על אהבה וכסף....

Uza Girl

New member
על אהבה וכסף....

שלום, בן זוגי ואני בשנות ה-20 בחיינו, יחד מזה שנה וחצי מתוכה כשנה אנו גרים יחד. בימים האחרונים התעוררה אצלי שאלה והייתי שמחה לשמוע את דעתכם. אני מגדירה את עצמי כאדם לא חומרי באופן עקרוני. אני לא צריכה שיקנו לי מתנות יקרות ערך; פרח אחד תמיד עשה לי טוב הלב ולפעמים יותר מכל מכשיר משוכלל. כמו כן אני באה מבית שמעולם (טפו טפו טפו) לא חסר לי בו דבר, וגם בעיתות קשות יותר מבחינה כלכלית הוריי סייעו ועודם מסייעים. מאז היום הראשון שלנו יחד, הוא החליט שאנו נתחלק חצי חצי בכל דבר – ממסעדה או קפה, ועד טיולים ומלונות (כך למשל במלונות כל אחד משלם חצי חצי מכרטיס האשראי שלו) ובהמשך כמובן גם בחשבונות, סופר ושאר תשלומים. המשכורת של חברי כמעט כפולה (ביורו) משלי, כך שההוצאות על בילויי המותרות עליהם אני מוציאה בערך רבע ממשכורתי החודשית, ומהווים שמינית ממשכורתו שלו. למרות שתמיד בטוקבקים יש את הגברים החכמים שמתלוננים על הנשים הנצלניות, שרואות רק כסף מול עיניהן וכו' וכו', לפעמים אני מרגישה לא כל כך נוח במצבים האלה. ניסיתי לתקופה מסוימת לבקש ממנו שכשיוצאים למסעדה למשל, שפעם הוא ישלם ובפעם שאחרי אני – כי סה"כ התשלום ברוב המקומות פחות או יותר שווה, אך זה לא הצליח ליותר מפעמיים. כך זה היה בקשריי הקודמים, ואני חברתו השנייה כך שהוא לא ממש התנסה בנושא הזה. אני מרגישה שזה מרמז על קמצנות רגשית, שהרי גם במחמאות ומילים טובות הוא לא לארג' במיוחד. עם זאת, אני מאוד אוהבת אותו, והוא יודע לתת מחוות של אהבה ונותן לעתים פרחים ושאר מתנות יפות. יחד עם זאת לפעמים, אני מרגישה שהוא מנהל איתי "פנקסנות", הן במטלות הבית והן בתחום הכספי. אני פוחדת שעוד כמה שנים הוא גם יתחשבן איתי על מי קם בלילה אתמול, ועל כל אגורה. אני לא יודעת אם זה קשור אבל בעבר הוא ציין באוזניי שהוא חושב שיהיה לו קשה עם בת זוג שמרוויחה יותר ממנו........ השאלה הזו, כמו כל עיסוק בתחום הכספי בתחומים שבינו לבינה, גורמת לי להרגיש חומרנית, אבל אשמח לדעת איך נעשים הדברים אצל זוגות אחרים שמנהלים משק בית משותף (וכמובן, אשמח להתבדות כשתגידו שלי שהדברים הללו לא צריך לשנות לי כי אין בהם משמעות....). תודה רבה לכל המשיבים.
 

אשת אור

New member
כסף=שליטה

יקירה! מתוךמה שכתבת ניתן לראות שבן זוגך אינו רחב לב! אך הדבר העיקרי שעולה הוא הצורך שלו בשליטה! הוא נותן כשהוא רוצה ומתחשבן כשהוא רוצה! מה שמחזק את העיניין זו האמירה שלו בקשר לבת זוג שתרויח חותר ממנו-אז איך תהיה לו שליטה? אינך צריכה להרגיש חומרנית בזה שאת מבינה את חשיבות העיסוק בנושא הזה.לטאטא מתחת לשטיח לא יעשה טוב! חשוב שתיזמי שיחה מתוכננת ועיניינית כדי ללבן את העיניין.אם הקשר בינכם רציני ואת מדברת על העתיד-הייתי ממליצה לכם לפנות להנחייה זוגית . איה
 

