על הנטיה, החיים והקהילה - חלק א'

  • פותח הנושא yr4u
  • פורסם בתאריך

yr4u

New member
על הנטיה, החיים והקהילה - חלק א'

לפעמים אני מדמה את הרגע שבו גיליתי שאני גיי לניתוץ התנ"כי של עשרת הדברות. הכל התמוטט, ומה שהיה צריך לקום ולהיולד שנית, לא היה רק הזהות והנטייה המינית שלי, אלא גם כל מערכת היחסים עם העולם. היה צריך ליצור את עשרת הדברות מחדש, כי כבר לא היה אפשר לקבל כלום כמובן מאליו. כגייז, אנחנו צריכים לבנות את אמות המידה והמוסר שלנו מחדש. להחליט לאמץ, או לדחות, את הכללים. באיזור הפרוץ של הסצינה, יש לזה ביטוי וגם מחיר, כי מסע החיפוש המתמשך אחר זוגיות, סקס ואהבה מתקיים בעולם שאין בו כללים. עולם דמדומים של דייטים המואפל על ידי ארונות, דיסקרטיות וחשאיות דרמטית. בעולם הזה, מאפשר מעשה החד-מיני, בשל היותו "אסור" לכאורה, מימוש של התנהגויות "אסורות" אחרות. וכיוון שאין כללי התנהגות, לבד מאלה שנקבעים בין שני הצדדים, מתרחשת מעין "שבירת כלים" של התנהגות. הכל מותר – מותר לא להגיע לפגישה, מותר לשקר, מותר לנהוג ברוע, מותר לנצל וכך הלאה. בחלוף השנים פגשתי כמה אנשים ששברו את הכלים, אחרי שנכבשו על ידי הפנטזיה שיצרו במוחם, הם העניקו לעצמם רשיון לגועליות. אכולים ומרורים, הם שקועים בחיפוש אובססיבי כשעיניהם נעוצות במקום אחר, חלומי, כעוסים על ההבטחה שלא קוימה, מבלי לשים לב שאת ההבטחה הזאת לא הבטיח להם איש, מלבדם. כשאתה מגלה שאתה גיי, אתה חווה אירוע דרמטי, מטלטל. אתה הופך להיות האיש הלא נכון במקום הלא נכון. מיד עליך להסתיר את העובדה הזאת, שגילית על עצמך, עליך לשקר ולהחביא. אבל אתה יודע, שיום אחד הדברים יהיו טובים יותר, שיום אחד האמת תתגלה, האמת שלך, ואז החיים ישתנו. עד אז, המפלט שלך הוא בחיי פנטזיה עשירים, שמול מציאות עוינת לרוב, משמשים מפלט אלוהי. הפנטזיה היא שביל הבריחה, שבאמצעותה ניתן להתנחם בזרועותיו של עתיד ורוד יותר... היא נותנת כוח, היא מספקת חלום, היא מבטיחה הבטחה ומעניקה אומץ להמשיך. השנים חולפות והחיים מתחילים. והם לא נראים כמו בפנטזיה. היית גיי קטן, הפכת לגיי גדול, הפכת לאיש. אבל עולם הפנטזיה, העולם של השקרים וההסתרות, עדיין מבטיח הבטחות. הוא אומר שמגיע לך יותר, הוא בונה ציפיות, הוא יוצר תקוות שווא. הפנטזיה, שפעם היתה המקום היחיד להימלט אליו, הפכה למנגנון שאי אפשר להימלט ממנו. גם משום שהפנטזיה שבה וחוזרת, בצורה קולקטיבית ורבת עוצמה, במרבית הנורמות של הקהילה.
 

yr4u

New member
על הנטיה, החיים והקהילה- חלק ב'

