תודה על המאמר אראנה
היה לי מאוד מעניין לקרוא, גם משום שזה נושא ש"חי" בי בצורה מאוד חזקה.
אני חושב, מניסיוני, שהוויכוח כאן בין 2 הצדדים, יונים או ניצים, ליברלים או שמרנים, הוא על המהות של המילה, שכל אחד מפרש אותה בדרכו.
אני חולק על עצם ההנחה שליברליות ( אמיתית ) ושוויוניות ( אמיתית ) והדדיות ( אמיתית ) עומדת בניגוד לשמרנות או נציות. אני , למשל, רואה את עצמי כנץ, שמרן, ליברל,שוויוני והדדי, במהות שלי, וכולם בעת ובעונה אחת.
יש לי כאן כמובן ויכוח על מה כל ערך כזה אומר. לכן, בדיוק "קל" לי יותר להתווכח ולהתדיין עם אנשים שבקצה הממש שני שלי, מאשר עם אנשים מה"מרכז", ויהיה זה פוליטי, חברתי, כלכלי או מה שזה לא יהיה. עם אנשים אלו יש לי דיון ענייני באשר למהות הערכים החשובים ביותר הללו.
עם "אנשי המרכז" הדיון בדרך כלל לא מגיע כלל למהות ולעיקר, אלא מתעסק בנושאים תפלים כמו "נימוס", "כבוד", הטחות אישיות או משהו אחר שתופס את המקום של הדיון החשוב על הערכים עצמם, ואיך כל אחד ואחת מאיתנו תופס אותם, את מהותם, בצורה אחרת, וגם על המימוש של אותם ערכים בחייהם שלהם, כלומר מעבר למחשבה ולהגות עליהם, כיצד בחייך שלך אתה מהווה דוגמה אישית למימושם וקיומם בעולם עצמו.
בסופו של דבר, נראה לי שאני מסכים עם השורה התחתונה – רובנו שואפים ומתכוונים להגיע לאותו מקום ולאותה מטרה ( פחות או יותר וברמה הכללית), והוויכוח בדרך כלל הוא רק על הדרך לשם, ועל אותם פרטים “קטנים”, שהם כידוע בכלל לא קטנים, אלא אולי אף חשובים ומהותיים יותר מאותם "מטרות" ו"יעדים" ... די דומה ליחס ולגישות השונות המתייחסות לאוטיזם, לא ?...