החשיבה הדתית הקלאסית אכן
מתאפיינת במרכיבים כאלה: הקטנת האיזור האמצעי ודיוק באותיות עד כדי הכרעת הצורה משווה לפעמים לאותיות הנ"ל תבנית מרובעת כפי שציינת. זו יכולה להצביע על הקטנת חשיבות האיש, דעתו ורצונותיו לעומת רצון ההשגחה מלמעלה, או על הקטנת חשיבות רווחתו והנאותיו לעומת ענייני הרוח שהם אצלו תמיד ברומו של עולם ותמיד לפני השאר. מצד שני גם המון חוקרים, אנשי רוח והוגים למיניהם משתמשים בשילובים כאלה כעדות להכרעת הרוח, אך אינם דתיים ורחוקים מהמנטליות. חשיבה דתית עמוקה יכולה להופיע גם בכתבי יד בעלי צירופים לגמרי שונים שכן כידוע לך שהכתב מראה עוד כמה דברים. אדם דתי שמעורה למשל בתחומים מעשיים עשוי להגדיל את האיזור האמצעי שלו, עדות ליכולתו המעשית, לריאליזם שלו, לדריכתו על קרקע איתנה, ועדין להיות בעל חשיבה דתית בכל רמ"ח אבריו. האפשרויות הן רבות ולכן נדמה לי ש "הדתיות" תבוא לידי ביטוי בקשת רחבה ומגוונת יותר של אלמנטים, ועבר זמנה של ההגדרה הקלאסית. שבוע טוב.