מה היה החלום שלך כשהיית גיי קטן ? עבור רובנו החלום, אני מניח, היה להכיר אנשים כמוך, ואז לצאת מהארון, למצוא בחור חמוד ולבנות חיים משותפים בקהילת גייז תומכת. מה קורה בפועל ? עלינו לעבוד תחת המכבש של תרבות הסקס. בקבוצת תמיכה של גברים, הם נשאלו מה קרה לחלום שלהם ? מרבית התשובות היו, שמצד אחד, הסצינה הייתה עבורם גן-עדן של חופש מיני, המנוגד לשממה הסטרייטית שבה גדלו. מצד שני, הסצינה נתפסה עבורם כמקום שפועל על סקס תחרותי וסיפוק מיידי. היכן שנערים וצעירים נתפסים כפיסות בשר וגברים בוגרים כשק חבטות לדחייה. מקום שמוצף באלכוהול (וסמים) , מקום שמקשה על יצירת מערכות יחסים ארוכות טווח, מקום שבו גברים מוערכים לרוב יותר על פי המראה שלהם וגודל הזין מאשר על פי התכונות האנושיות שלהם – חברות, טוב-לב, כשרון ונאמנות. ולראייה, העסקים הרווחיים ביותר בכל קהילות הגייז, הם עסקים שעוסקים בסקס: סאונות, מכוני ליווי, קווי היכרויות טלפוניים וכמובן – מועדונים, שמעוצבים כדי לשמר אותנו כ"אדם המזדיין" באמצעות החשיכה, הרעש, האורות החלקיים והמשקאות, לשמור אותנו במצב מתמיד של ציד אחר סקס, מנוכרים, נטולי יכולת לתקשר בצורה סבירה, חשפנים בלתי נלאים שמסתובבים בסחרחרת, שגם לאחר הסיפוק המיני, ממשיכה להסתובב עוד ועוד. כמה עסקי גייז בארץ לא מקדמים סקס אנונימי ? אפשר לספור אותם על כף יד אחת. הדומיננטיות של הסקס בתרבות הגייז החלה במאבק של שנות השבעים ואילך. הסקס הפך אז לבסטיליה של ההומואים. החירות להזדיין עם בן מינך, החירות להזדיין ללא הרף, החירות להזדיין באופן חוקי במקום מסודר, היו משאלה שהפכה למציאות. חלפו כמה עשורים מאז שהושגה החירות המינית בסצינה, ועדיין הסקס ממשיך להיות דומיננטי בקרב הגייז, וחבל. סקס הוא דבר נפלא, אבל לא כשהוא נעשה כדי לתפקד כגיי, או כדי להכיר גייז אחרים, כי כולם עושים את זה. וזה מה שסקס בלא מעט מקרים הפך להיות – מין חובה. וכדי לתפקד בתרבות הסקס של סצינת הגייז, כיצד עלינו להיראות ? כאטרקטיביים ביותר לכל זיון מתקרב. וזה אומר הרבה אנרגיה: מכוני כושר, הסרת שיער, מריטת גבות, טיפולים קוסמטיקאיים ולא יודע מה לעזאזל עוד. וזה אומר דיאטות, וזה אומר לקנות בגדים מסויימים, שיבליטו איברים מסויימים, בחנויות מסויימות, שבהן המוכר, רצוי, הוא הומו. וזה אומר להתבאס מכל פגם חיצוני קטן ולהשקיע בו יותר מדי מחשבות, תהיות ורגשי אשם. לפני כמה שנים הגיעה לארץ הצגה בריטית בשם "שופינג אנד פאקינג". לפעמים אני חושב שהכותרת מתמצתת את החיים שאנו אמורים לחיות כגייז על פי הסצינה: טראנס של חיפושים אחר זיונים וקניות כדאיות. ההשקעה העצומה הזאת, לא- הבזבוז העצום הזה – של כספנו ושל הכוח שלנו, כל זה רווח בכל חברה צרכנית קפיטליסטית. אבל בכל אופן, למה אנחנו עושים את כל זה ? האם זה בגלל תחושת הנוחות הנהדרת השוררת בגוף, האם זה