chenby

New member
אני אומרת

כל עוד אתם לא נשואים, אל תיכנסי לו לכיס. כשאת אומרת שהוא מנהל פנקסנות, זוהי בדיוק פנקסנות שאת מנהלת. כבדי את הדרך שהוא ביקש לעצמו, ואם זה לא מתאים לך, אז תגידי לו מה את רוצה שיהיה. או שתמצאו את עמק השווה, או שלא, בכל מקרה אם מערכת היחסים טובה ובהמשך תוביל לחתונה, אזיי יהיה חשבון משותף והדברים יראו אחרת. אז כרגע, תתעסקי בחשבונות שלך ואם יקרות לך ההוצאות, תגידי לו, אני לא יוצאת היום, יקר לי. ותעמדי על שלך בכל מה שקשור לעסק שלך. מחשבות על איך ומה ואלו דפוסים אני רואה עכשיו שיתחזקו בהמשך - זוהי רק התעסקות שלך עם ספקולציות כי המציאות תמיד עולה על כל דמיון. אז תחזרי לכאן ועכשיו ותמצאי את הסיבות שאת מוקירה אותו ושהוא מעשיר את חייך , מתוך הגישה הזו, תוכלו להתעצם. בהנחה שאת מעוניינת להתעצם ולא להפרד. מה שתחליטי , שלך.
 

אייבורי

New member
בעיית התחשבות

ראשית תני לי להפריך את ההמצאה ההזויה שבה מחברים קמצנות כספית לקמצנות ריגשית, זאת המצאה של חמדניות. אתם זוג צעיר ובאמת אין סיבה שבן זוגך יממן אותך דווקא בעיני הוא עושה עימך חסד, מאחר ואינך תלויה בו כספית מאחר ואת שותפה מלאה להוצאות הרי את זכאית לגמרי לעמדה שווה. ואין זה קשור לכמה הוא מרוויח. הפתרון שלך לפעם את משלמת פעם הוא, איננו משנה דבר כלכלית אלא רק טכניקה חסרת תוחלת. הבעיה היא בעיית התחשבות, מאחר ואתם צעירים ואוהבים לבלות הרי התקציב שהוא מקצה לבילוי מהווה נטל גדול עליך. הפתרון הוא שיחה מנומסת שבו תסבירי שאין לך כוונות להוציא רבע משכורת על בילויים ואם מבלים את מבקשת התחשבות ובילוי בהוצאה נמוכה.
 

WM2

New member
לדעתי, זה רק סממן למה שיקרה בעתיד

בן אדם שמגלה סימני פנקסנות בשלב הזה של החיים, סביר להניח שזה יגדל לקמצנות אחרי כמה שנות נישואים (או חברות). אני לא זוכר שאי פעם היתה התחשבנות ביני לבין אישתי (אולי היו בעיות אחרות, אבל לא התחשבנות). מה יהיה שיהיה מצב כלכלי קשה , אז יתחילו ריבים על הבסיס הזה. לדעתי (ואני תומך בה) צריך להכות על הברזל בעודו חם, לדבר ולסגור את הנושא פעם אחת ולתמיד (אחרת החיים יהפכו לבלתי נסבלים).
 
על פניו נראה כמו מצב עוברי

של דיזסטר עתידי. אבל, בואי תחשבי מה באמת הכי מפריע? - העיסוק המתמיד שלו בחלוקה של 50:50, אגורה באגורה? - התובנה ש50 שלך הם למעשה רק 25 שלו, ואז אולי באופן לא מודע את בתחושה שאת 'שמה' יותר על הקשר איתו ממנו, למרות שנומינלית את שווה איתו בהוצאות? - התחושה שאולי מעיקה ש'כל אחד לעצמו' למרות שכביכול ביחד, יעני שאין 'באמת' חיבור <התמזגות לכדי 'אחד'> כפי שהיית רוצה? - שהוא כל כך עסוק בריש גלי ב'לא להיות מנוצל', או 'לא לצאת פרייר', כי הוא מרוויח פי שתיים יותר? - שערכך כל הזמן מוערך ומכומת דרך העיסוק בכסף? - עוד דברים שלא העליתי בדעתי שמקננים? יש דרכים להגיע לאיזון בין הצורך שלו 'לא לממן אותך, ולא לתת לך לנצל אותו' לבין הצורך שלך בביחדנס - קופה להוצאות משותפות, או סידור אחר של חלוקת הוצאות ביניכם. אבל כדי להציע פתרון שטוב לך בסופו של דבר, את צריכה להתפקס על החלק המפריע באמת. מה יתפתח בעתיד לא הכי משמעותי כרגע, כי זה הרבה מאוד תלוי בך, ובגישה שלך, המאזנת. בקבלה או אי קבלה של דרך ניהול זוגיות שהוא חותר אליה. הבעיה המרכזית כרגע היא מה זה עושה לך, 'התחשבנות' שלו בתנאיי אי שיוויון מוחץ ביניכם, ועד כמה זה מחליש אותך בתחושת הערך שלך <כי משם מתחילה כל הדררדרות פוטנציאלית>.
 
