על גיסים וגיסות

[pumiki11]

על גיסים וגיסות

חג שמח לכולם, אני יודעת שבין בני זוג לא מתערבים אבל כשזה כבר קשור לאחי אי אפשר להתעלם מזה. אחי נשוי כשלוש שנים (ללא ילדים) כחודש לאחר החתונה גיסתי כבר דאגה לסכסך בינינו ואנחנו לא מדברים מאז. עם הוריי ואחיי האחרים הקשר החל להתנתק עד שלפני כשלושה חודשים הוא הודיע לנו שהוא מתגרש. כמובן שניסינו (שאר המשפחה ולא אני) לתמוך בו עד כמה שאפשר אך לפני כחודש הוא החליט שהוא לא מתגרש ומנסה לשקם את יחסיו עם אשתו, לצערי, מאז ועד היום אף אחד מבני משפחתי לא ראה אותו וכמעט שלא דיבר איתו משום שהוא לא עונה לטלפונים. כמובן שלא ראינו אותו ולא שמענו ממנו בחג הפסח דבר שמאוד ציער את אימי, אני לא יודעת איך אפשר לעזור לו כי עם גיסתי אין שום מצב שאפשר לדבר. אולי יש לכם רעיונות???

 

[Miss פטל]

למה לעזור לו?

זה שהוא לא בקשר איתכם לא אומר שרע לו עכשיו או שהוא זקוק לעזרה. לדעתי אסור להיתערב זוגיות של אחרים, כל אחד עושה את ההחלטות שלו ולומד מהטעויות שלו. כתבת בעצמך שאת וכל המשפחה עצובים מזה שהוא מנסה לשקם את הנישואים שלו ולכן לא מפתיע אותי שהוא לא רוצה לשתף אותכם יותר.

 

[polegra]

זה לא אומר שהוא צריך עזרה

כאשר אנחנו ילדים לכל אחד מאיתנו יש את המשפחה הגרעינית שלו אולם ככל שמתבגרים וככל שמרחיבים את מעגל המכרים שלנו ככה הקשר עם המפשה פונה לכיוונים אחרת. כאשר אנחנו מקימים משפחה משלנו אנחנו בעצם יוצרים לנו משפחה גרעינית חדשה אשר דורשת את מלוא תשומת הלב. יש כאלה שבוחרים וזה נראה להם טבעי להשאר בקשר הדוק עם האמאבא אחים דודות וכו ויש כאלה שמרכזים את כל הוויתם במשפחה החדשה שהקימו לעצמם את הנתק בינו לביניכם אני לא חושבת שאת יכולה לתלות באישתו..הרי הוא אדם בוגר ועצמאי בעל חשיבה אישית והחלטה עצמית היא יכולה לומר לו את דעתה אולם בסופו של דבר ההחלטה הסופית היא שלו מה לעשות. אחי לדוגמא הגיע לביקור עכשיו אחרי 3 שנתיים בארה"ב , הקשר איתו לא היה קרוב ותמיד האשמנו את אישתו...ואני בושה לומר שרק עכשיו הבנו כי זה הוא שבחר בנתק ודווקא היא זו אשר עודדה אותו להתקשר כאשר כבר טרח לעשות זאת... את לא יכולה לשפוט את הבחירות שלו או לדעת את מקורן כמשקיפה מבחוץ על המערכת הזוגית שלהם..אולם בד בבד את לא יכולה להיות חלק ממה שמתרחש בזוגיות שלהם כי אלה פרטים אינטימיים. את יכולה ליזום איתו שיחה ולומר לו את אשר ליבך כי אולי הוא לא שם לב בין כל טרדות היום יום האישה ושאר ירקות שהוא בעצם מזניח אותך ואת הוריו ואזי השיקול יהיה שלו כיצד לפעול כשהוא יודע כיצד אתם מרגישים. את צריכה לשמוח עבורו על כי הוא נותן צאנס נוסף לזוגיות שקים כיוון שזו משפחתו החדשה אולם זה לא אומר שאת כבר לא חלק מהמשפחה שלו..את כן...אבל חלק שונה מאישתו את צריכה להיות שם לצידו לתמוך בכל מה שיחליט בלי כעסים לא עליו ולא על אישתו...הרי שניהם ברי דעת ולא ילדים ואני בטוחה שהם יעשו את ההחלטות הנכונות עבורם במצב הנתון כרגע. טלי

 

[pumiki11]

אתם צודקים...

אין מה להוסיף, נכון, אתם צודקים והלוואי וזה היה פשוט כמו שזה נשמע לכם.

