Aladdin Sane newnic
New member
שוב, לדעתי הוא כן רלוונטי לדיון
תלוי בנושא הדיון, כמובן. לצערי (בעצם, לשמחתי) אין לי זמן לחפש מחקרים, אבל אני בטוח שקיים מתאם כלשהו בין כיעור לבין מירמור כללי וגישת "אנטי" (יש מחקרים שאני כן מודע להם שמראה שהחברה מקשרת בין יופי לבין תכונות טובות כמו חוכמה וטוב לב, ובין כיעור לתכונות כמו רוע לב, טפשות וכו´. ללא ספק ליחס כזה של החברה יש השפעה על אופי האדם). מן הסתם, אדם בעל אופי שלילי יטה להבעת דעות שליליות ופוסלות בכל דיון שהוא. ויותר ספציפית. נניח שיש אדם שכל משפחתו (כולל הגברים) נאנסו ונרצחו על ידי קוזאקים רוסיים. מן הסתם, בדיון שיתפתח על "זכויות הקוזאקים" לאדם תהיה גישה שלילית על מתן זכויות לפלג זה. גישה זו, שהיא לחלוטין לא אובייקטיבית, יכולה לגרום לו להציג חצאי עובדות ואי-אמיתות כטיעונים בדיון. אם לא נחשוד בו שיש לו מניע נסתר, נתייחס לטיעונים אלה ברצינות. אם נכיר את הרקע שלו - נדע לפקפק בהם. (ודוגמא יותר רלוונטית לימינו - גדעון לוי וההיסטוריה הרומנטית שלו). ולגבי כיעור. וודאי שזה רלוונטי כשמתווכחים על נושאים כמו זרמים שונים בפמיניזם או על נטיות מיניות. לא נראה לך הגיוני שמישהו מכוער יתייחס בבוז / טינה כלפי חברה שדוחה אותו? וגישה זו לא תשפיע על הלגיטימיות של טעוניו? לדעתי כן. ולגבי תיאורית הפמניסטית המשופמת. חבל, אבל יש בני אדם שעדיין דוגלים בגישה שזו ההגדרה החד ערכית של פמניסטית. מאידך, תהיה זו עצימת עיניים להניח שאין פמניסטיות שאימצו אספקטים מסויימים בהשקפת עולמן עקב המראה החיצוני המאותגר שלהן (ואלף אלפי הבדלות, כמו שמן הסתם היו כאלה שקפצו בשמחה על התיאוריות של דבורקין (שלא אביע את דעתי עליהן כרגע, ואת עדיין חייבת לי תשובה, טל) עקב התעללות שעברו בידי גברים שהביאה אותן לשנאת גברים שדבורקין נתנה לה לגיטימציה וסימוכין "אקדמיים"). ואגב, יש הבדל אדיר בין יפה, באמצע, לא יפה ומכוער. נ.ב. התמקדתי (חלקית) בעניין הפמיניזם בגלל שאת העלית אותו. אם אנחנו ממשיכים בשרשור - בואי נסכים מראש שיש בינינו אוקיינוס של חוסר הסכמה בנושא זה, ונתמקד באספקט של הכיעור. תודה (בשמי ובשם קוראי הפורום שנושמים לרווחה)
תלוי בנושא הדיון, כמובן. לצערי (בעצם, לשמחתי) אין לי זמן לחפש מחקרים, אבל אני בטוח שקיים מתאם כלשהו בין כיעור לבין מירמור כללי וגישת "אנטי" (יש מחקרים שאני כן מודע להם שמראה שהחברה מקשרת בין יופי לבין תכונות טובות כמו חוכמה וטוב לב, ובין כיעור לתכונות כמו רוע לב, טפשות וכו´. ללא ספק ליחס כזה של החברה יש השפעה על אופי האדם). מן הסתם, אדם בעל אופי שלילי יטה להבעת דעות שליליות ופוסלות בכל דיון שהוא. ויותר ספציפית. נניח שיש אדם שכל משפחתו (כולל הגברים) נאנסו ונרצחו על ידי קוזאקים רוסיים. מן הסתם, בדיון שיתפתח על "זכויות הקוזאקים" לאדם תהיה גישה שלילית על מתן זכויות לפלג זה. גישה זו, שהיא לחלוטין לא אובייקטיבית, יכולה לגרום לו להציג חצאי עובדות ואי-אמיתות כטיעונים בדיון. אם לא נחשוד בו שיש לו מניע נסתר, נתייחס לטיעונים אלה ברצינות. אם נכיר את הרקע שלו - נדע לפקפק בהם. (ודוגמא יותר רלוונטית לימינו - גדעון לוי וההיסטוריה הרומנטית שלו). ולגבי כיעור. וודאי שזה רלוונטי כשמתווכחים על נושאים כמו זרמים שונים בפמיניזם או על נטיות מיניות. לא נראה לך הגיוני שמישהו מכוער יתייחס בבוז / טינה כלפי חברה שדוחה אותו? וגישה זו לא תשפיע על הלגיטימיות של טעוניו? לדעתי כן. ולגבי תיאורית הפמניסטית המשופמת. חבל, אבל יש בני אדם שעדיין דוגלים בגישה שזו ההגדרה החד ערכית של פמניסטית. מאידך, תהיה זו עצימת עיניים להניח שאין פמניסטיות שאימצו אספקטים מסויימים בהשקפת עולמן עקב המראה החיצוני המאותגר שלהן (ואלף אלפי הבדלות, כמו שמן הסתם היו כאלה שקפצו בשמחה על התיאוריות של דבורקין (שלא אביע את דעתי עליהן כרגע, ואת עדיין חייבת לי תשובה, טל) עקב התעללות שעברו בידי גברים שהביאה אותן לשנאת גברים שדבורקין נתנה לה לגיטימציה וסימוכין "אקדמיים"). ואגב, יש הבדל אדיר בין יפה, באמצע, לא יפה ומכוער. נ.ב. התמקדתי (חלקית) בעניין הפמיניזם בגלל שאת העלית אותו. אם אנחנו ממשיכים בשרשור - בואי נסכים מראש שיש בינינו אוקיינוס של חוסר הסכמה בנושא זה, ונתמקד באספקט של הכיעור. תודה (בשמי ובשם קוראי הפורום שנושמים לרווחה)