על הקצה
מוזר לראות כמה שונה המקום שאני נמצאת בו לעומת לפני כמה חודשים. מאד שונה.
ועכשו נקודת זמן של שינוי, מעבר, והכל מרגיש לי מעורער מאד. אני רועדת מבפנים. מבחוץ כל כך מנסה להמשיך בסדר, כי התחלתי, כי לא רוצה להפסיד מה שבניתי.
וזה מוזר, יש לי מה להפסיד.
בא לי כל כך שלא יהיה, שאוכל לפרק ולשבור כל דבר. שלא אצטרך לשמור עלי, על החיים.
רק כי ניסיתי את זה כבר יותר מפעם אחת וזה לא ממש עבד אני מנסה להזהר.
זה סוג של מלחמה שמרגישה אותה כל רגע, הכל עולה במאמץ.
משתדלת לשמור על הקשרים עם האנשים שהכרתי, לא לפרק, לא לברוח. לא יודעת אם אני מצליחה.
עוד לא יודעת מה תהיה הסיבה שלי לחיות בשבועות הקרובים, מקווה (בחלק ממני) שתהיה סיבה.
מוזר לראות כמה שונה המקום שאני נמצאת בו לעומת לפני כמה חודשים. מאד שונה.
ועכשו נקודת זמן של שינוי, מעבר, והכל מרגיש לי מעורער מאד. אני רועדת מבפנים. מבחוץ כל כך מנסה להמשיך בסדר, כי התחלתי, כי לא רוצה להפסיד מה שבניתי.
וזה מוזר, יש לי מה להפסיד.
בא לי כל כך שלא יהיה, שאוכל לפרק ולשבור כל דבר. שלא אצטרך לשמור עלי, על החיים.
רק כי ניסיתי את זה כבר יותר מפעם אחת וזה לא ממש עבד אני מנסה להזהר.
זה סוג של מלחמה שמרגישה אותה כל רגע, הכל עולה במאמץ.
משתדלת לשמור על הקשרים עם האנשים שהכרתי, לא לפרק, לא לברוח. לא יודעת אם אני מצליחה.
עוד לא יודעת מה תהיה הסיבה שלי לחיות בשבועות הקרובים, מקווה (בחלק ממני) שתהיה סיבה.