על הרמב"ם
נבואות מוצפנות בתורה (דילוגי תורה) ----------------------------------------------------- הרמב"ן (חי לפני כ750 שנה) לימד את תלמידיו ששמו של כל אדם מישראל רמוז אי שם במקום כלשהוא בתורה. שאלוהו תלמידיו, היכן איפה רמוז שמו של הרמב"ם? ענה להם ששמו של הרמב"ם רמוז בשמות פרק י"א פסוק אחרון שם נאמר: "ויאמר ה´ אל משה, לא ישמע אליכם פרעה למען ר´בות מ´ופתי ב´ארץ מ´צרים", הנה לפנינו ראשי תיבות רמב"ם, ככינוי של רבנו משה בן מימון, כפי שהתקבל בקרב ההמונים. והנה פסוק זה כה יאה לרמב"ם שכן הפניה בפסוק זה הנה למשה ומשה היה שמו של הרמב"ם, על קברו של הרמב"ם נכתב: "ממשה עד משה לא קם כמשה", והרמב"ם חי ופעל בארץ מצרים והיה "מופת" לדורו. מה נאה הדבר ומתאים כי נמצא את שמו מרומז בפסוק המכיל את האלמנטים האלה: "משה", "בארץ מצרים", ו-"מופת"! אילולא היה בידי ממצא זה, לא הייתי מביאו כאן, ואולם יש לכך המשך. לפני חמישים שנה, טרם היות מחשבים בעולם, לימדנו הרב וייסמנדל את השיעור הבא: באותה פרשה אודותיה נמסר לעם ישראל מדור לדור במהלך ההיסטוריה זה 750 שנה, כי שמו של הרמב"ם רמוז בה, באותה פרשה עצמה ניתן למצוא גם את שם ספרו של הרמב"ם "משנה תורה". אם ניקח את ה-מ של "משה" הנ"ל ("ויאמר ה´ אל משה") ונמנה ממנה 49 אותיות נמצא שהאות ה-50 הנה ש´, נדלג 49 אותיות נוספות נגיע לאות נ´ נדלג 49 אותיות נוספות נגיע לאות ה´ המילה שהופיעה הנה המילה "משנה". עתה נספור 613 אותיות מהאות מ´ הנ"ל של משה ונגיע לאות ת´, עתה נחזור לאות ש´ של המילה "משנה" שהתגלתה, נדלג 613 אותיות ונגיע לאות ו´ עתה ניגש לאות נ´ הנ"ל (של המילה "משנה") נדלג 613 אותיות פעם נוספת ונגיע לאות ר´ ומהאות ה´ שבמילה משנה נדלג 613 אותיות נוספות ונגיע לאות ה´. קיבלנו אפוא את הצירוף: "משנה תורה". "משנה תורה" הינו, כאמור, שם ספרו הגדול של הרמב"ם העוסק בכל פרטי תרי"ג (613) המצוות. מילה זו יוצרת מלבן מדויק בצורה דלהלן: מ (49) ש (49) נ (49) ה ^---------^---------^----------^ (613) (613) (613) (613) ^---------^---------^----------^ ת (49) ו (49) ר (49) ה הסבירות שסדר מעין זה (- ארבע פעמים תרי"ג ושלוש פעמים 49) יווצר במקרה, הנה נמוכה ביותר. (כך חישב ומצא פרופ´ דניאל מיכלסון מהפקולטה למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים) מלבד הסבירות הסטטיסטית, ישנן סיבות טובות נוספות לחשוב כי לא מדובר כאן במקריות, סיבות שלא ניתן לחשבן מתמטית, והן: א. שם ספרו הגדול של הרמב"ם מופיע בדיוק באותה פיסקה בה מופיע גם הרמז אודות כינוי: רמב"ם: "רבות מופתי בארץ מצרים". ב. "משנה תורה" מתחיל מה מ´ של המילה "משה" הנ"ל. ג. בין כל אות ואות במילים "משנה" ו"תורה" יש 49 אותיות שהן 7*7, הרבה ממצאים בדילוגי אותיות התגלו בצופן זה, מספר זה -49- הוא, מספר רב משמעות החוזר על עצמו פעמים רבות במצוות התורה, בתנ"ך ובמחשבת היהדות. ד. כאמור, בין כל אות במלה "משנה", לכל אות במלה "תורה", מופיעות ארבע פעמים תרי"ג אותיות, ספרו של הרמב"ם "משנה תורה" הנו המפורסם והיסודי ביותר מבין הספרים העוסקים בתרי"ג המצוות, והוא מהיחידים העוסק בכל הפרטים של כל המצוות (ה"שולחן ערוך" המפורסם אינו מטפל בכל תרי"ג המצוות) כשמתבוננים במלבן