על גבולות ואהבה

מ א י.

New member
על גבולות ואהבה

גבולות הם מאד חשובים. חשובים לעין ערוך. זהו שיעור אמיתי שלי בחיים ואני רוצה לחלוק אותו עימכם. לא מזמן נתקלתי במודעה בעיתון , אם אני לא טועה זו היתה מודעת דרושים. במודעה היה כתוב בגדול: "בתוך הגבולות אתה יכול להרגיש חופשי ." חיפשתי אי אלו מילים שיסתרו את זה , שיאמרו משהו כמו : אצלנו אין גבולות ואתה יכול להגיע רחוק יותר , אבל זה לא היה... משום מה מודעה זו הכעיסה אותי מאד . אמרתי : ממש לא ! הגבולות רק מגבילים אותך! בכעס , והעפתי את המודעה , אחרי לא מעט זמן , ועוד בזמן כתיבת שורות אלו אני מניחה הבנתי ועודני מבינה זאת כול רגע מחדש עד כמה גבולות פנימים וחיצוניים חשובים להרגשת החופש האמיתי. כשהייתי קטנה הייתי ילדה ללא גבולות כפי שאני מכנה זאת. ולא מהבחינה שאתם חושבים (וכן מהבחינה שאתם חושבים במקומות שלא הייתי מודעת לכך) הייתי "מרגישה " מה הסביבה שלי רוצה שאעשה .. ומרצה אותם . ולו רק בכדי לקבל אהבה . וככול שעשיתי זאת יותר כך גם גדל בתוכי הפחד מדחיה. כיום אני מבינה זאת שכן כול אותם הרגשות שלי , יכלו להשתחרר בעזרתי וכך הרגשתי את ההבדל ביני לבין האחר. זה היה עד כדי כך חסר גבולות שאני זוכרת שאמרתי לעצמי : אני יכולה להיות כול אחד , לי אין אופי.. כך גדלתי כילדה אופטימית ביותר .. ובאמת כך... אולם עם חרדות בתוכי בכול מיני נושאים שקשורים לגבולות . לא ראיתי את זה . לא הבנתי לרגע את הקשר. ביןן גבולות פנימים וחיצוניים לבין ביטחון עצמי . כיום אני יותר ויותר מבינה. המשך יבוא...
 

מ א י.

New member
המשך... גבולות , עצמיות ואהבה.

ואז פגשתי את המורה שלי למודעות וריפוי. שפשוטו כמשמעו אמרה לי במילים אלו: "אני חושבת שיש לך בעיה קשה של גבולות". "את מנסה כול הזמן למצוא חן.." הרגשתי כאילו נותנים לי אגרוף בבטן. והאמת בכלל לא הבנתי למה. סתם חשבתי שאני בן אדם נחמד. היא צדקה. במהלך השנתיים האטחרונות חל בי מהפך ,משהו בי נפתח למימדי הגוף שלי . מעין "אופי" אאפשר לומר. זה נשמע מצחיק כי אני מגדירה את זה מצחיק : זה הגדרה ברמת החוויה . אגדיר זאת כפי שאני רואה זאת בצורה הכי פשוטה: התחלתי להרגיש . ולבטא. להרגיש את מה שאני מרגישה . ולבטא. להבין שזה בסדר שיהיו קונפליקטים , אגו , כעס , שהרצון שלי "נמוך ככול שיהיה" הוא בסדר , לפחות בכדי להרגיש אותו. למדתי על אסטרטיביות . המורה שלי פעם אמרה שמי שנותן שיחצו לו את הגבולות הרבה פעמים גם חוצה גבולות לאחרים . לא האמנתי לדבריה. וגם בזה היא צדקה. בגלל שהיה לי את ה"אחדות הזו" בראש לא פעם ולא פעמים חציתי לאחרים את הגבולות . מנגנון הגנה שלי כיום (שלדעתי לא תפס ביטוי בעבר ) הוא להתקיף כמתקיפים אותי. לחצות לאחר את הגבול בחזרה. חישבו על זה : האם כשאנו מרגישים מאוימים אנו חייבים להתנפח ולאיים ולקוף בחזרה????? מי שחושב שכן שישאל את עצמו טוב טוב באילו מצבים. שכן אני בטוחה שישנם מצבים בהם זו השפה היחידה שאותה האדם השני מבין. אולם ישנם מצבים שניתן להיות אסטרטיבי ולשים גבול בלי לחצות את גבולות האחר ולפגוע בו. זה בעיניי חיזוק הגבולות שלך. זה בעיניי גורם לי להרגיש יותר ויותר חופשיה בעולם ומפחית את רמת החרדות שלי כול הזמן. גורם לי להרגיש את הכוח הפנימי שלי. זה מה שנקרא " בתוך הגבולות אתה יכול להרגיש חופשי" בעיניי . מתוך תחושת העצמיות הזו בעיניי ניתן באמת לאהוב . האם באמת נדמה לכם שניתן לאהוב מתוך חוסר הגבולות . חישבו שנית אם אכן זו אהבה אמיתית. אם זה מרגיש כאהבה . ולא כ"אהבה בשכל" אני עוד אפתח את זה. אבל לבינתיים . בואו נראה מה אתם חושביםעל התובנות שלי. (מה גם שאני קצת עייפה..:)) איזה כיף להיות מודעת , זה אכן משחרר. מאי.
 

