על חבל דק מאוד ../images/Emo99.gif
הם נפגשו באקראי בסופרמרקט בתור לקופות בישוב דרומי, חצי מתושביו דתיים וחצי חילוניים . היא צדה את עינו . לפי סגנונה , לבושה , היה ברור שהגיעה מהמגזר החרדי . הוא חיי את חיו בסגנון חילוני , פרוע משהו . היא בסוף שנות השלושים לחייה הוא בסוף שנות העשרים לחייו . הוא רווק מבוקש , היא אישה נשואה , נאה , אם לחמישה ילדים . החליפו מבטים האחד בשני, בלי מילים ונעלמו . עוברו מספר חודשים , הוא טכנאי מסור בחברה ידועה למוצרי חשמל היא תקועה עם מכשיר חשמלי בביתה הזקוק לתיקון. מתקבלת קריאה לתיקון במחלקת שירות תיקונים הוא יוצא לקריאה כבכול קריאה מהסוג הזה . נוקש בדלת שבכניסה הראשית , בית מטופח להפליא , פרחים , עצי נוי ופרי משהו פסטורלי באווירה . היא פותחת את הדלת הוא , נעתקה נשמתו לשניה התעשת ואמר , אני הטכנאי שהגיע לתקן . בזמן התיקון לא הרפו המחשבות בראשו , אילו יכולתי ולו לשניה אחת לומר לה : "את משתקת אותי" אך לא הוא אומר לעצמו , היא אישה מבית דתי , נשואה . אני רווק מרקע שונה לחלוטין אין סיכוי הקלוש שבקלושים , לכל סוג של קשר כלשהוא . היא שואלת , תרצה לשתות ? לאכול ? הוא דוחה בנימוס , לא תודה , לא עכשיו אולי אח"כ . התיקון עורך בסביבות שעה אחת , הכל בא על מקומו . תחתמי לי בבקשה הוא מבקש, היא חותמת ידה רועדת מעט וממש רגע אחד לפני יציאתו את פתח ביתה היא שוב שואלת , אולי בכל זאת תרצה ללגום ? כן הוא מתרצה , מדוע לא ? הם יושבים לפחות עוד שעה על כוס קפה משוחחים על עולמה החרדי , על עולמו החילוני נוצר קליק מהיר ביניהם . הם קבעו להפגש במרכז המדינה . בכל מקרה בעיירה הדרומית שהם חיים אחד מכיר את השני , מסוכן מפגש מסוג כזה , מסוכן בעיקר לצד שלה . עוברים ימים , הם נפגשים פעם אחר פעם , המפגשים נעשים לוהטים יותר , האהבה לא נתנה לעצירה . היא חזרה לביתה לאחר כל מפגש מנסה לרסן את התנהגותה את התרגשותה בביתה מנסה ולא כל כך מצליחה . בעלה מרגיש משהו , חושד משהו . יום בהיר אחד כשהילדים יוצאים לגנים ולבית הספר הוא שואל אותה , מה פשר התנהגותה המוזרה , האם יש לך קשר מחוץ למסגרת המשותפת ? היא מכחישה בתוקף , נכנסת לחרדות , מה יהיה ותתגלה האמת ? היא יוצרת קשר עם ההוא , מספרת לו בחרדה ובפאניקה גדולה הוא אומר נחזור לרציונל , את למשפחתך אני לסביבתי . מנתקים את הקשר בינהם . היא חיה את חייה בתוך מסגרתה , חושבת על עולמה שחרב מנסה לשקם את חייה בתוך עולמה הסגור . הוא חיי את חייו מביט קדימה , כל מה שנישאר לה ולו הינם החלומות היפים של אז . הערה : הסיפור איננו דימיוני . יהונתן 38 .
הם נפגשו באקראי בסופרמרקט בתור לקופות בישוב דרומי, חצי מתושביו דתיים וחצי חילוניים . היא צדה את עינו . לפי סגנונה , לבושה , היה ברור שהגיעה מהמגזר החרדי . הוא חיי את חיו בסגנון חילוני , פרוע משהו . היא בסוף שנות השלושים לחייה הוא בסוף שנות העשרים לחייו . הוא רווק מבוקש , היא אישה נשואה , נאה , אם לחמישה ילדים . החליפו מבטים האחד בשני, בלי מילים ונעלמו . עוברו מספר חודשים , הוא טכנאי מסור בחברה ידועה למוצרי חשמל היא תקועה עם מכשיר חשמלי בביתה הזקוק לתיקון. מתקבלת קריאה לתיקון במחלקת שירות תיקונים הוא יוצא לקריאה כבכול קריאה מהסוג הזה . נוקש בדלת שבכניסה הראשית , בית מטופח להפליא , פרחים , עצי נוי ופרי משהו פסטורלי באווירה . היא פותחת את הדלת הוא , נעתקה נשמתו לשניה התעשת ואמר , אני הטכנאי שהגיע לתקן . בזמן התיקון לא הרפו המחשבות בראשו , אילו יכולתי ולו לשניה אחת לומר לה : "את משתקת אותי" אך לא הוא אומר לעצמו , היא אישה מבית דתי , נשואה . אני רווק מרקע שונה לחלוטין אין סיכוי הקלוש שבקלושים , לכל סוג של קשר כלשהוא . היא שואלת , תרצה לשתות ? לאכול ? הוא דוחה בנימוס , לא תודה , לא עכשיו אולי אח"כ . התיקון עורך בסביבות שעה אחת , הכל בא על מקומו . תחתמי לי בבקשה הוא מבקש, היא חותמת ידה רועדת מעט וממש רגע אחד לפני יציאתו את פתח ביתה היא שוב שואלת , אולי בכל זאת תרצה ללגום ? כן הוא מתרצה , מדוע לא ? הם יושבים לפחות עוד שעה על כוס קפה משוחחים על עולמה החרדי , על עולמו החילוני נוצר קליק מהיר ביניהם . הם קבעו להפגש במרכז המדינה . בכל מקרה בעיירה הדרומית שהם חיים אחד מכיר את השני , מסוכן מפגש מסוג כזה , מסוכן בעיקר לצד שלה . עוברים ימים , הם נפגשים פעם אחר פעם , המפגשים נעשים לוהטים יותר , האהבה לא נתנה לעצירה . היא חזרה לביתה לאחר כל מפגש מנסה לרסן את התנהגותה את התרגשותה בביתה מנסה ולא כל כך מצליחה . בעלה מרגיש משהו , חושד משהו . יום בהיר אחד כשהילדים יוצאים לגנים ולבית הספר הוא שואל אותה , מה פשר התנהגותה המוזרה , האם יש לך קשר מחוץ למסגרת המשותפת ? היא מכחישה בתוקף , נכנסת לחרדות , מה יהיה ותתגלה האמת ? היא יוצרת קשר עם ההוא , מספרת לו בחרדה ובפאניקה גדולה הוא אומר נחזור לרציונל , את למשפחתך אני לסביבתי . מנתקים את הקשר בינהם . היא חיה את חייה בתוך מסגרתה , חושבת על עולמה שחרב מנסה לשקם את חייה בתוך עולמה הסגור . הוא חיי את חייו מביט קדימה , כל מה שנישאר לה ולו הינם החלומות היפים של אז . הערה : הסיפור איננו דימיוני . יהונתן 38 .
