אפשר גם?
אני דווקא כן הזדהתי עם נד, אמנם הוא באמת לא דמות הכי ריאלית ודי חד צדדית אבל, לדעתי הוא האצילות בהתגלמותה. הוא מסמל בשבילי את האביר המושלם, זה שלעולם לא יבגוד, לא ישקר,זה שלא יהסס להקריב את חייו למען היקרים לו ויתכופף רק כשחייהם של אותם יקרים נמצאים על הפרק. (כמו הוידוי על הגרדום שנאמר כדי להגן על ילדותיו). אני מודה שהוא לא דמות מאוד מציאותית, וסביר להניח שאין כבר אנשים כמוהו בעולם. אבל הלוואי והיו.
וכמו שאני אוהבת את טיריון על זה שהוא הכי אנושי ופגום כמו כולנו, אני אוהבת את נד על זה שהוא סמל של אופי שכבר פס מן העולם. (או שלא?
) עוד דמויות שהיה לי קל להזדהות איתן- טיריון כמו שכבר אמרתי, הרומנטיקן הציני או הציניקן הרומנטי, האהוב עלי
ג'ון הוא הדמות השנייה האהובה עלי, וד"א, הרבה בגלל שהוא דומה לנד בתכונות רבות. אריה ובראן כי הם ילדים-מבוגרים. וכי הם כתובים מגניב! ג'יימי- וא הדמות שעברה את השינוי הגדול ביותר בסדרה, לדעתי, והוא הופך מנאד נפוח, מאוהב בעצמו (ובאחותו
) לדמות מאוד מאוד מעניינת. אני חושבת שברגע שהתחלתי לרחם עליו, התחלתי גם לאהוב אותו. סם- סנצ'ו פנסה אמיתי
רוב ודני הם במקום האחרון ברשימת הדמויות האהובות כי יש בהם משהו קצת מעצבן... לא יודעת להצביע על זה במדוייק אבל היו מקרים שבהם התחשק לי לנער אותם ולצעוק: "מה את/ה עושה??? את/ה הורס/ת הכל!!" (למשל: כשרוב נפל בפח של הווסטרלינגים עם הילדה הלא קשורה לכלום הזאת שהוא התחתן איתה. וכשדני גירשה את מורמונט. והיו עוד מקרים שאני כבר לא ממש זוכרת
) דמויות שאני לא מזדהה איתן בכלל למרות שהן מאוד מעניינות: פטיר בייליש- נוכל, ציניקן במובן הרע של המילה, בוגדני ותחמן. גאון, אבל תחמן
ואריס- כנ"ל
כל הדמויות לבית דורן (חוץ מאוברין שהיה ממש מגניב!) כל הגרייג'ואים-
. אשה עוד נסבלת איכשהו, אבל כל השאר פשוט נוראיים. במיוחד ת'און! אני מקווה שצפוי לו מוות איטי ואכזר. סטניס- פנאט דתי. יש בו משהו קריפי... למרות ש..הוא באמת המלך החוקי, אז לפחות הדם שהוא שופך מוצדק איכשהו... דמויות מיותרות: אין
כבר למדתי שאצל מרטין אין דבר כזה שמשהו קורה סתם, במקרה, אם יש דמות, כנראה שיהיה לה תפקיד כלשהו בעלילה
אה, לא, רגע! יש אחת!- קייטלין-זומבי!
ממש מיותר לדעתי. היה אפשר למצוא דרך אחרת לנקום בבית פריי לדורותיו. אבל, שוב...אי אפשר לדת מה התפקיד שפוי לה עד שהסדרה לא תגמר (עוד 30 שנה בערך..?
) זהו, סליחה שנדחפתי
אני דווקא כן הזדהתי עם נד, אמנם הוא באמת לא דמות הכי ריאלית ודי חד צדדית אבל, לדעתי הוא האצילות בהתגלמותה. הוא מסמל בשבילי את האביר המושלם, זה שלעולם לא יבגוד, לא ישקר,זה שלא יהסס להקריב את חייו למען היקרים לו ויתכופף רק כשחייהם של אותם יקרים נמצאים על הפרק. (כמו הוידוי על הגרדום שנאמר כדי להגן על ילדותיו). אני מודה שהוא לא דמות מאוד מציאותית, וסביר להניח שאין כבר אנשים כמוהו בעולם. אבל הלוואי והיו.