November rain

New member
הכוונה לבית?

כי לבית יש הרגשת שייכות גבוהה ביותר, הגבולות שלו הם יותר של הגנה. מקום להרגיש בו בטוח, מקום לחזור אליו. ועל אף כל הגבולות שהוא מציב - מקום להתגעגע. גבולות הם הכרחיים, בן אדם בלי גבולות יאבד עצמו לדעת. צריך רק לדאוג שלא החברה היא שיוצרת לאדם את הגבולות, אלא שכל אחד מציב גבולות לעצמו, פועל לפי הערכים שלו, וזאת באמת הרגשת חופש חסרת גבולות - במסגרת הגבולות שהצבת לך, ללא שתרגיש בהם.
 
לא מסכימה איתך../images/Emo29.gif

בית הוא לא תמיד מקום להתגעגע אליו מקום להרגיש בו בטוחים אהובים
 

November rain

New member
לא תמיד, בדרך כלל ../images/Emo4.gif

ואגב, התכוונתי יותר להרגשה הפנימית כשאתה בבית, מאשר קשר עם המשפחה, להיות נאהב וכדומה, למרות שזה גם חלק.
 

איל באש

New member
היי מאי../images/Emo23.gif

תודה על השיתןף. הסיפור שלך מזכיר לי מצב בו אין גוף, שנולדת זכרת עדיין את המצב הזה בו אין בעצם גבולות, בו יש זרימה והרמוניה בין כולם. בטבעיות התנהגת כך, כי כך זכרת שטוב לך, אבל כאן בחיים בתוך גוף החוקים אחרים, הסתבר לך. בעצם פה יש מנגנוני הגנה, ופה יש פירושים שונים לגבול. פה יש גוף שהוא תבנית גבולית מאוד מאוד, ברורה מאוד מאוד, ומוצקה מאוד מאוד, ממש קשה לפספס את הגוף שלנו. ופה בעצם אנו עושים את התרגום של הרוח/הנשמה בחומר/הגוף. תחשבי על זה שבעצם את מאמינה באמת בהרמוניה וזרימה, ושבעצם אגו ואני לא ממש משנים לך. התבלבלת/שכחת/לא הבנת ,שפה זה שונה, וזה בסדר. אנחנו "טועים" ומעוותים רעיונות ובחירות כל הזמן. חלק גדול מרעיון ההתעוררות הוא להיזכר ברעיון המקורי, לפני הפירושים. חלק גדול מרעיון השינוי הוא להבין איך אנחנו מתיחסים לחיים ואיך אפשר להתיחס אחרת. אל תאבדי את היופי , ואל תאבדי את האמונות שלך בשל פירושים אלו ואחרים. את יכולה גם בעולם החומרי הזה, לחיות בהרמוניה, בזרימה , וללמוד שגבול אינו מגביל, ומסגרת אינה סוגרת, וזאת ללא מנגנוני הגנה, ללא מלחמתיות, וללא מאמץ. פשוט מהביטי בגוף שלך, הוא הגבול הכי ברור לעיין.
 

