על אנשים ותיוגים

arana1

New member
על אנשים ותיוגים

ילדתי נסעה עם אימה לביקור,
לי יש פטור ממפגשים עם אנשים(איכסה,אנשים זה מה זה מגעיל),ולכן לא הייתי שם אבל היא סיפרה לה שכרגיל קצת התנפלו עליה שם(אולי בגלל שהילדה כנראה באמת נורא יםה) ומה שקרה זה שמישהי מקצועית ניסתה עליה את כל השטיקים שאמורים לדובב ילדים.
הילדה כמובן לא הגיבה,יש לה סטנדרטים גבוהים ולכן היא נפתחת רק מול התנהלות שמכבדת אותה,יצירתית,רגישה, מה שכמובן זיכה אותה מייד באבחנה של אילמות סלקטיבית.
והרי לכם כל תולדות האבחון האוטיסטי על רגל אחת.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא הבנתי- המישהי המקצועית עשתה לילדה איבחון בלי שאמה ביקשה זאת ממנה?

"יש בשכונה שלנו כמה אנשים שאין להם שום סיכוי לראות אותי מלפנים" (מי שמביט בי מאחור, הכבש ה16 )
 

arana1

New member
אנשים הרי עושים את זה כל הזמן

וזה לא העניין
העניין הוא דוגמה לאיך ולמה מצבים מתחילים להידרדר לתהום חסרת מוצא רק בגלל הפסקנות חסרת הרגישות של אנשים נורא טיפשים
כמו אנשי מקצוע למשל
 

schlomitsmile

Member
מנהל
חושבת שזה מתחבר לעניין המישהי המקצועית הזאת, היא כנראה מהסוג שבטוח שאנשי מקצוע הם חצי אלוהים, שהם יודעים על ילד/ה ועל טובתו/ה יותר מההורים,
ולכן הרשתה לעצמה "לאבחן" בלי שהתבקשה או הורשתה.
אלא אנשי המקצוע שמוציאים שם רע לאנשי המקצוע.
הם אלה שמלחיצים הורים עם חלונות הזדמנויות דמיוניים שעלולים להסגר להם על האצבעות אם לא ימהרו ו"יטפלו" בדיוק בדרך שאותם אנשי מקצוע מורים להם.
ואז מגיעים להדרדרות שדיברת עליה.
יש רבים מאד כמותה,
תודה לאל שיש גם כמה אחרים.
 

arana1

New member
במקרה שלי לא

כי אני בניגוד לכל ההורים האחרים כאן ממש לא סופר אנשי מקצוע מכל סוג שהוא
אבל רוב ההורים לוקחים דברים כאלה ללב וכשהם נתקלים ביותר ויותר הערות כאלה
גם במצבים לא פורמלים
הם חושבים שיש באמת מקום לדאגה ומתחילים את כל התהליכים שיהרסו את החיים של הילד שלהם לצמיתות

אני אדם שזוכר איך בילדותו נאלצתי כל הזמן לעמוד במצבים כמו שלה
ולכן אעשה ככל יכולתי לדאוג ולספק לה את ההגנה שלי לא רק שלא סופקה אלא דווקא ובדיוק ההפך
 
אתה מאוד צודק...

אני מרגישה כל הזמן בדיעבד אשמה שלא הגנתי על הבן שלי. שבזה נכשלתי כאמא שלא הקשבתי לו. אז הוא קטן ואני מקווה שלא אעשה את הטעות הזו שוב אבל זה לגמרי טעות שהורים עושים מתמימות, חוסר בטחון, חוסר ידע, חוסר מודעות עצמית ועוד לא מעט עניינים שקשורים להורה ואיך שהוא בעצמו.

העצוב הוא שכשהבן שלי היה במצוקה (טרם האבחון) לא רציתי לאבחן כלום כי הוא קטן רק ראיתי שהוא סובל, רציתי רק לעזור לו ולא נתנו לי...
הסבירו לי שחייבים אבחון כדי לדעת מה יש כדי לעזור לו....
ואז הוא היה במצוקה נוראית והגענו לאבחון אבל הכל יכל להפטר אם הייתי נפגשת עם איש מקצוע (היום אני מכירה כאלה) שמוכנים פשוט לעזור לילדים לפני שמתייגים אותם.

לא אומרת שלא צריך לתייג אבל ילדים מאוד קטנים ושבירים לא צריך בהכרח לטלטל.... לא מזמן נתתי לחברה שלומדת חינוך לקרוא שני דוחות של שני מטפלים שונים על הילד שלי ואי אפשר להאמין שמדברים על אותו ילד. את האחד הוא אוהב ומכבד ויש להם יחסים טובים והשני לא מכיר אותו בכלל כי כל פעם שהוא מתקרב הוא מתקפל. וככה גם הדוח נראה...
 

arana1

New member
לא מאשים,רק משתדל לא לחזור על הטעות שעשו בי

ברור לי שההורים שלי כמו הורים להרבה אוטיסטים היו עלים נידפים בסופה למרות המאמץ שלהם לתחזק פוזה יציבה
לא מאשים אותם בכלל
מאוד אהבתי ואוהב אותם
פשוט רואה את עצמי כמישהו שצריך להשתדל להיות חזק מהם
גם כי בגלל נסיבות רבות ושונות אני מסוגל ויודע מה שהם לא
מבחינתי דווקא כך אני מרצה אותם באמת

אין ספק שמטפלים לוקים אנושות בהבנת הסובייקטיביות המושרשת בעמדתם
וזה שהסביבה מזהה את תפישתם כאובייקטיבית ממש הכי לא עוזר לעניין
ולכן
לפחות בשנים הקרובות אין ברירה ונצטרך לנסות לשרוד גם בלעדיהם, או יותר נכון, אותם
 
למעלה