי לשבח דברים מסוימים באלבום ולתת ביקורת שלילית על דברים אחרים? לא ממש הבנתי. עוד מישהו רואה בעיה בניסוח של הביקורת? החלק השני בהודעה שלך ממש מוזר. לא ניסיתי להעתיק שום דבר מהביקורת על סרטי המטריקס - נתתי פשוט דוגמא למצב בו הרוב הגדול של המבקרים שיבחו אלמנטים ספציפיים בסרט אבל קטלו את התוצאה הסופית - לא ראית אף פעם סרט שאהבת רק חלק מהדברים בו?

 

[שבלוז]

הניסוח הבסדר גמור שלך...

על רקע כל זה, מעניין ואפילו מרגש למדי לגלות היום אלבום כמו זה של Lord Flimnap שיצא עכשיו בהוצאה מחודשת של הלייבל Earsay של האוזן השלישית. האלבום יצא במקור בסוף שנות השמונים, בתקופה שבה הרוק המתקדם נחשב גם בעולם ל''סוס מת'', והפך מאז לפריט נדיר למדי בקרב חובבי הרוק המתקדם בישראל. שלושת חברי הלהקה - איתי אייל (גיטרה ושירה), אוהד גולדבארט (קלידים ושירה) ואלון ווייסמן (תופים), היו בני 16 בלבד כשהקליטו את האלבום, ובהתחשב בכך התוצאה הסופית מאד מרשימה. האלבום כולל הרבה מהדברים שאפיינו את הרוק המתקדם בשנות ה-70' - בלדות אקוסטיות וטקסטים שמושפעים מתקופת הרנסאנס, עיבודים ''גדולים'', פוליפוניים ומדויקים, קטעים אינסטרומנטליים ארוכים שמתבססים על דינמיקה קבוצתית מאורגנת מאד, ועוד. אתה מציין דברים מסויימים ועכשיו שים לב הלוגיקה פשוט לא נכונה. הדבר הבא שקורה : למרות, ואולי בגלל כל הדברים האלו, האלבום של לורד פלימנאפ מאכזב מאד. תשים לב לניסוח ושהלוגיקה מאחוריו פשוט לא נכונה. משום שאתה טוען שלמרות הדברים שציינת לפני כן האלבום מאכזב. לאחר מכן אתה מציין דברים אחרים שבכלל לא קשורים לדברים שהיית אמור לפרט. אני לא בטוח מה יותר בביקורת הזאת, הניסוח של הכותב או ההבנה הלוגית שלו, בכל מקרה זוהי ביקורת גרועה מאוד לקורא. ידוע שההבנה הלוגית בישראל היא גרועה אבל מי שרוצה לכתוב צריך להיות בעל יכולת מעבר לזה לדעתי.

 

[שבלוז]

שים לב בוויכוח פה כמה אתה משנה את

דעתך לגבי הביקורת. בביקורת כתבת שבהתחשב בגילם הצעיר התוצאה הסופית מרשימה מאוד. כאן בהודעת תגובה הראשונה שלך כתבת שלדעתך אלבום של מישהו אחר באותו גיל הוא פי עשר יותר טוב. אתה פשוט מתברבר כרגע בגלל ניסוח גרוע אתה עושה מעצמך צחוק. עדיף שהיית נשאר נאמן למה שכתבת בהתחלה ולא מנסה "לצאת טוב" בוויכוח ע"י שאתה סותר את עצמך.

 

[שבלוז]

בעשר דרגות יותר טוב...

אתה רוצה שאני אאמין לך ?

 

[orbiti]

נכון

בביקורת כתבתי שבהתחשב בגילם הצעיר ובשנת ההוצאה התוצאה הסופית מרשימה מאד. בפורום כתבתי שהתוצאה באלבום של בוטניק אפילו יותר מרשימה (אם כי לבוטניק יש פחות נסיבות מקלות, בגלל שהיתה לו גישה למחשב ביתי ולאולפן מקצועי, כאמור) , ובנוסף גם יש בו כמה לחנים מצוינים מה שאין באלבום של פלימנאפ. אני לא רואה עם זה כל בעיה. יש ילד קטן שמנגן בפסנתר שיר עם שני אקורדים וכולם מוחאים כפיים בהתלהבות, ויש את מוצארט שכתב אופרה בגיל 8, ברור?

 

[שבלוז]

בביקורת אתה לא כתבת

שבהתחשב בשנת ההוצאה התוצאה מרשימה. אתה אומר שכתבת כזאת נקודה בביקורת אבל היא לא קיימת. עכשיו אני לא רק משוכנע שהניסוח שלך גרוע, אלא שכל מה שכתבת בביקורת זה גיבוב של דברים ועכשיו בפורום אתה דן על זה בשביל שבכלל תבין על מה מדובר. איבדת את כל האמינות שלך מבחינתי כמבקר מוזיקה.