על התנהגות חברית

[מפזרת צלילים ברוח]

על התנהגות חברית

לא יודעת כבר איך להגדיר את זה. אתמול נפגשתי עם ידיד ושיתפתי אותו במשהו שמפריע לי אצל חברה מסוימת, רציתי לשפוך וציפיתי לאמפתיה ותמיכה ובמקום זה חטפתי ממנו ביקורת שבעיני לא הכי עניינית. תגידו לי מה אתם חושבים: על החברה הזאת סיפרתי לא מזמן בפורום, אחת הבעיות בקשר שלנו זה שאורח החיים שלנו שונה ואני מרגישה שהיא לא מכבדת את זה שהחיים שלי שונים משלה ומתעלמת מכך. היא גרה ביחידת דיור אצל ההורים שלה ועובדת במשרה חלקית, אני גרה בדירה שכורה ועובדת במשרה מלאה + לימודים. התוצאה היא שבעוד שלה אין הוצאות מחיה ויש לה הרבה זמן פנוי, אני בעלת תקציב מצומצם וזמן פנוי מצומצם לא פחות. נראה שהיא לא מבינה את זה וכל פעם מתקשרת אלי שאני עובדת/רוצה שנצא ונעשה דברים בזמן שאני עובדת/לומדת/צריכה לנקות ולבשל (היא לא צריכה לבשל כי אוכלת אצל ההורים, עוזרת הבית שלהם מנקה לה את הדירה, אמא מכבסת לה - אצלי אין את כל זה) וכל פעם מחדש אני מרגישה שהיא פשוט לא מבינה שאני לא תמיד יכולה להתגמש. בתקופה האחרונה יש עניין נוסף - כבר כמה חודשים שיש לה חבר, בחור נחמד שאני מחבבת אבל מאז שהיא איתו יש לה קטעים מעצבנים נוספים - היא רוצה שאני אצטרף אליה לבילויים וזה נראה לי לא מתאים, ללכת לסרט למשל או לבית קפה איתה ועם חבר שלה נשמע הזוי, זה להיות גלגל חמישי. היא לא מבינה את זה וכל פעם מציעה לי ולפעמים זה נהיה יותר הזוי. ביום העצמאות למשל היא רצתה שאני אבוא איתה למשפחה שלו, אמרתי לה כמה פעמים שלא נראה לי מתאים ללכת למשפחה שאני לא מכירה על תקן חברה של הבת זוג של הבן והיא פשוט לא קיבלה את זה. בפועל חלק מהעניין היה שהם היו זוג טרי והיא לא הרגישה נעים להגיע למשפחה שלו "לבד" אבל עדיין לא ברור לי למה ההתעקשות הזאת, כשגם אחרי שהבהרתי לה שביום העצמאות אני הולכת להיות עם חברים שלי היא עדיין ניסתה לשכנע אותי לבוא איתם. אתמול סיפרתי לידיד שלי שהחברה כועסת עלי כי היא רצתה שאני אצטרף ל"דאבל דייט" שלהם עם חבר של החבר שלה ואשתו ואני אמרתי שאני לא אבוא. בתגובה לזה הוא טען שהיא צודקת ושאני לא בסדר, שהיא עושה מאמצים "להוציא אותי" לבילויים ואני לא מעריכה את זה. על זה שאמרתי שלא נראה לי מתאים לבלות כגלגל חמישי עם זוג או במקרה הזה - כמישהי לא קשורה בדאבל דייט/מפגש זוגות, הוא אמר שאני "פוסלת אנשים בגלל שהם בזוגיות" ושאין שום הבדל בין בילוי עם שתי חברות לבין בילוי עם זוג ושמה שבעצם אני עושה זה לא לבוא למפגש חברתי בגלל עקרונות. ניסיתי להסביר לו כמה פעמים למה הטענות שלו לא תואמות את המצב והוא התעקש בצורה שהפכה להיות ביקורתית יותר ויותר, כשלגבי הטענה ש"היא עושה מאמצים להוציא אותי לבילויים" אני באמת לא מבינה - אם זה המצב מה גורם לה לחשוב שהיא צריכה להוציא אותי? אני האחות הקטנה והלא מקובלת שלה? אני בחורה שהיא חונכת? אני יוצאת לבלות להערכתי אפילו יותר ממנה, יש לי מספיק חברים שאני מבלה איתם ואני ממש לא צריכה שמישהו "יוציא אותי", וכשאני חושבת על זה יכול להיות שזו נקודת המוצא שלה - "להוציא" את החברה הרווקה המסכנה ולצרף אותה לבילוי הזוגי, מה שרק הופך את הסיטואציה הזאת למעצבנת עוד יותר. הידיד גם את זה לא קיבל ועדיין חושב שאני לא בסדר. חפרתי וחפרתי. אני באמת מעוניינת בדעתכם, כי אני מרגישה עם כל הסיטואציה הזאת זה שמדובר בעוד נדבך שמעיד על כך שהיא לא מכבדת אותי וקשה לי עם הביקורת שחטפתי מידיד שלי לפיה זה מעיד בדיוק ההפך ואני לא בסדר.

