nekochan88
New member
על הקנאה.......
החלטתי להעלות את הנושא הזה - מכיוון שזו בדרך כלל נחשבת לתכונה הבזוייה מכולם בקשר. קנאה - מראה על חולשתו של המקנא, על חוסר בטחונו, על הרצון לשלוט ולשייך את הנאהב......... אבל אני מאד אוהבת אתגרים ומבקשת לחשוב - האם ניתן לראות את הקנאה גם ממקום אחר? האם הקנאה יכולה להיות גם רגש המצביע על צדדים חיוביים? או יותר נכון - אם נלמד להבין את הקנאה באופן עמוק יותר - אולי נוכל להרפא ולהמשיך הלאה? הרעיון הבסיסי הוא - שכל זמן שאנו חושבים על תכונה מסויימת כגרועה, אנו חוזרים ומשחזרים אותה, ומתקשים להפרד. רק כשנולדת מחשבה חיובית - אפשר לוותר...(הדוגמה הטובה ביותר היא בענייני השמנה - ותחשבו על זה!.......) אני אומר בהקשר הזה - שאצלי הקנאה בדרך כלל מתעוררת במה שאני קוראת לו החלק המרכזי של הקשר - כבר לא התחלה ובתקווה גדולה - גם לא סוף (למרות שכל הקשרים שהיו לי עד היום נגמרו בצורה כזו או אחרת, ולא תמיד בגלל קנאה.....) - משהו כמו חצי שנה - 10 חודשים אחרי שאני מכירה או נקשרת לאדם מתעוררים רגשות קנאה. הקנאה הזו היא סוג של סמן, סוג של מכוון המורה לי על מידת האהבה, המעורבות וההשקעה הנפשית שאני שמה אצל האדם השני. באותם מקרים שבן הזוג הבין את המורכבות והעומק של אהבתי אליו, ויכול היה לעמוד בה - הקשר צלח קדימה והמשיך, והקנאה חלפה לה, התמוססה בתוך הבטחון והאמון שהוקרנו כלפי.....באותם מקרים שהנאהב זיהה את הקנאה שלי כמשהו שמגביל אותו, הכל התנפץ לרסיסים. אז הנה, הצלחתי לומר משהו חיובי על קנאה - ברומטר של עצמה רגשית. ואולי עוד מישהו/מישהי שם יכול/ה להוסיף גם כן?
החלטתי להעלות את הנושא הזה - מכיוון שזו בדרך כלל נחשבת לתכונה הבזוייה מכולם בקשר. קנאה - מראה על חולשתו של המקנא, על חוסר בטחונו, על הרצון לשלוט ולשייך את הנאהב......... אבל אני מאד אוהבת אתגרים ומבקשת לחשוב - האם ניתן לראות את הקנאה גם ממקום אחר? האם הקנאה יכולה להיות גם רגש המצביע על צדדים חיוביים? או יותר נכון - אם נלמד להבין את הקנאה באופן עמוק יותר - אולי נוכל להרפא ולהמשיך הלאה? הרעיון הבסיסי הוא - שכל זמן שאנו חושבים על תכונה מסויימת כגרועה, אנו חוזרים ומשחזרים אותה, ומתקשים להפרד. רק כשנולדת מחשבה חיובית - אפשר לוותר...(הדוגמה הטובה ביותר היא בענייני השמנה - ותחשבו על זה!.......) אני אומר בהקשר הזה - שאצלי הקנאה בדרך כלל מתעוררת במה שאני קוראת לו החלק המרכזי של הקשר - כבר לא התחלה ובתקווה גדולה - גם לא סוף (למרות שכל הקשרים שהיו לי עד היום נגמרו בצורה כזו או אחרת, ולא תמיד בגלל קנאה.....) - משהו כמו חצי שנה - 10 חודשים אחרי שאני מכירה או נקשרת לאדם מתעוררים רגשות קנאה. הקנאה הזו היא סוג של סמן, סוג של מכוון המורה לי על מידת האהבה, המעורבות וההשקעה הנפשית שאני שמה אצל האדם השני. באותם מקרים שבן הזוג הבין את המורכבות והעומק של אהבתי אליו, ויכול היה לעמוד בה - הקשר צלח קדימה והמשיך, והקנאה חלפה לה, התמוססה בתוך הבטחון והאמון שהוקרנו כלפי.....באותם מקרים שהנאהב זיהה את הקנאה שלי כמשהו שמגביל אותו, הכל התנפץ לרסיסים. אז הנה, הצלחתי לומר משהו חיובי על קנאה - ברומטר של עצמה רגשית. ואולי עוד מישהו/מישהי שם יכול/ה להוסיף גם כן?
אז התגובה הכללית שלי היא שקנאה היא באמת דבר הרבה פחות גרוע ממה שאומרים, אני יכולה למצוא הרבה מגרעות אחרות, הרבה יותר גרועות מקנאה.