פסקי הדין של המיעוט מגלים אטימות.
פסקי הדין של השופטות ו"יפי הנפש" התומכים בהם הם אטומים ויהירים.
אם התביעה היתה מתקבלת - לא היו יותר עובדי סיעוד בישראל. התשלום היה צריך להיות כ-25000 שקל בחודש. אף אחד (אולי חוץ מן השופטות?....) לא היה יוכל לשלם סכומים כאלה. שום ממשלה לא היתה משלמת את זה למשפחות. זאת דרישה הזויה. התוצאה היתה הפסד המשרה לעובדות והפקרת הקשישים.
השופטת חיות כותבת בהתחסדות: "אנו מצפים מהמדינה להסדיר ביטוח בריאות שיספק שירותים רפואיים ברמה סבירה גם למטופלים סיעודיים ". באותה המידה יכלה לכתוב שהיא מצפה ממועצת זכויות האדם של האו"ם לדאוג לסיעודיים או שהיא מצפה שהסיעודיים ידאגו להבריא. כאשר מדובר בעובדות הסיעוד היא נותנת פסק דין החלטי שיש לבצע. כאשר מדובר בדרישה מן הממשלה - זאת רק משאלת לב חסודה לא הוראה לביצוע. אין סיכוי שהממשלה תהיה מוכנה לשלם סכומים כאלה לעובדות הסיעוד.
לפי פסק הדין של המיעוט המשפחה שהעסיקה את עובדת הסיעוד היתה צריכה לשלם מיליונים לעובדת כתשלום רטרואקטיבי. זה כבר מראה את העיוות של המיעוט.
רוב המשפחות לא יכולות לטפל לבד בחולה סיעודי. מי יטפל? אשתו בת השמונים של חולה אלצהיימר בבעלה בן התשעים? הבן יעזוב את העבודה ואת פרנסת המשפחה ויטפל באביו? הבת תפסיק את העבודה ואת ילדיה ותטפל באמה?
אין בארץ, בין היהודים, מגורים חמולתיים בהם כל המשפחה המורחבת גרה באותו המתחם ויכולים לטפל באב הקשיש בתורנות. התוצאה מוכרחה להיות הזנחת הטיפול בחולה הסיעודי.
אולי צריך היה להוסיף לפסק דין כזה גם הרשאה להמתת "חסד" של המטופלים!
כל הסידור הזה עובד מאחר והתשלום לעובד וההוצאה למעביד שונים. המעסיק משלם כ-7000 שקל לחודש (כלל כל ההוצאות). העובדת מקבלת כ-20000 שקל נטו בחודש במונחים של כוח קניה ושכר ממוצע בארצה. הן שולחות את הכסף למשפחה בארץ המוצא ולכן ההוצאות הן במונחים של כוח הקניה והשכר בארצותיהן.
בארץ הן לא צריכות להוציא כמעט שום דבר. הן מקבלות מגורים, מזון, ביטוח רפואי, חשמל, מים וכו'.
לא צריך לשאול אזרח ישראלי אם הוא מוכן לעבוד בשכר ותנאים של עובדות הסיעוד בארץ. צריך לשאול אזרח ישראלי חסר השכלה ומקצוע האם הוא מוכן לעבוד תמורת 20000 שקל, נטו, לחודש בתוספת מגורים וכלכלה מלאים (זה כמו משכורת ראש הממשלה!). בתנאים האלה לא יהיו חסרים מועמדים!
לא מדובר, בשום "עבדות" ולא בניצול. זה סידור שבו שני הצדדים מתקשרים מרצונם לטובת שני הצדדים.
גם באירופה יש עובדות סיעוד זרות. מאותן המדינות באותן התנאים פחות או יותר. גם שם לא נותנים שעות נוספות. שינסו "קו לעובד" הממומן גם על ידי האיחוד האירופי להגיש בג"ץ באחת המדינות הממנות אותן ונראה מה תהיה התוצאה (ואם ימשך המימון!...)
הדברים חשובים להיאמר כי ארגוני "הזכויות" ממומני הקרן החדשה והאיחוד האירופי ואנשיהם בתקשורת ובמוקדי הכוח לא ירפו. הם יפעילו מערכת לחצים על הפוליטיקאים עד שישנו את החוקים לפי רצונם. כך הם עשו לגבי חוקי שכר המינימום וחוקים אחרים שהם הביאו להחלתם על העובדים הזרים. היום, כאשר מעלים את שכר המינימום צריך להעלות בהתאם גם את שכר המטפל הזר. הקשישים והנכים לא מקבלים שום פיצוי על ההעלאות האלה ועוד מדברים בצביעות על תשלום שעות נוספות על חשבון המדינה...