על התפסן ועוד...

[אאווין הרוהירית]

על התפסן ועוד...

קודם כל, עלי לציין שקראתי את התפסן בשדה השיפון למען הנאה בלבד. במהלך הקריאה, הכרחתי את עצמי לחשוב, שזהו הספר הראשון מסוגו שנכתב מנקודת מבטו של נער, ולכן עלי להעריך אותו יותר מן הראוי- כי הרי זה ספר מהפכני ממש! אך למרות המקוריות שלו, עדין לא מצאתי שום דבר מרתק ומלהיב כל כך בספר! שמעתי ביקורות מצויינות על הספר..ועד כה, אני לא מבינה מאיפה (סליחה) מצצו אותן... אני לא אכחיש שיש כמה דברים מ-א-ו-ד נחמדים, מוסרי השכל קטנטנים ופשוטים ותאורים נחמדים ומשעשעים..אבל חוץ מזה, שום דבר מהספר הזה לא ריגש אותי! בדרך כלל כשאני מסיימת ספר, אני מתרגשת ממנו נורא...לפעמים מרגישה מודכאת שהספר נגמר! ופה...כלום... חוץ מזה, לדעתי הנער סותר את עצמו לגמרי...מצד אחד הוא אומר שאנשים מזוייפים, מצד שני הוא משקר כל חצי שניה. אז כל הכבוד על המקוריות..אבל מה עם הספר עצמו?? אני באמת לא מבינה ממה כל ההתרגשות..

אממ...וחוץ מזה, אני עדין רוצה לדעת אם יש מישהו שקרא את "מנסרות", על ילדה חולת-נפש ועל חייה...זה באמת ספר מרגש, למרות שהוא קצת חוזר על עצמו.. והודעה קטנה: מצעד הספרים קרב ובא! ואני חושבת שמקבץ הספרים העומדים לתחרות, פשוט על הפנים....מי רוצה לקרוא ספרי אהבת נוער ומלחמת העולם?? לא מספיק מה שיש בעולם האמיתי?

ובשביל להוסיף קצת פלפל לטופיק.. מאוד מעניין אותי..מיהי הדמות האהובה עליכם? ו....זהו...מספיק להיום^___^ אני מאחלת לכולם חורף נטול שפעות

 

[lorien]

כן!

בדיוק! גם אני ככה! חשבתי שאני מטומטמת, כי זה ספר מפורסם והכל אבל הוא די דפוק.

 

[נסיכת הנילוס]

אני לא יודעת

כל כך אם להתייחס להודעה שלך ברצינות או לא. נשבעת לך. להזכירך, "התפסן" כתוב מנקודת ראותו של נער מפגר ואין לחפש בספר לא מוסרי השכל, לא פילוסופיית חיים, ולא בטיח. וכל ה"סתירות" האלה הן חלק מהענין. סתם ספר קליל, לפעמים מצחיק, לפעמים עצוב אבל בהחלט לא רדוד!

 

[נסיכת הנילוס]

ודרך אגב,

אם ברדידות עסקינן, אז ה"אלכימאי", עם כל זה שכל העולם סגד בזמנו לספר, על כל "חוכמת חיים המופלאה" שהוא מנסה להעביר לקורא- הרבה יותר שטחי.

 

[אאווין הרוהירית]

המ...כשאני חושבת על זה...את צודקת

זה ככה אצל ספרים...חלק מהם עמוקים ומרגשים, אבל המסר שלהם דפוק (~שיעול~בדולינה) ויש כאלו שהם שיטחיים עם מסר פשוט נפלא...כמו האלכימאי. ולמרות שהוא לא עמוק מאוד..הוא מדהים! ואני חייבת לציין...שממש לא הבנתי אותך.. הנער הזה לא מפגר שכלית! בכלל לא...פשוט יש לו בעיה קיצונית עם אנשים..וכפי שאמרתי, זה אולי משעשע וקליל..אבל ספר די רע בסך הכל..

 

[נסיכת הנילוס]

"אף פעם

אל תספרו שום דבר לאף אחד. אם תספרו, תיכף תתחילו להתגעגע לכולם". ואת יודעת מה? מי שכותב כזה דבר הוא באמת לא מפגר. עשית לי חשק לקרוא ת´ספר עוד פעם. אבל לא בקרוב. אחרי הכל, יש סדרי עדיפויות בחיים.

 

[אאווין הרוהירית]

אני קראתי את הספר באנגלית..

לדעתי זה יותר "אמיתי" כשזה בשפה המקורית. אולי אני אקרא את הספר שוב...בעברית...אולי לבוקריפורט של כיתה ח´.. בכל אופן...אני ממליצה לך לקרוא את הספר באנגלית- אם את מתכוננת לקרוא אותו שוב.

 

[נסיכת הנילוס]

צודקת.