בגלל קריטריונים נצחיים של אסתטיקה, או האם זה בגלל שזה יבטיח לנו יותר זיונים, או שזה, זה מה שיביא לנו אהבה? אנחנו יכולים להיות אנשים נהדרים, עם חברויות נפלאות ועושר אנושי, אבל כל עוד גבר החלומות שלנו לא הגיע- אין טעם לחיינו, אנחנו לא שלמים. ובמקום להעריך את האהבה שאנחנו מקבלים ונותנים, מהחברים ומהחברות שלנו, אנחנו סוברים שמשהו לא בסדר איתנו, חולמים על אהבה שלא מגיעה, נכנסים לתסכולים בגלל שהיא לא מגיעה, וממררים את החיים שלנו בשאלה למה זה מגיע לנו. כל עוד אהבה רומנטית, מבין כל האהבות האפשריות, נחשבת להגשמה היחידה הראויה, אנשים יחידים נאלצים להרגיש פגומים, אשמים, חסרי מזל או סתם דפוקים. כל עוד אהבה רומנטית היא אידיאל טוטאלי ונשגב אבל הכרחי לכאורה, אנחנו נגזרים למסע חיפוש, שמערב תקוות שווא בתסכול מתמשך. וכיצד אנחנו אמורים להגשים את אידיאל האהבה הרומנטית? באמצעות זוגיות. בעולמה של סצינת הגייז,הזוגיות מעניקה את הלגיטימציה להפסיק את החיפוש האינסופי, היא מבטיחה קץ לבדידות, שקט פנימי, בטחון עז ותמיכה בלתי מסוייגת. לסטרייטים יש עולם שלם שתומך בזוגיות שלהם – המשפחה, הסביבה, מדינת ישראל והחברים. לנו אין. אבל אנחנו מנסים. והניסיון יכול להיות אמיתי וכנה. וזוגיות היא דבר נפלא. זוגיות טובה יכולה לחזק ולהעשיר, יכולה להביא לאושר ושקט פנימי. הזוגיות היא מצב הכרחי. מסע החיפוש האובססיבי, המונע על ידי פנטזיה ושואף להשגת אהבה אידיאלית, זוגיות פנטסטית, או לפחות זיון מדהים- מייצר גם הגדרות מלאכותיות, המבחינות בין אלה שמחפשים "קשר רציני", כלומר, אהבה וזוגיות, לבין ה"סטוציונרים", רודפי הסקס. ההגדרות האלה מזכירות הגדרות אחרות, רווחות, המבחינים בין "אקטיבים" ו"פסיבים", בין "מסתובבים" ל"לא מסתובבים" ועוד. כך, במקום להמציא דרכים חדשות להתענג, לאהוב ולחיות, אנחנו ממציאים הגדרות, חלוקות שמפרידות בינינו. כך, מסתבר, שהמאבק ללגיטימציה, לייצוג פוליטי ותקשורתי ולשיוויון זכויות בחוק, מצליחים להתנהל להם בצורה טובה יותר ובצורה מקבילה לשורה ארוכה של בעיות בקהילה, שרק העמיקו בסצינה התל-אביבית של הקהילה: יש יותר אנשים, אבל נדמה שיש פחות תקשורת בינאישית, יש יותר ניכור וגועליות באפיקי ההיכרות מאי פעם ויש יותר רוע, ציניות והעדר פרגון. נדמה שהקהילה הקטנה, שנתנה פעם מפלט מהחיים המחוספסים בחוץ, הפכה כיום למפגש של אנשים שלא מתקשרים ביניהם, מנוכרים ושקועים בסבל שלהם. האם כל מה שיש הוא באמת כל מה שיש ? כמה גייז שהגיעו או יגיעו לתפקידים פוליטיים, כמה פוליטיקאים שמלקקים לנו (למרות שנדמה לא פעם שהם היו מתים שלא נהיה בכלל), כמה חוקים בעלי ערך, חברות מסחריות אחדות שעושות עלינו כסף או שיעשו לנו כסף ומצעדי גאווה ענקיים עם אומני מיינסטרים, וממול – מועדונים חשוכים ובארים מנוכרים, פנים אטומות, בדידות וחוסר תקשורת ?
 