 

[maybesure]

../images/Emo45.gif

כל כך צודקת! האישלי לא איש של קשרים, ומאז שהכרתי אותו הקשרים עם אחיו והוריו התפוגגו לחלוטין למעט עם אחיו התאום. במהלך השנים ניסיתי לעודד אותו לשמור על קשרים, להתקשר לבקר ובכלל להיות נחמד, גם אם אתה לא מסכים עם תפיסת העולם של האחרים (על רקע דת). בהתחלה זה עוד איכשהו סחב, אבל בהמשך אני התייאשתי, עוד היו הזדמנויות שהייתי מתקשרת בעצמי, אבל גם זה נגמר לי-אולי כי הרגשתי שזה לרוב חד סטרי.. חבל-אבל זו בחירה שלו, ולמדתי לכבד אותה.

 

[hilabarak]

התשובות שענו בדיון די ממצות ועולה

לי בכלל שאלה אחרת. למה את עוסקת בזה כל כך הרבה ? הסכמת שאחיך בחר בחירה משלו (יותר טובה או פחות טובה). ואז בעצם יש לך בעייה ולא לו, עכשיו זה הכי קל להגיד "זה מאוד הגיוני שכואב לי שאחי מתנתק". השאלה היא האם זה משרת אותך לעסוק בזה. אני מכיר הרבה אנשים שיש להם מספיק בעיות בחיים, אבל הם נוטים מתוך הרגל לעסוק בזולת. הם מרחמים או דואגים ואף פעם לא בונים את עצמם. אני בטוח שגם לך יש בעיות כמו לכולנו. יש לך זוגיות משלך לדאוג לה (או למצוא), יש לך מקצוע לפתח (או למצוא) ועבודה (לפתח וללמוד להינות) וקשרים עם הבוס ומימוש עצמי וכעסים ודאגות ולבטים ואלף ואחד דברים. וכשאת משקיע כל כך הרבה אנרגייה בו עד שאת טוענת (אני מצטט) "הלוואי וזה היה כה פשוט", אז את לא עוסקת בעצמך. וזו בחירה שצריך לעשות. אדם צריך ללמוד לעסוק בעצמו, לא בשביל להפוך לאגואיסט, אלא כי רק אז אפשר באמת לתת לסביבה. אפשר לתת ממה שיש, אין אפשרות לחלק את מה שעדיין אין. יש סיפור יפה על אדם זקן שסיפר : כשהייתי צעיר רציתי לשנות את העולם. כשהתבגרתי רציתי לשנות רק את קרוביי. היום כשהזדקנתי אני יודע שבקושי לשנות את עצמי אני מצליח. חבל להגיע לגיל 70 ולגלות שהשקעת אנרגייה באחיך והבחירות שלו, במקום בעצמך. זה כמובן רק משל - אבל אין לי ספק שהדיון הזה מייצג משהו בך.

 

[maybesure]

להיות טפט

ברקע ובשקט, כי הוא חצוי ברגשותיו כרגע: בין להשאר עם אשתו לבין לשמור על קשר עם משפחתו הקודמת. ברור ששילוב שניהם לא מתאפשר והעניין קורע אותו ומעמיד את החלטותיו על כף המאזנים: פעם לכאן-ופעם לכאן. אני חושבת שהוא יודע והרגיש שמשפחתו, על אף הריחוק הכפוי-מוכנה לסייע בכל עת שתידרש. וכעת-בזמן שהוא מנסה לשקם ולגשר את חיי הזוגיות שלו-מוטב שהמשפחה תיסוג ותתן לו את כל המרחב הדרוש לכך. אין צורך להעיק עזרה בכוח. אני בטוחה שהוא לא יחוש ננטש-כל עוד הוא עסוק בשיקום. חשוב שיידע שתמיד תהיו שם בשבילו למקרה שהשיקום ייכשל. ראיתי שאת רווקה עדיין, ומקווה שהזוגיות שלך תהיה מהנה ומוצלחת, אבל ככה לידיעה: כשזוג רוצה לשמר את הזוגיות שלו, אפילו אם בעיני הסביבה היא כישלון-הוא יעשה זאת גם על חשבון הקשר עם הסביבה והמשפחה המורחבת-ונכון שיהיה כך, לפחות כל עוד רוצים בזוגיות הזו. אז לכבר את רצונו זו העזרה הכי הכי שאפשר להגיש לו כרגע.

