על ההר.
על ההר, רק אני ואת. מסביב רק שקט ואת. פורסת שמיכה קייצית נשכבת לידי. על ההר, אני ואת. עוצמת עיניים ומדמיינת אותך. יפה כמו בפעם האחרונה שראיתי אותך. ושתינו על ההר, נפגשות באותה הפסגה. והפסגה הזאת היא הפסגה הכי יפה, הכי גבוהה. ואני נוגעת בעננים, ועוצמת עיניים, וכשאני פוקחת אותן את עדיין שם, איתי, לבד על ההר. וברגע של מציאות אני קולטת שהיא קרובה לחלום. ושהחלום שלי קרוב למציאות, כל כך קרוב שהוא כבר לא חלום, כי את, את כבר המציאות שלי.
על ההר, רק אני ואת. מסביב רק שקט ואת. פורסת שמיכה קייצית נשכבת לידי. על ההר, אני ואת. עוצמת עיניים ומדמיינת אותך. יפה כמו בפעם האחרונה שראיתי אותך. ושתינו על ההר, נפגשות באותה הפסגה. והפסגה הזאת היא הפסגה הכי יפה, הכי גבוהה. ואני נוגעת בעננים, ועוצמת עיניים, וכשאני פוקחת אותן את עדיין שם, איתי, לבד על ההר. וברגע של מציאות אני קולטת שהיא קרובה לחלום. ושהחלום שלי קרוב למציאות, כל כך קרוב שהוא כבר לא חלום, כי את, את כבר המציאות שלי.
