על 'לא בא לה' בNRG
"לא בא לה" שייגעצ- הד ארצי הם מסתובבים בארץ. מופיעים בחנויות של טאוור רקורדס. מנסים למשוך קהל חדש לקראת אלבומם השלישי, שיצא לפני דקה וחצי. אין להם אוטובוס, כמו שאולי היה יכול להיות להם אם היו עושים את אותו הדבר באנגליה ובכל זאת: נראה שאם שייגעצ היו מכוונים את החיצים שלהם רחוק יותר, הם היו יכולים ליצור שובל ארוך של מעריצות שלא היו עוצרות באדום. ככה זה עם רוק צעיר בעברית. כמה שלא תעשן, תשחק אותה ג'אנקי בסרטים ישראליים ותפתח ג'ורה על התעשייה המקומית, עדיין לא יקראו אותך לסדר. אולי זו השפה ואולי אלו השורשים שלא נטועים במנצ'סטר, אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על שייגעצ היא שהם שומרים על תודעה מעמדית גבוהה. קחו את "לא בא לה" כדוגמא. השיר הזה, שיכול לתפקד כאחד משירי השנה ברדיו הישראלי, בחיים לא היה עובר את מפתן הדלת של עורכי המדורים ב-MTV2. לא שתמיד צריך לנשוא עיניים דווקא לבריטים הפלצנים, אבל דווקא בתחום הזה יש לשייגעצ המון מה ללמוד. מילא המוזיקה שמשדרת איזו עייפות, אבל המוזיקה, מה יהיה איתה. הלחן ממחזר את עצמו. התפתחות מהבית לפזמון לא מעניינת בעליל וגם הסאונד נשאר שטוח ולא מגרה. די מבאס לכתוב ככה על להקה כל כך חמודה כמו שייגעצ. די מבאס שהם מסתפקים בלהיות כל כך חמודים. האזינו כאן ל"לא בא לה" מילים ולחן: יובל מנדלסון http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/517/144.html קצת, רק קצת מתחת לנינט.
"לא בא לה" שייגעצ- הד ארצי הם מסתובבים בארץ. מופיעים בחנויות של טאוור רקורדס. מנסים למשוך קהל חדש לקראת אלבומם השלישי, שיצא לפני דקה וחצי. אין להם אוטובוס, כמו שאולי היה יכול להיות להם אם היו עושים את אותו הדבר באנגליה ובכל זאת: נראה שאם שייגעצ היו מכוונים את החיצים שלהם רחוק יותר, הם היו יכולים ליצור שובל ארוך של מעריצות שלא היו עוצרות באדום. ככה זה עם רוק צעיר בעברית. כמה שלא תעשן, תשחק אותה ג'אנקי בסרטים ישראליים ותפתח ג'ורה על התעשייה המקומית, עדיין לא יקראו אותך לסדר. אולי זו השפה ואולי אלו השורשים שלא נטועים במנצ'סטר, אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על שייגעצ היא שהם שומרים על תודעה מעמדית גבוהה. קחו את "לא בא לה" כדוגמא. השיר הזה, שיכול לתפקד כאחד משירי השנה ברדיו הישראלי, בחיים לא היה עובר את מפתן הדלת של עורכי המדורים ב-MTV2. לא שתמיד צריך לנשוא עיניים דווקא לבריטים הפלצנים, אבל דווקא בתחום הזה יש לשייגעצ המון מה ללמוד. מילא המוזיקה שמשדרת איזו עייפות, אבל המוזיקה, מה יהיה איתה. הלחן ממחזר את עצמו. התפתחות מהבית לפזמון לא מעניינת בעליל וגם הסאונד נשאר שטוח ולא מגרה. די מבאס לכתוב ככה על להקה כל כך חמודה כמו שייגעצ. די מבאס שהם מסתפקים בלהיות כל כך חמודים. האזינו כאן ל"לא בא לה" מילים ולחן: יובל מנדלסון http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/517/144.html קצת, רק קצת מתחת לנינט.