yr4u

New member
על הנטיה, החיים והקהילה -חלק ג' סוף

כגייז, נקלענו במהלך חיינו, לאחד הניסויים החברתיים הגדולים והמרתקים של העולם המודרני, של המאה ה-20 וה-21 – הניסוי של שבירת התפיסות שהפכו את התשוקה החד- מינית למשהו דפוק ויצירת הגיי, אדם יציר המאה העשרים. השלבים העיקריים של הניסוי כללו הגדרה עצמית, שהיא למעשה יציאה מהארון במסגרת קולקטיבית של קהילה, מלחמה על שיוויון זכויות ברמה הציבורית ויצירת אדם שלא משלם מחיר על מיניותו בשל תפיסות חברתיות אלימות. במסגרת הניסוי, נעשה גם – לראשונה בהיסטוריה – נסיון ליצור זוגיות חד-מינית-שיוויונית שתשגשג במסגרת קהילה משולבת של זוגות ובודדים ותצרוך במסגרת עסקי הקהילה. הניסוי כלל גם יצירת קהילת-גג, שהיא אוסף של תת-קהילות, ויצירת סצינה, המתבססת על תרבות הבילוי והפנאי, והמשמשת מרכז חברתי, מקום מעבר ותעודת זהות של הקהילה. הניסוי המערבי הזה הוא רב עוצמה. הוא שינה חיים של הרבה אנשים. בדרך, הוא גם יצר נורמות חדשות. את המאמר הזה כתבתי כי אני חושב שאנחנו, כגייז, ראויים ליותר. כי אנחנו כגייז, חווינו מציאות שבה נגרם לנו סבל ייחודי, סבל שנגרם לנו משום שאנחנו כאלה. המאבק הגאה נועד לבטל את הסיבות לסבל שלנו כגייז. רק שבדרך הוא יצר סבל חדש. כשלעצמם, אהבה רומנטית וסקס, פנטזיות וזוגיות, הם מבין הדברים היפים שעל פני האדמה, כשהם באים ממקום טוב, כשהם חופשיים, לא כשהם מונעים על ידי פנטזיה עתיקה , וכרוכים במסע חיפוש כפייתי ומחייב. לכל-אחד מאיתנו יש דרך משלו לצאת מהמעגל הזה, והדרך של כולם מתחילה בזה שנראה אלו תפיסות נכנסו למחשבות ולהתנהגות שלנו ומה הן עושות לנו, ומה אנחנו בוחרים להיות: האם אנחנו מתירים לעצמנו לשקוע בחיפוש מתסכל המושקע בציפיות גדולות, תוך כדי גזילת ההנאה שלנו והפיכת חווית הבילוי לכשלון אישי – או – שאנחנו בוחרים לחיות את הרגע ולהנות ממנו ? האם אנחנו בוחרים לחיות לחיות תחת צילן של הבטחות שהבטיחו לנו הפנטזיות שלנו לפני שנים – או – להבחין בחיים שאנחנו חיים כעת, נטולי אשליות ותקוות שווא ? ובעיקר, האם נבחר להאשים את הזולת/ הנטיה המינית שלנו או את "המצב", לתפוס עצמנו כקורבנות- ואז לחוש שהכל מותר לנו, גם לזלזל באחרים – או – האם נבחר לשבור את האוטומטיות של ההתנהגות הזאת, ניקח אחריות על החיים שלנו, ונגלה את עצמנו, לא כאוטומט, אלא כאישיות חופשית? כי בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו מסתובב עם תיק של צרות וכאבים. כל אחד עסוק בעצמו, לכולם קשה, כולם מפחדים, כולם רוצים אהבה ולהיות מאושרים. נורמות ההתנהגות שרווחות בקהילה לא מקלות על הנתונים הבסיסיים האלה, אבל הן לא חייבות להקשות. כי הן רק נורמות של התנהגות, שאפשר לבחור בהן ואפשר גם לא. הן לא מחוייבות המציאות ואף אחד לא אשם בקיומן. אין אשמים, רק נסיבות. זאת עובדה. ואפשר לעשות ממנה משהו נורא, או משהו יפה. הבחירה היא אישית. לכל אחד דרך משלו. רק כדאי לזכור, שהדבר הזה, הנטיה המינית שלנו, בא ממקום טוב בלב. עשינו דרך ארוכה כדי לממש אותו, ואנחנו ראויים לחיות אותו, בין אנשים כמונו, כמו שצריך, בטוב ובאהבה.
 

yr4u

New member
תודה

תודה לך אני מקווה שב"ה יהיו כאן דיונים פורים וחשובים על הקהילה הדתית יום נפלא ומבורך
 

d a n i e l 18

New member
אני מצטרעת שאני "נדחפת"

WOW הדברים שלך כל כך ריגשו אותי! (למרות שאין לי כל קשר ישיר לקהילת הגייז יש לי חברים שהם גייז) בכל אופן, הרגשתי את הכאב שלך, ואת התסכול שלך. מי יתן ובאמת תמצא את הנישה, את האחד שלך. המשך יום נפלא דניאל
 

yr4u

New member
ושוב תודה

תודה רבה על הדברים אני מקווה שכל אחד ואחת מאיתנו ימצא את האושר הפנימי והזוגי רק טוב
למי שרוצה [email protected]
 
למעלה