שנוצר רואים את תכולתו של הספר: הספר מכיל את כל תרי"ג המצוות! ה. הרמז ממוקם בפרשת "בא" במקום בו דנה התורה במצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל כעם, עד כי רש"י בפירושו לפסוק הראשון בתורה מצטט מדרש חז"ל השואל מדוע לא החלה התורה בפרשה זו המתחילה במילים "החודש הזה לכם ראש חודשים" שהרי כאן מתחילות המצוות?! היש מקום מתאים יותר למצוא רמז לספר המצוות הגדול של העם היהודי מאשר במקום הזה בו החלו להצטוות על מצוות? ו. ומעל הכל המתבונן בפסקה המדוברת יבחין כי ממש במרכזה (פסוק ו´) בין המילה "משנה" למילה "תורה", ניתן לראות תאריך, התאריך עליו מדברת הפרשה, היום בו נצטוו להקריב קרבן פסח וכל נאמר שם : "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה" (שמות י"ב ו´) ה"חדש הזה" הינו כמובן חודש ניסן, ארבעה עשר יום לחדש ניסן הינו יום הולדתו של הרמב"ם! כיוון שכך הדבר, מיהו זה שידע מראש כי יבוא יום ואדם בשם משה שיחיה בארץ מצרים, ויהיה מופת הדור, יחבר ספר שנקרא משנה תורה בו יהיו תרי"ג המצוות, וכינוי יהיה "רמב"ם", ותאריך לידתו י"ד בניסן? הרי לפניך דוגמא אחת מיני רבות של נבואה מוצפנת. בספרו "תורת חמד" כותב הרב וייסמנדל אחר שסיים לתאר צופן זה: "ויש לי רמזים כמעט על כל ספרי הראשונים (חכמי ישראל בתקופת ימי הביניים) ועל כל המסכתות (התלמודים) אלא שמלאכה גדולה היא אלי להזכירם" (תורת חמד עמ´ ס"ה) חומר נוסף בענייני יהדות ניתן למצוא באתר של ארגון "ערכים" www.arachim.org.ill, או באתר שלי: http://planet.nana.co.il/yahadut ניתן גם לשלוח תגובה למייל: [email protected]
נבואות מוצפנות בתורה (דילוגי תורה) ----------------------------------------------------- הרמב"ן (חי לפני כ750 שנה) לימד את תלמידיו ששמו של כל אדם מישראל רמוז אי שם במקום כלשהוא בתורה. שאלוהו תלמידיו, היכן איפה רמוז שמו של הרמב"ם? ענה להם ששמו של הרמב"ם רמוז בשמות פרק י"א פסוק אחרון שם נאמר: "ויאמר ה´ אל משה, לא ישמע אליכם פרעה למען ר´בות מ´ופתי ב´ארץ מ´צרים", הנה לפנינו ראשי תיבות רמב"ם, ככינוי של רבנו משה בן מימון, כפי שהתקבל בקרב ההמונים. והנה פסוק זה כה יאה לרמב"ם שכן הפניה בפסוק זה הנה למשה ומשה היה שמו של הרמב"ם, על קברו של הרמב"ם נכתב: "ממשה עד משה לא קם כמשה", והרמב"ם חי ופעל בארץ מצרים והיה "מופת" לדורו. מה נאה הדבר ומתאים כי נמצא את שמו מרומז בפסוק המכיל את האלמנטים האלה: "משה", "בארץ מצרים", ו-"מופת"! אילולא היה בידי ממצא זה, לא הייתי מביאו כאן, ואולם יש לכך המשך. לפני חמישים שנה, טרם היות מחשבים בעולם, לימדנו הרב וייסמנדל את השיעור הבא: באותה פרשה אודותיה נמסר לעם ישראל מדור לדור במהלך ההיסטוריה זה 750 שנה, כי שמו של הרמב"ם רמוז בה, באותה פרשה עצמה ניתן למצוא גם את שם ספרו של הרמב"ם "משנה תורה". אם ניקח את ה-מ של "משה" הנ"ל ("ויאמר ה´ אל משה") ונמנה ממנה 49 אותיות נמצא שהאות ה-50 הנה ש´, נדלג 49 אותיות נוספות נגיע לאות נ´ נדלג 49 אותיות נוספות נגיע לאות ה´ המילה שהופיעה הנה המילה "משנה". עתה נספור 613 אותיות מהאות מ´ הנ"ל של משה ונגיע לאות ת´, עתה נחזור לאות ש´ של המילה "משנה" שהתגלתה, נדלג 613 אותיות ונגיע לאות ו´ עתה ניגש לאות נ´ הנ"ל (של המילה "משנה") נדלג 613 אותיות פעם נוספת ונגיע לאות ר´ ומהאות ה´ שבמילה משנה נדלג 613 אותיות נוספות ונגיע לאות ה´. קיבלנו אפוא את הצירוף: "משנה תורה". "משנה תורה" הינו, כאמור, שם ספרו הגדול של הרמב"ם העוסק בכל פרטי תרי"ג (613) המצוות. מילה זו יוצרת מלבן מדויק בצורה דלהלן: מ (49) ש (49) נ (49) ה ^---------^---------^----------^ (613) (613) (613) (613) ^---------^---------^----------^ ת (49) ו (49) ר (49) ה הסבירות שסדר מעין זה (- ארבע פעמים תרי"ג ושלוש פעמים 49) יווצר במקרה, הנה נמוכה ביותר. (כך חישב ומצא פרופ´ דניאל מיכלסון מהפקולטה למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים) מלבד הסבירות הסטטיסטית, ישנן סיבות טובות נוספות לחשוב כי לא מדובר כאן במקריות, סיבות שלא ניתן לחשבן מתמטית, והן: א. שם ספרו הגדול של הרמב"ם מופיע בדיוק באותה פיסקה בה מופיע גם הרמז אודות כינוי: רמב"ם: "רבות מופתי בארץ מצרים". ב. "משנה תורה" מתחיל מה מ´ של המילה "משה" הנ"ל. ג. בין כל אות ואות במילים "משנה" ו"תורה" יש 49 אותיות שהן 7*7, הרבה ממצאים בדילוגי אותיות התגלו בצופן זה, מספר זה -49- הוא, מספר רב משמעות החוזר על עצמו פעמים רבות במצוות התורה, בתנ"ך ובמחשבת היהדות. ד. כאמור, בין כל אות במלה "משנה", לכל אות במלה "תורה", מופיעות ארבע פעמים תרי"ג אותיות, ספרו של הרמב"ם "משנה תורה" הנו המפורסם והיסודי ביותר מבין הספרים העוסקים בתרי"ג המצוות, והוא מהיחידים העוסק בכל הפרטים של כל המצוות (ה"שולחן ערוך" המפורסם אינו מטפל בכל תרי"ג המצוות) כשמתבוננים במלבן שנוצר רואים את תכולתו של הספר: הספר מכיל את כל תרי"ג המצוות! ה. הרמז ממוקם בפרשת "בא" במקום בו דנה התורה במצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל כעם, עד כי רש"י בפירושו לפסוק הראשון בתורה מצטט מדרש חז"ל השואל מדוע לא החלה התורה בפרשה זו המתחילה במילים "החודש הזה לכם ראש חודשים" שהרי כאן מתחילות המצוות?! היש מקום מתאים יותר למצוא רמז לספר המצוות הגדול של העם היהודי מאשר במקום הזה בו החלו להצטוות על מצוות? ו. ומעל הכל המתבונן בפסקה המדוברת יבחין כי ממש במרכזה (פסוק ו´) בין המילה "משנה" למילה "תורה", ניתן לראות תאריך, התאריך עליו מדברת הפרשה, היום בו נצטוו להקריב קרבן פסח וכל נאמר שם : "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה" (שמות י"ב ו´) ה"חדש הזה" הינו כמובן חודש ניסן, ארבעה עשר יום לחדש ניסן הינו יום הולדתו של הרמב"ם! כיוון שכך הדבר, מיהו זה שידע מראש כי יבוא יום ואדם בשם משה שיחיה בארץ מצרים, ויהיה מופת הדור, יחבר ספר שנקרא משנה תורה בו יהיו תרי"ג המצוות, וכינוי יהיה "רמב"ם", ותאריך לידתו י"ד בניסן? הרי לפניך דוגמא אחת מיני רבות של נבואה מוצפנת. בספרו "תורת חמד" כותב הרב וייסמנדל אחר שסיים לתאר צופן זה: "ויש לי רמזים כמעט על כל ספרי הראשונים (חכמי ישראל בתקופת ימי הביניים) ועל כל המסכתות (התלמודים) אלא שמלאכה גדולה היא אלי להזכירם" (תורת חמד עמ´ ס"ה) חומר נוסף בענייני יהדות ניתן למצוא באתר של ארגון "ערכים" www.arachim.org.ill, או באתר שלי: http://planet.nana.co.il/yahadut ניתן גם לשלוח תגובה למייל: [email protected]