לכי ל"טיש" (רוב הזמן את תישתי)
אישה אישה, אני מציע לך ללכת ל"טיש" זה מקום טוב ידידותי ונח לרקום בו קשרים חברתיים. לא מפחיד, לא צריך להכיר אף אחד, ובטח תמצאי שם שפה משותפת ומישהו לחלוק איתו. מומלץ! ולגבי שבת... נדמה לי שצפיתי את זה בהודעה לא? (-: תעשי מה שטוב לך. מה שמרגיש לך נכון. ותשתדלי לקבל כח ואויר כדי להמשיך להתמודד. כן. גם לצאת ולדפוק את הראש נותן כח לפעמים וזה בלי שום קשר לנשמה הקטנה שלי, שמשום מה החליטה בימים אלה לנתק איתי קשר לעד... נו טוב... שיהיה בריא ר' שמואל אוייערבך... נראה לי שאני אשלח אליו את חשבוניות הויסקי שלי בשנה האחרונה. וזה רק בגלל שסוחרי חשיש למיניהם לא נוהגים לתת קבלות... (-: ואם כבר מדברים על לפתח הרגלים. לא כדאי לך להתרגל להתמסטל מויסקי. זה בהחלט יקר ולא משתלם. למען האמת, אחרי מחקר קצר שערכתי, הנוזל שהכי זול ומשתלם להתמסטל ממנו זה תרכיז נוזל קירור לרדיאטורים. בחיי. את משלמת עשרים ושבע שקל .(בדרום תל אביב, לא בתחנת דלק) ויכולה למהול בזה איזה שש ליטר של מים מהברז. רק שכמובן לצד המחיר, יש לזה גם כמה חסרונות: א) לא מוכרים את זה בפאב, וזה משמש רק ל"תידלוק" לפני היציאה. ב) במשך שלושה ימים אחרי השתיה יש לך גרעפצים בריח של כלור. משהו שלא ממש מומלץ אם את מצפה לבן זוג נשקן. רק שמצד שני אם הגעת למצב שאת מתמסטלת מנוזל קירור מטעמי חיסכון, הריח שלך יהיה הבעיה האחרונה שלו... עכשיו ככה: העיקרון של אלכוהול דומה בדיוק לעיקרון של האפידורל: לטשטש, לאלחש, אבל לא לאבד את התחושה לגמרי. שלא תרגישי את הכאב אבל בו זמנית אם תצטרכי - יישאר לך מספיק תחושה כדי ללחוץ. וזה, מתמסטלת חדשה, מוציא מכלל אפשרות את כל ה"שוטים" למיניהם. את לא רוצה לגלות באמצע ה"ייגר" השלישי שהוא היה בדיוק ה"שובר שיויון" כלומר הרגע הדק הזה שבין הרגשת הרוממות האלכוהולית לבין המצב שבו את מתחילה לעשות צחוק מעצמך ולהמרח על גברים שלא רוצים אותך. הכי כדאי שתמצאי אינפוזיה כזו שתטפטף לך את הוודקה לוריד בכמויות מדודות ובטוחות, אבל בהעדר אחת כזו, תצטרכי לדאוג לזה לבד. וזה אומר לשתות משהו שיש לו טעם, כדי שלא תיצקי הכל לגרון בבת אחת. כמובן שלא בירה. בטח שלא. אלא אם כן את בחוף הים, או בפאב אירי. זה ברור: אם כבר הצלחת לדפוק את הראש בעדינות, את לא רוצה לבזבז את זה על ריצה לשירותים באינטרוולים של חמש דקות נכון? מלבד זאת, זה שאת מרגישה בודדה זה לא סיבה להסתובב עם בטן נפוחה מגזים וריח של גרמני אחרי יום עבודה. לא ולא יקירתי. את הבירה תשאירי לאנגלים. לכן חברתי יקרה, אני ממליץ לך בתור התחלה על משקאות שיש וודקה בבסיסם. הם זולים (תמיד אפשר לבקש שישימו בהם וודקה תוצרת הארץ) הם עושים את העבודה. ובמקרה חירום - הקאה אחת מנקה לך אותם ממחזור הדם בקלות. מתוך המשקאות האלו אני ממליץ להתחיל עם "רוסי שחור". (Black Russian) אני יודע שהשם נשמע קצת פאראדוקסלי (וגרוזיני זה לא ממש רוסי...) אבל הקוקטייל בהחלט בסדר: זה וודקה וליקר קלואה. אפשר לבקש בזה הרבה וודקה, יש לזה טעם של קפה, ואם ממש תעצמי עיניים את יכולה לדמיין שאת ב"ארומה" (רק תבקשי מזה שלידך שיצעק את השם שלך מדי פעם בקול רם, במהירות אדירה ובשגיאות...) אם את רוצה לרדת קצת למטה את יכולה לבקש "רוסי לבן" ואז יגיע אלכס הטבח... סתאאם... אם תבקשי רוסי לבן יוסיפו לך שמנת או חלב, (ואז בכלל ההבדל היחיד ביניך לבין סניף "ארומה" ממוצע הוא שבסניף ארומה דסדס לא עוברת מאחד לאחד ומבקשת חיבוקים...) ובכל מקרה, אם תתעוררי בבוקר לידהאסלה תמיד תוכלי לדמיין שאת "ביג ליבובסקי". עוד משקה שיעשה לך טוב על ההתחלה. הוא "קייפיריניה" שזה משקה ברזילאי שעשוי מקאשאסה עם לימון וסוכר. לא כל ברמן יודע או אוהב לעשות קיפיריניה (צריך למעוך את הלימון חזק עם הסוכר, וזה קצת קשה להם) אבל עם תתעקשי תקבלי. אפילו הגרסה הרוסית של המשקה - קייפירושקה שזה אותו דבר רק עם וודקה - תהיה טעימה ומגניבה ותאפשר לך לשתות את האלכוהול שלך לאט ולא להתמסטל בבת אחת, מה שישאיר לך כמעט שעה וחצי של שפיות לפני שתמצאי את עצמך בוכה בפנים ובשקט על הכתף של אישה מתוסכלת אחרת... גם סוג של קאתארזיס.. ובדיוק על זה שר שלמה ארצי: ,רוב הזמן את תישתי. וביתר? תחפשי מי יגרור אותך הביתה..."