את "התפסן" צריך באמת לקרוא באנגלית ואם בא לך לקרוא בעתיד ספר קצת יותר עמוק ממנו ושאולי "ידבר" אלייך יותר, תקראי את Famous Potatoes. נ.ה

 

[נסיכת הנילוס]

...לצערי "ברח" לי השם של הסופר

 

[lorien]

טוב

הפאנץ´ ליין של הספר היה הדבר הטוב ביותר בספר. זה באמת היה נחמד. ונכון שזה כתוב מנקודת מבט של מפגר אבל זה עדיין משעמם.

 

[אאווין הרוהירית]

מה? איך את יודעת שזה כתוב מנקודת

מבט של מפגר?

אלא אם כן את מדברת בציניות... יכול להיות שזה סתם נער מתוסבך במיוחד! טוב, הקטע הוא- שאני בכיתה ז´, כלומר...יכול להיות שאני פשוט -לא מבינה- מה כל כך מיוחד בספר בגלל שאני צעירה מדי (למרות שקראתי ספרים עם מסרים הרבה יותר קשים ועמוקים והבנתי אותם)...אבל אני רואה שגם אחרים חושבים כמוני..?! טוב...איך אומר...ציפיותי היו לשוו

למישהו יש המלצות לספר טוב?

 

[נסיכת הנילוס]

אאווין,

רק אחרי שהגבתי לך הצצתי לכרטיס האישי ושתדעי שבזכות זה אפילו הערכתי אותך יותר (בהנחה שהפרטים שם נכונים). בגילך קראתי "דנידין" ואת קוראת "התפסן" באנגלית. אז שתדעי שזה בכלל לא רע בהתחשב בגילך, ובקשר להמלצות לספר טוב, כתבתי לך למעלה. תנסי. מה יכול להיות?

 

[ורדה ש]

בעד ה"התפסן"

אני חושבת שבשביל להבין את האיכות של "התפסן בשדה השיפון" לא צריך מי-יודע-מה שכל, אבל כן צריך נסיון-חיים, שלא נקנה באינטיליגנציה אלא רק עם הגיל, ועם ההתנסות, ועם ההיכרות עם בני-נוער מפרספקטיבה של ריחוק. הבנות שלי שונאות כשאני אומרת להן: "כשתגדלי - תביני" אבל במקרה של התפסן אני חושבת שזה בדיוק העניין.

 

[Jingelly Jane]

תגובה

אולי בשביל להבין קצת מהעומק של הספר, קצת ממה שעומד מאחוריו הייתי ממליצה לך לקרוא את יחידות 8-9 בקורס "גיבור ואנטי גיבור ברומן המודרני". היחידה עוסקת כולה בסיפור, ולמרות שהיא כתובה באופן יבש ופלצני מצויינים שם המון דברים שלא שמתי לב לקיומם, ואלי ייתנו לך מושג כללי לגבי המשמעות שלו. זה ספר מעולה, אבל מאד קל לפספס את זה בו בקריאה ראשונה.

 

[Boojie]

לפחות מנסיוני העגום,

יש הרבה אנשים שלא מבינים בגיל צעיר, ולא מבינים גם אחר כך. מצד שני, יש אנשים שמבינים דברים כבר בגיל צעיר. אז אולי בגדול גיל זה פונקציה, אבל זה לא דבר שאפשר להכליל אותו למקרים פרטיים, ולהבטיח לבנאדם "כשתגדל תבין". לא בהכרח כשגדלים מבינים.

 

[דוסטו]

רק שיש קורולציה

בין גיל ונסיון חיים לבין פרופיל נפשי (בנגוד לאינטיליגנציה למשל)

 

[Boojie]

ובדיוק בגלל זה אמרתי

שאולי זה משהו שעובד בגדול, אבל אי אפשר לייחס אותו למקרים פרטיים. קורלציה, כמו ממוצע, כמו כל מדד סטטיסטי אחר, עובדת לאוכלוסיה, אבל לא עובדת לפרט. אתה יכול להגיד שיש מתאם בין גיל לתכונות שונות, אבל אתה לא יכול להגיד לאדם ספציפי "כשתגדל תבין", כי זה לא בהכרח יעבוד ככה על אותו אדם. יתכן שהוא כבר מבין, ויתכן שהוא לא יבין לעולם.

 

[rhwus]

בקשר לתפסן

היי! , את התפסן קראתי לראשונה בגיל 16. אולי בגלל שגילי היה קרוב לגילו של הולדן הוא ריגש אותי כל-כך . אם הוא לא ריגש אותך , קשה לי להסביר לך מה כל-כך מדהים בו. אולי הרגישות בו כותב המחבר על ליבו של נער מתבגר . בכל אופן היום אני בן 23 ,וקראתי אותו מאז אולי עוד 4 פעמים. משמך אני מסיק שסגנונך קצת שונה מסגנונו של סלינג´ר, אך אם תרצי לנסות עוד ספר בסגנון (אולי יתפוס אותך יותר) נסי את "מר ורטיגו" של פול אוסטר. תהני