על דמיון ומציאות

Apotheosis

New member
אתה עדיין גשמי - כל מה שכתוב שם - קורה גם ככה

זה חלק מהחיים לגדול, זה חלק מהחיים לחלות וזה חלק מהחיים לשמוח - לכן מדוע הן דווקא תחת צוטטיו האקסקלוסיביים של מר בודהה? כל מה שהוא עשה זה להגיד שצריך רק לשמוח בחיים - זה לא לחקור את עצמך זה לחקור עובדות - ואין לך מה לעורר מחלוקת על עובדות בחיים.. מה שכן פילוסופיים כבר התחילו לעבור לשלב הבא באבולוציה מה שנקרא ורק אז אחרונים - הגיעו הנביאים שבתנך ואת תורתם "נעשה ונשמע" - האם השתנינו מהקופים עד כה? לא ממש.. יש רק בננות בכל מיני גדלים.
 

lightflake

New member
אוקיי אז לא הבנת אבל זה בסדר גמור

כי גם לא ניסית להבין
זה דבר שמצריך שקט, רוגע, לא ניתן לבוא מתוך דעות קדומות ולחשוב שבכמה דקות אתה מבין על מה הוא דיבר, לוקח כמה שנים של מדיטציה בשביל להתחיל להבין את זה
 

Apotheosis

New member
אין לי זמן למליון שיטות של מיליארד טועים...

יש לי את מה שאני מאמין בו - אני לא כופה אותו על אף אחד, אני לא הופך את דעותיי לפרנסתי, ואני בטח לא מושפע מטראומות כדי שמישהו שלא מכיר אותי יגיד לי שאני פגוע ממשהו רק כי רציתי להסביר מהי הדיעה שלי - מה שמצריך שקט ורוגע זה החיים... פיזי או לא פיזי.. דרך מדיטציה או דרך MOMENT OF CLARITY - רגע של תובנה, אותה אפשר להשיג כך או כך.. מי אמר שמצריכים שנים כדי לגבש דיעה או לקבל ידע כלשהו? כל שצריך זה את המורה הנכון - ולא את אתר האינטרנט שלו או מספר חשבונך בבנק כדי להכירו.. זה הכל.
 

lightflake

New member
תגיד אתה שומע את עצמך בכלל?

אני ביקשתי ממך כסף?
בודהה ביקש ממך כסף?
האנשים שהקימו את האתר של בודהה ותרגמו את כל הכתבים שלו ביקשו ממך כסף ?

הכל ניתן לך בחינם ובשפע ואתה ממשיך לטחון את נושא הכסף
 

Apotheosis

New member
מה שבא בחינם עולה יקר..

ומה שעולה יקר הוא ידע סמלי..

מה זה יתן לי ללמוד על בודהה?
 
אל תעשה תבין את המהות

תמצא את הclear mind שלך, תהיה באיזון ותהיה מאושר
 

seelinewoman

New member
יש דרך פשוטה ומדויקת יותר

להגדיר את החלוקה הזאת.
יש מציאות, ויש את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו עליה.
זה לא נכון שזה תמיד דמיון.
לפעמים אנחנו מדמיינים דברים ולכן הסיפור ישתייך לז'אנר הזה של סיפורים.
אבל לפעמים אנחנו פשוט מפרשים את המציאות בעזרת הכלים שיש לנו באותו רגע,
וזה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו עליה.
הסיפורים הכי נפוצים שמכונים בבדרך כלל דמיונות, הם הסיפורים שאנחנו מספרים
לעצמנו על בני זוגנו או האנשים שאנחנו רוצים שיהיו כאלה.
הם אומרים משהו אחד, אנחנו שומעים מה שאנחנו שומעים, מתרגמים את העובדות
לתבנית שאנחנו מכירים מהעבר, ומספרים לעצמנו מה שמספרים.
כל הבסיס של תיקון, של קואוצ'ינג, של התבגרות והתפכחות מאשליות הוא בדיוק זה:
להיות מציאותי, להפסיק לספר לעצמנו סיפור שאינו תואם את העובדות הנכוחות.
מותר לדמיין ורצוי אפילו, אבל לא להמציא עובדות ומציאות.
דמיון, בדיוק כמו דמיון מודרך, הוא כלי חשוב מאוד שבעזרתו אנחנו בונים את העתיד בהווה.
אסור לבלבל ביניהם אבל לא כדאי גם לוותר על דמיון.
איך אומרת תפילת השלווה של הנגמלים למיניהם בארגונים השונים?
החוכמה להבדיל ביניהם.
ואני אומרת: האומץ להביט למציאות בעיניים ולא להמציא סיפורים.
אם תרצו, זהו הקסם האמיתי, כמו מיסטיקה של שזירת העובדות לסיפור חיים.
 

Apotheosis

New member
האומץ להביט למציאות בעיניים ולא להמציא סיפורי

יפה מאוד.. ככה ראוי.
 

Apotheosis

New member
72 פנים לתורה...

ו72,000000,0-000000 מתרגמים לה - בחרי את הליצן היומי. או שתסמכי על עצמך בתור התחלה - כי החיים הם קרקס והאמת?
מתחת לאף הליצן.
 
יש משהו שאני חשה שכולם בדיון הזה חומקים ממנו,

והיא העובדה שבעצם - קיים קושי וחמקמקות בעיסוק בעולמות אחרים/תקשור/חים אחרים/ גלגולי חים...שבעת הנגיעה באלו המציאות הופכת חמקמקה יותר
מענין משהו שקראתי בדיון..ולא מוצאת כעת הדוגמא על משך הזמן בעת עדות למשטרה על יריה, אין דבר שאנו מייחסים לו יותר משקל מעדות משפטית/משטרתית ועדין שני אנשים לעיתי ישבעו לגבי גרסאות סוטרות שהן "האמת" - ולפעמים איש מהם לא משקר.
חוויתי תחושת חלום כשחזרתי מחוסר הכרה להכרה....(שנת 92), וציירתי אז ציור מצא מציאות שאדם בו מרים מסך על הנוף שמולו....האם יכול להיות שאנחנו בעצם מסך של מישהו:)
??
 

lightflake

New member
זה עניין של הגדרה

אני לא משתמש במושג עצמי עליון אבל כן, יש עצמיות אמיתית, היא לא אישית, לכן לקרוא לה עצמי זה פחות טוב, זה מה שאנחנו באמת, שצופה בכל מה שמתרחש, לעומת ההזדהות שלנו עם "אני" מסויים בתוך התמונה, שמורכב למעשה ממחשבות ורגשות ותחושות - אפשר לומר מין בועת אנרגיה סופית בתוך אוקיינוס אינסופי של אנרגיה
 
טוב, המונח פחות חשוב בעיני

גרעין הנשמה/ נשמה גרעינית/ אני על / עצמי עליון/ אני עליון.....פגשתי בהרבה שמות,
מה שאתה מתאר מאוד מעניין על כל פנים,
 
למעלה