זה יכול לעבוד אם משנים את נקודת ההסתכל
לא לראות אותה כבחורה הדתייה שלא יודעת להנות בסוף שבוע.
לראות את האדם הספציפי שמולך. המלא כל כך, מאמין, מוסרי.
כל בחורה שפגשתי היא כל כך אחרת, לא חשוב בכלל מה הדת שלה. אחרת בתחומי העניין, בערכיה.
ואצל כל אחת תמצאי מקומות וצרכים שמתנגשים עם אלו שלך. בגלל זה לוותר עליה? לפספס? לחפש אחת שתואמת לך כמו כפפה? לי זה נראה משעמם מידיי. בין כה וכה נהפכים דומים יותר ויותר עם הזמן, אז מההתחלה? מה יהיה לך ללמוד ממנה? לשמוע קצת אחר., נקודות מחשבה, דיונים. חוויות שלא יזכירו לך את חוויותייך הקודמות. אז קצת קשה, אבל בשביל כל דבר טוב, צריך לעבוד קשה
.
בשביל לגרום לקשר להצליח שתי הנשים יצטרכו להתפשר. ואני מאמינה שאם היא תהיה מספיק שווה את זה, ותדגדג לך שם בלב, ואת לה. אתן תצליחו להתגבר. וכבר לא תראי את זה כהתפשרות, זה יבוא יותר טבעי מהמקום של לעשות טוב ולכבד את האדם שאת אוהבת. להכיל אחת את השנייה,את השריטות, את השגעונות ואת הפסק זמן של סוף השבוע, להתמודד ולהנות.
את תהני לחזור אליה ביום שישי בערב אחרי מסיבה/יציאה עם חברים לשים את הטלפון על שקט , להריח את ריח האוכל של שבת, ואת אור הנרות ליד החלון, לנשום רגע, מלחצי היומיום.
ולה לא יהיה אכפת להתאמץ - לתכנן לצאת רגע מההתבטטות ולעשות איתך טיול של שבת שלא פוגע בשמירה שלה -וגורם לך לחייך- ולמצות את השבת שהיא שלך.
זה דורש קצת יותר התארגנות, יצירתיות, ולצאת מהתבנית המקובעת של היא דתיה ופערי התרבות שלנו עצומים, כי חלק מזוגיות היא ללמוד להתקרב יחד ולצעוד באיזשהו שביל משותף כשכל אחת שומרת על האני שלה ונהנת מהביחד שהצלחתן ליצור. כמובן שהסיפוק יותר גדול, כשמצליחים להתמודד עם המקומות האלו שבהתחלה נראים לנו כבלתי אפשריים.
שבת שלום