 

[פרפרי אהבה]

אני חושבת שיש לך הרבה טענות לגבי דברים

שמציקים לך בקשר וזה לגיטימי ובסדר,אבל נשמע שאת מאוד טעונה כלפי אותה חברה ולכן אולי גם כועסת על אותו ידיד שמצדיק אותה. אני חושבת שאת שוכחת אולי להסתכל על הכוונות הטובות של אותה חברה ולוקחת את זה בקטע הרע-היא סה"כ לפי מה שנראה מהתיאור שלך-רוצה להיות בחברתך,רוצה שיהיה לך כיף ונעים ושתלווי אותה במצבים שקשה. נכון,לא תמיד זה נוח ומסתדר וזה לגיטימי ואולי קשה לה להבין את זה ואני יודעת מה זה להיות בצד שעובד ולומד ואחרים לא ולא מבינים למה אי אפשר כל יום לשבת בבית קפה ולבזבז כסף בלי הפסקה... אני חושבת שאת צריכה לתת צ'אנס לאותה חברה ולנסות להבין את המניעים שלה ולא להרגיש כל כך עוינת וקשה איתה. אני לא חושבת שיש מה להיעלב או להתעצבן אבל כמובן זאת ההרגשה שלך ומכבדת את זה ואולי שווה לפתוח את הקלפים בצורה רגישה ולנסות להבין עם עצמך ואיתה מה מפריע לך כל כך...

 

[מפזרת צלילים ברוח]

כנראה שלא הבנת אותי נכון

אפשר להגיד שאני טעונה, אבל זה נוצר כתוצאה ולא היה לפני כן. זה שיש לה כוונות טובות זה לא משנה וזה אפילו מכעיס עוד יותר כי כאמור הידיד האשים אותי שאני לא מעריכה את הכוונות הטובות שלה וגם היא בעבר באה אלי בטענות שהיא מנסה לעזור לי ואני לא מעריכה את זה (אולי כי אני לא צריכה עזרה ואת לא עוזרת אלא בעיקר מפריעה ומציקה?). אני מבינה מתגובתך שאת חושבת שהחברה והידיד צודקים ושאני באמת לא בסדר. אולי אני זו שדפוקה, אבל אני נוהגת לכבד חברים שלי שאורח החיים שלהם שונה משלי - כולל החברה הזאת שהתחביבים שלה שונים משלי ואני מקבלת את זה שהיא לא תצטרף אלי לפעילויות מסוימות. כשלי היה חבר ביצעתי הפרדה מלאה בין בילוי זוגי לבילוי עם חברות אבל יכול להיות שאני חריגה.

 

[אשה מרציפן]