 

[ניקוי ראש]

שימי לב

שרוב הגברים הולכים עם הבת זוג שלהם ומעדיפים אותה את המשפחה שלה על המשפחה שלו. אני רואה את המצב הזה לעיתים קרובות וזה שוב ושוב מקומם אותי מחדש. גם בן זוגי איתי כל הזמן וכשאמא שלו מתקשרת לשאול אם אנחנו באים בשישי או בכל יום הוא אומר לה תשאלי את מלי. אני תמיד בהלם מחדש זה בסך הכל מפרגן לי אבל אני לא מנצלת את זה לרעה כמו גיסתך. את צריכה להניח לזה. ואם אחיך יצטרך עזרה וזה עלול לקרוא בקרוב תהיה שם בשבילו ואל תשפטי אותו בסך הכל הוא בן משפחה שלך.

 

[Tully Is Here]

ואני אגיד לך משהו אחר

ברור שאין לך מה להכנס בינהם ולהתערב אבל זה אח שלך ואתם המשפחה שלו! תנסי לדבר איתו ולהסביר לו, בשקט ובנחת, בלי לכעוס ובלי בכלל להזכיר את אישתו, כמה הוא חסר לכם וכמה אתם מתגעגעים אליו ואולי, ושיהייה ממש נחמד אם הוא יבא לפעמים או ירים טלפון. אין לי מושג מה הרקע לסיכסוך שם ואולי הוא חושב שזה מוצדק אבל אני שקוראת את ההודעה הזאת בתור אמא לא יכולה לתאר לעצמי שהילדה שלי תחליט לא לדבר איתי וזה יהייה בסדר מבחינתי כי "היא עוברת תקופה קשה". גם לנו היו צרות וסיכסוכים במשפחה, אז יושבים ומדברים כמו אנשים מבוגרים והכל מסתדר. ותחשבי גם כשיהיו לו ילדים, כמה הם ואתם תפסידו שאתם לא בקשר.

 

[pumiki11]

תודה לכולם

על התגובות המעניינות, ידעתי שפה אמצא זוית ראיה אחרת על הדברים. אני כבר מזמן לא מתערבת והתנתקתי הן מהם והן מהרגשות כלפיהם אבל בכל שבת וחג כשאני רואה כמה זה מפריע וכואב לאימא שלי אז הרגשות היחידים שיש לי כלפיהם מתעוררים וזה בעיקר כעס!!!! לפני החתונה הכל היה בסדר ואפילו היינו החברות הכי טובות אבל חודש אחרי החתונה הגברת כבר התהפכה לחלוטין, נכון שהם רוצים לשקם את היחסים ביניהם ואין לי בעיה עם זה גם אם זה בא על חשבון דברים אחרים, אבל מעבר ליחסים ביניהם הם צריכים לשקם את היחסים עם הסביבה שלהם, לאחי היתה יומולדת לפני כחודש וגיסתי עשתה לו מסיבת הפתעה עם כל משפחתה בלבד, אחי שאל אותה מה עם משפחתו והיא אמרה שהיא הזמינה ואף אחד לא רצה לבוא וכשהדבר התגלה לנו והעמדנו את אחי על טעותו הוא שאל אותה למה היא לא הזמינה אף אחד מהמשפחה שלו היא אמרה שזו היתה טעות והיא "שכחה", נו, באמת זה נשמע לכם כמו אחת שרוצה לשקם את היחסים??? אז נכון, לאחי אין עמוד שדרה ואני גם מקווה כמו שכבר נאמר פה שהוא יפתח אחד ובקרוב!!! חג שמח לכולם

 

[מחזיר אהבות עתידיות]

יקירתי פומיקי את חייבת לחכות ../images/Emo133.gif

שאחיך יתעשת או שיפתח מספיק ממה שאני מכנה " חוט שדרה" לעמוד על זכויותיו הבסיסיות ביותר האמיני לי שנתקלתי בזאת גם כשהייתי נשוי ובנסווה של חביבות אתה מוצא עצמך מנוטל מכל מיני דברים רק כי אתה פוחד לפגוע בקשר הזוגי..וכיום בתור גבר גרוש כיום אני עירני לדברים אלו..וכשאני מזהה מישהי כזאת שמנסה לעשות לי את אותן פוזות פשוט זורק אותה לכל הרוחות..וייסלחו לי כאן נשות הפורום..יש לי את הקווים האדומים שלי וזה בהחלט אחד מהם.. בכל מקרה אין לך מה להתערב , זכרי רק שהוא נתון להשפעה הרסנית ויום אחד כנראה שיתעשת..וביום הזה אל תנטרי לו על הריחוק אלא תהיי שם בשבילו אוהבת ומחבקת ..זה הכל וזה מה שצריך דם יותר סמיך ממים.. מחזיר.. גם אהבה מהעתיד...