על ההבדל בין בריחה להתמכרות

על ההבדל בין בריחה להתמכרות

לאור השאלות החוזרות "האם אני מכורה" אני רוצה להציע אבחנה שנראית לי חשובה: להרבה אנשים יש נטיה לפעילות אסקפיסטית (אסקפיזם - בריחה מהמציאות). מה שמאפיין את האסקפיזם בעיקר זו פעילות- הסרק. האסקפיזם משתלט בעיקר על שעות הפנאי : צריכת תכניות בידור סתמיות בטלוויזיה, גלישה לא תכליתית באינטרנט , קריאת מגזינים קלים וצריכת בידור קל. זו תופעה שמקורותיה יכולים להיות תחושות שעמום וריקנות (וגם זו בעיה) . התמכרות, להבנתי, היא משהו שונה מהותית כיוון שההתמכרות משתלטת על החיים ולאט לאט מסיבה את החיים סביב שימוש באובייקט הנחשק (אוכל, קניות, פעילות יופי, ) ולמעשה אירגון החיים והזמן סובב סביב הגורם שמעורר את הכפייתיות. כאן נכנס בדיוק עניין הנשים : מאחר שנשים נוטות להתמכר לפעילות שהן עושות כחלק מן היומיום שלהן, קשה לומר עליהן שהחיים שלהן סובבים כולם סביב אובייקט ההתמכרות. אכלנית כפייתית , למשל, יכולה לעבוד, לגדל ילדים, ללמוד ולהראות אדם שלם ומלא. את הכפייתיות שלה היא חייה כמסע של הרס עצמי. היא חיה בשביל האוכל , אבל במבט ראשון זה לא נראה ככה. זה מה שמצריך, לדעתי, את האבחנה בין פעילות פנאי חסרת משמעות, להתמכרות בכלל ולהתמכרות נשים ... אשמח לענות על שאלות. באהבה נורית
 
בריחה והתמכרות

אני מבינה את ההפרדה שאת עושה ויש לה חשיבות. מצד שני, כמו תמיד בחיים ישנם שטחים אפורים שכדאי להיות ערנייים לגביהם. אני מגדירה את עצמי כמכורה לאוכל "נקייה", במובן הזה שאני לא חווה היום בולמוסים וחיה בשלום עם האכילה (ואם כן, זה משהו שלאנשים מהצד לא יראה בולמוס ואני מכניסה אותו - גם אם מדובר בתפוח אחד - תחת הכותרת הזו כי זאת אכילה שלא נובעת מרעב). ההתמכרות נראיית לי תחום רחב - במובן שאני למשל לא חוויתי את חיי כסובבים סביב אוכל ועדיין "השתמשתי" באוכל למטרות שלא להן הוא נועד. כמו כן, בהתמכרות, הצד האסקפיסטי לטעמי הוא מרכזי - כי אחרת מה עשינו? האכילה בשבילי בהחלט הייתה מנגנון מטשטש תחושות ורגשות, ובמובן הזה בהחלט מנגנון שנועד לעזור לי להתנתק מהמציאות. ההתנתקות מהמציאות הפנימית/חיצונית היא פן מרכזי לדעתי בכל התמכרות. חזרתי עכשיו מביקור באחת מארצות סקנדינביה וראיתי שם אלכוהוליסטים ובהתייחס למה שראיתי כתבתי בין היתר את שתי השורות שנראות לי רלבנטיות לעניינינו: "כל התמכרות היא נוראית במובן שהיא מנתקת אותך מהחיים, מהמציאות, שהיא מקבעת את הסבל שלך. אתה תקוע במציאות של סבל וההתמכרות גורמת לך לשקוע עמוק יותר".
 
מקבלת את ההערה שלך

חשבתי שמובן מאליו שההתמכרות כוללת בתוכה אסקפיזם ולכן כל כך קל לבלבל בינהם. זה כנראה לא היה ברור מספיק , תודה לך על התיקון.
 
למעלה