מגיבה דווקא לך

כי אני מאוד לא מסכימה איתך. קראתי את מה שמפזרת כתבה גם כאן וגם בפורום אחר והתמונה שאצלי נוצרה זה חוסר התחשבות מצד החברה שפשוט לא מקבלת את העובדה שאורח החיים שלהן שונה ושמפזרת לא יכולה להתיישר לפי מה שנוח לה. זה שיש לה כוונות טובות לא עוזר כי התוצאות לא חיוביות, זה שהיא רוצה להיות בחברתה זה לא דבר חיובי כשזה מגיע על חשבון דברים שחשובים למפזרת ומפריע לה בעבודה כשבנוסף היא מצפה ממנה לוותר על דברים שחשובים לה ולא עושה את אותו הדבר בשבילה. כתבת שהחברה רוצה שהיא תלווה אותה במצבים קשים - אם התכוונת לקטע של הבילוי אצל המשפחה של החבר אז זה משהו שנראה מאוד הזוי בעיניי, אם קשה לה להיות לבד אצל המשפחה של החבר שלה היא צריכה למצוא דרך אחרת להתמודד עם זה ולא לדרוש מחברה שלה שתוותר על בילוי עם חברים בשביל להיות איתה באירוע של זרים (אני בכלל הייתי מתפדחת להגיע למקום שלא מכירים אותי ועוד להנחית עליהם זרה נוספת שלא קשורה, זה לא עושה רושם טוב). אני מבינה ממה היא נפגעה - התחושה שהחברה יצרה אצלה זה שהיא לא מכבדת את אורח החיים שלה ולא חושבת שהוא נכון ומנסה לשנות אותו ולכפות עליה את אורח החיים שלה. זה מאוד לא לגיטימי.

 

[נוסעת בזמן אחר]

מפוסט שלך אפשר להבין שאת רוצה

מישהי אחרת במקום החברה שלך. היא מעוניינת שאת תהייהי לצידה גם בזוגיות ואפילו עם משפחה של החבר. לרוב כשאנשים בזוגיות נעלמים לחברים שלהם ואז חברים מרגישים נטושים. לא כך חברתך. אני אומרת שאת בסדר גמור, פשוט רוב הדברים שחברה הספציפית הזאת מציאה לא מתאימים לך. תסיקי את המסקנות שתסיקי. אין פה צודק או לא צודק.

 

[יולי עמיחי]

מצבים...

אני חדשה כאן וזו הפעם הראשונה שאני מגיבה, הדברים שכתבת מאד נגעו לליבי, מנסיון שלי . אהבתי את השם שבחרת להציג את עצמך כאן. גם הכתיבה וגם השם מתחברים לי לאדם נעים סבר. אני יכולה בהחלט להבין מה את אומרת ובסך הכל, לדעתי כמובן, את צודקת. אין סיבה למראית עין שתכעסי אבל, כשההצעות הופכות לנטל והצד השני אינו מבין, אפשר לקבל את מה את מרגישה. לשם ההגינות, הייתי פותחת את הדברים עם אותה החברה, כן בנסיון שני, כל עוד היא באמת חשובה לך. בשיחה הזו תבהירי לה שאת לא מרגישה צורך גדול להוות גלגל חמישי ותציבי גבול ברור ומובן בנוגע להוצאות, הנטל שיש על כתפייך וכן הלאה. תסבירי בכנות כפי שהעלת בפנינו את הדברים. אם זו חברה אמיתית הרי שהיא תבין ותכבד ותקבל. אם יש מאחורי זה אינטרס לא אמיתי, את תביני מתוך תגובתה. מנגד, אם אין חשיבות גדולה לקשר, את יכולה לתת לה לכעוס ויהיה מה שיהיה. מצד שני, לפעמים, זה נחמד לצאת עם החברה ובן זוגה למקום ציבורי כמו סרט, מסעדה, בית קפה וכדומה. אם רוצים לשמור על החברות ביניכן הרי שחשוב לא להינתק. אז כשלך נוח וזה מתאים ללוח הזמנים שלך ושלהם במקביל, אפשר לקבוע שבוע מראש ולהיפגש אפילו בבית שלך או שלהם. אל תהיי טעונה ובוודאי שאל תכעסי כפי שקורה. חוסר ההבנה על פי מה שאת מספרת, הוא של החברה שלך. מכאן, זו הבעיה שלה ולא שלך. אנחנו נוטים לקחת עלינו אחריות לפעמים לדברים שהם לא באחריותינו. היא הציעה, לך לא מתאים והסיפור סגור. אם הוא נשאר פתוח הרי שזו בעיה שלה ולא שלך. בכל מקרה אני חוזרת, לדעתי הידברות נוספת בלעדינו הקוראים, בלי דעתו של הידיד או כל אדם אחר, עדיפה! בהצלחה.