איל באש

New member
ועוד כמה מילים ../images/Emo140.gif

ויכול להיות בעצם שאת פשוט מסרבת להכיר בחיים בגוף, עצובה ומתאבלת על עצם היותך כאן בחיים. כועסת וממורמרת, ולא ממש אוהבת את מה שקורה לך. לכן גם לא ממש מעכלת את החיים הללו, לכן גם מתנהגת כנשמה ללא גוף,(אין גבולות, חצייצ גבולות, אין אופי) לכן גם נאחזת בזכרון של חיים אחרים.(הרמוניה, סמביוזה) זה ממש בסדר. אם את רואה את זה , את יכולה להבין מה את עושה לעצמך ולשנות. הרבה מאיתנו לא ממש מקבלים את החיים פה, להרבה מאיתנו עמוק עמוק בפנים קשה ורע פה. אנחנו לא מודים בזה, כי יש לנו מנגנון שיכנוע עצמי, ומנגנון הדחקה חזקים. מה שחשוב זה איך את מרגישה בחיים הללו: שיכת? אוהבת? מבסוטה? נהנית מכל דקה? שמחה? שלווה?
 

מ א י.

New member
תשובה לאייל

אני חושבת שאני אדם אופטימי יחסית לאחרים , מאד מתלהב מהחיים , ואפילו קצת פנטזיונרית לטובה. מאחר וכול זה הביא אותי למקומות טובים עד כה , אני מניחה שזה לטובה. אולם ,אני חושבת ובטוחה שככול שאלמד יותר על אסרטיביות ואיישם אותה גם אשיג יותר בעולם החומרי. ומאחר והעולם החומרי והרוחני קשורים זה בזה בקשר הדוק (בעיניי) גם הרוחני יותר יתפתח ככול שיקבל יותר ביטוי. הסיבה שכתבתי כול זאת היא יותר משום שאני חושבת שיש חוסר מודעות ענקית במיוחד בארץ שלנו ובאנשים שחיים בה לגבי גבולות . אנשים חוצים פה את הגבולות אחד לשני לדעתי יותר מבמקומות אחרים ואני חושבת שזה אכן מתבטא גם מהבחינה הפוליטית כמו בשאר הבחינות . תמיד אומרים שבארץ שלנו אנשים יותר מוחצנים .. מרשים לעצמם להיות חצופים .. ועוד משפטים , בעיניי להיות מוחצן זה דבר נהדר אבל נדמה לי שאנשים בארץ פורצים זה לזה את הגבולות יותר מבמקומות אחרים עד כדי שזה הפך להיות חלק סמוי בתרבות שלנו. אין לי מושג איך התחלתי לדבר על זה בכלל...(על הארץ שלנו..) אולי זה גם מוביל לחרדות שיש לאנשים כאן. מה אתה חושב?
 

ravitbz

New member
הכול בראש...

אני חייבת לציין שאני מסכימה עם כל דבר שנאמר, מאחר ואני גדלתי בדיוק באותה הצורה.... ובתכלס, הכול בראש....
 

ravitbz

New member
תודה רבה....

תודה, תודה..... העלת לי חיוך על הפנים.....
 

MiiiNi

New member
איך מצליחים לשמור על גבולות באהבה?!

קראתי מה שכתבת.. והכל באמת נורא טוב ויפה וזה באמת סיפור מרגש. אבל את קראת להודעה שלך: "על גבולות ואהבה" ולא הזכרת שומדבר לגבי זה. אני מסכימה איתך שכשעוברים את הגבולות מגיעים לשלב של פחדים ואני גם הגעתי לשלב של שבירה לגמרי, אבל מה זה אהבה עם גבולות1?!? הרי אחד הדברים הכי טובים באהבה זה השבירה של הגבולות...
 
למעלה