על ה´ באב

[זעליג]

על ה´ באב

השבוע חל ה´ באב, יום ההילולא של האר"י ז"ל. אחד הסיפורים המפורסמים ביותר עליו הוא זה (ובקצרה): ביום שישי אחד, פנה לפתע הרב אל תלמידיו בקריאה: בואו עכשיו נלך לירושלים לקבל את פני משיח צדקנו, חלק מהתלמידים היססו ללכת מיד ורצו לקבל קודם רשות מנשותיהם, האר"י אמר להם שכיון שהססו לרגע, כבר עברה ההזדמנות ובגללם הוחמצה הגאולה. עד כאן הסיפור, וכתגובה כתבתי את הסיפור מחדש, והוא מוגש כאן ממתין לתגובתכם. זעליג, שם זמני.

 

[orlyt]

משיח משיח משיח

ראשית אני רוצה להגיד שהתקציר שהבאת בהודעה חוטא מעט לסיפור שמופיע בקובץ שצורף. אני לא אביע את דעתי על חלוקת התפקידים שהיתה בתקופה אליה מתייחס הסיפור, כי זה דיון לא רלוונטי כרגע - זה המצב שהיה, אין ספק שהוא היה מעוות, אבל אם נבחן את הדברים בהתאם לרוח התקופה אני רואה מסר יפה במהלך העניינים. אותו יוסף, שהקדיש עצמו רק ללימוד הקבלה וכתבי הקודש, לא "ישן טוב בלילה", אשתו כל הזמן התלוננה והוא לא הבין מה היא רוצה. מרגע שליבנו השניים את הדברים ביניהם, ויוסף ידידנו החל לקחת חלק במה שאני הייתי רוצה לכנות, החיים האמיתיים היומיומיים, הרגשתו השתפרה, ואפילו לימודיו היו מוצלחים יותר. הוא שיתף את אישתו בלימודיו, משהו שאולי נראה לנו טריוויאלי היום (בקושי..) אבל באותם ימים לא היה דבר שבשגרה. כשקרא האר"י לתלמידיו לצאת ולפגוש את המשיח, יוסף לא רצה לבקש רשות מאישתו ללכת, הוא רצה לקרוא לה להצטרף אליו על מנת שתפגוש גם היא במשיח, התייחסות שוויונית יותר, שלא שמה את האישה מאחורי וילון, מה שיוסף אומר בעצם זה שהגאולה שייכת גם לנשים, מבחינתו הן לא שקופות (כמו שזרמים מסוימים ביהדות בימינו היו מעדיפים אולי, כדי שלא יחטיאו אותם חס וחלילה). לגבי התרגיל של האר"י... נו מה אני אגיד... לא נראה לי שבאמת הוחמצה הזדמנות הפז לבואו של המשיח, בגלל היסוסם של כמה אנשים - אני הייתי מהמרת על זה שהוא לא ממש היה בדרך על החמור הלבן שלו... אבל זו רק אני

מעניין לדעת איך "מפרשים" את הסיפור הזה בחוגים דתיים יותר. כי אני הייתי הולכת על שני כיווני פרשנות: 1. האשמת נשים - בגלל שהסיחו את דעת הגברים מלימודי התורה התבלבלה עליהם דעתם. 2. אילו אמונתם של תלמידי האר"י היתה מספיק חזקה על מנת לפרוץ החוצה בדהרה זה היה אומר שהגיע זמן המשיח לבוא זה מה שהיה לי להגיד

 

[זעליג]

אז זהו, שלא

התקציר הוא של הסיפור המסורתי, שכנראה מאשים את תלמידיו באי אמונה מספקת. אני כתבתי את גירסתי האישית....

 

[orlyt]

אה.. אוקיי

אז לא הבנתי נכון... אם כך - אז הסיפור שלך הרבה יותר נחמד

 

[ציפי ג]

הסיפור שלך הרבה מגמתי

היתה לך נקודה להוכיח, ולשם כך עותת את הסיפור האמיתי ואת המסר שלו - שאדם המהסס רגע, ולו גם כדי לשאול את השותף שלו לחיים, יכול להפסיד את המשיח. זו הנקודה. ועכשיו עשית את השותף של כולם לשותף רק של אחד, למדת אותה תורה, וגרמת לאנשים לחשוב שהארי ז"ל זלזל בדעתה של האשה על שום היותה תלמידת חכם. וכך חזקת את הרעיון המגמתי שחכמנו לא סבלו נשים בעלות ידע בפרט, ונשים בכלל.

 

[זעליג]

בטח מגמתי

אני הרגשתי שיש יותר מאמת אחת בחיים, ואני שמח שהמסר שלי הובן כראוי.... זה לא נראה לי נכון לומר "שחכמנו לא סבלו נשים בעלות ידע בפרט, ונשים בכלל", לדעתי הנכון הוא שחז"ל התיחסו לנשים כאל תמונה יפה, רהיט, רכוש או סתם כלי שימושי. ולכן יכול אדם לגרש את אשתו אפילו אם רק "הקדיחה תבשילו..." (אל תספרו בפורום מתכונים) והאר"י ז"ל לא היה שונה...