על החוויה של היום
אני חווה מידי את תופעת שיתוק השינה והיא מתבטא בשיתוק שינה שאני קוראת לו "קל" שהוא קצר נורא ומהיר ושיתוק שינה קשה שבו אני נורא נבהלת ומפחדת לחזור לישון לבד. היום לפנות בוקר התעוררתי ונרדמתי שוב, וחוויתי שיתוק שינה, לא קשה הייתי אומרת, אבל איכשהו זרמתי איתו כי רציתי לחוות חלום צלול, ולאט לאט התחלתי לשמוע קולות מוכרים, התחלתי לשמוע את אבא שלי מדבר וממש הייתי בטוחה שהכל אמיתי למרות שכבר הורי היו בעבודה, קצת פחדתי אמנם אבל המשכתי שכנעתי את עצמי שזה הכל פרי דימיוני, עד שהגעתי לחלום צלול. אבל מה שהיה כל כך נפלא בחלום צלול הזה שלא הייתי לחוצה ולא פחדתי להתעורר כמו בפעמים האחרות (מה שבאמת קרה אז) הייתי נורא רגועה אפילו ניסיתי לעוף קצת הצלחתי, אבל הבעיה היא שהיה לי נורא קל לשלוט בעצמי, אבל נגיד נורא רציתי שאהובי יופיע בחלום וניסיתי כמו שקראתי פעם בפורום לפתוח דלת, אבל לא הצלחתי, הוא לא הופיע. היה לי קשה לגרום לאנשים להופיע, או לשנות מקום, או לגרום לאנשים לעשות דברים שאני רוצה שיעשו. אגב מה שהיה עוד יותר מדהים, היא שהיתעוררתי פעמיים או שלוש במשך אותו חלום צלול וכשחזרתי לישון עדיין הייתי בחלום הצלול. יש עצות?
אני חווה מידי את תופעת שיתוק השינה והיא מתבטא בשיתוק שינה שאני קוראת לו "קל" שהוא קצר נורא ומהיר ושיתוק שינה קשה שבו אני נורא נבהלת ומפחדת לחזור לישון לבד. היום לפנות בוקר התעוררתי ונרדמתי שוב, וחוויתי שיתוק שינה, לא קשה הייתי אומרת, אבל איכשהו זרמתי איתו כי רציתי לחוות חלום צלול, ולאט לאט התחלתי לשמוע קולות מוכרים, התחלתי לשמוע את אבא שלי מדבר וממש הייתי בטוחה שהכל אמיתי למרות שכבר הורי היו בעבודה, קצת פחדתי אמנם אבל המשכתי שכנעתי את עצמי שזה הכל פרי דימיוני, עד שהגעתי לחלום צלול. אבל מה שהיה כל כך נפלא בחלום צלול הזה שלא הייתי לחוצה ולא פחדתי להתעורר כמו בפעמים האחרות (מה שבאמת קרה אז) הייתי נורא רגועה אפילו ניסיתי לעוף קצת הצלחתי, אבל הבעיה היא שהיה לי נורא קל לשלוט בעצמי, אבל נגיד נורא רציתי שאהובי יופיע בחלום וניסיתי כמו שקראתי פעם בפורום לפתוח דלת, אבל לא הצלחתי, הוא לא הופיע. היה לי קשה לגרום לאנשים להופיע, או לשנות מקום, או לגרום לאנשים לעשות דברים שאני רוצה שיעשו. אגב מה שהיה עוד יותר מדהים, היא שהיתעוררתי פעמיים או שלוש במשך אותו חלום צלול וכשחזרתי לישון עדיין הייתי בחלום הצלול. יש עצות?