דווקא נכון בעיני

ואני לא חושבת שהעובדה שיש לך חבר "אמיד" יותר ממך צריכה לשנות משהו ברמת החיים שלך. את צריכה לחיות היום כמו שמאפשר לך התקציב שלך, ככה בדיור, ככה בהוצאות שוטפות וככה בבילויים. תפקידו של החבר הוא ליישר קו עם היכולת הכלכלית שלך ולא להעמיד אותך במצב לא נעים שאת מוציאה "בגללו" יותר ממה שאת באמת מסוגלת. כל זה כמובן נכון כל עוד אתם "רק" חברים, ברגע שמחליטים להתאחד ולהקים משפחה, הפרמטרים משתנים.
 

מלודי6

New member
שתי אפשרויות שקיימות לגביו:

1. מבחינתו, זאת צורת התנהלות תקינה וברורה שכך צריך להתקיים, כך הוא רגיל עד כה, וכל עוד לא מעלים בפניו צורך אחר, אז הוא לא מרגיש שום בעייתיות בכך. 2. הוא עדיין לא החליט לגביך לגבי העתיד ולכן הוא מתנהג בצורה כמותית. בנוגע לקמצנות הרגשית, אם היית אומרת כי הוא מקמץ גם במילים וגם במעשים, הייתי אומרת לך שתבחני את העניין טוב טוב אם זאת באמת קמצנות רגשית, אבל כיון שאת כותבת כי "הוא יודע לתת מחוות של אהבה ונותן לעתים פרחים ושאר מתנות יפות.", זה מערער את התאוריה שלך לגבי קמצנות רגשית. קמצנות רגשית זה משהו הרבה מעבר למה שאת מתארת. קמצנות רגשית יש במישהו שיש לו בעיה לאהוב, שהוא מפחד להתקרב, מפחד להתחייב, כי לרוב, משהו בעבר חסם אותו לכך. לא נראה לי שזה המצב אצלו. בכל אופן, 1. את צריכה לברר באם הוא מוכן לשנות את העניין לגבי הווה. את יכולה להגיד לו שעניין ה-50/50 מפריע לך, להעלות רעיונות חלופיים ולראות איך הוא מגיב, האם הוא מבין את מצוקתך ומנסה לבוא לקראת. אופציה אפשרית היא תשלום חלק יחסי מהמשכורת לקופת חשבונות, אבל איך שלא תסתכלי על זה, גם באופציה הזאת תהיה "התחשבנות" כי תחזוקת בית מצריכה גם התעסקות בכספים. אופציה נוספת היא לאחד חשבונות ואז כל העניין הזה נפתר, אבל לשם יישום זה נכנסים כבר מדדים אחרים שנובעים, בין היתר, מטיב הקשר שלכם. 2. את צריכה לברר לגבי מחשבותיו לעתיד. בירור זה עדיף ויתקיים באופן חלקי ומזדמן שלא בשיחה רצינית, כי היא עלולה להתנקז למקומות לא רצויים. עדיף והבירור יתקיים באופן עקיף כמשהו שנגזר מסרט, שיחה, בילוי או כל דבר שיש לו פתח לבירור דעותיו. ככה הסבירות היא שהוא ירגיש פחות לחץ, ויותר כמביע דעה. אחרי שתבררי כמה שיותר פרטים, אז תחליטי האם זה מתאים לך או לא, ומה את עושה עם העניין.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
על כסף ונוקשות

אין שום בעיה ב 50-50. זה נראה לי הדבר הכי נכון, כמובן, אם הוא מתאים לשני הצדדים. אני מכיר הרבה נשים (וגם כמה גברים) שמעדיפים 80-20, וגם זה לגיטימי, אם זה מתאים לשני הצדדים. מה שנראה לי טיפה בעייתי במצב שאת מתארת הוא הנוקשות בעניין. כלומר, אפשר להיות ב 50-50 אבל לא חייבים לספור כל שקל וכל אגורה. אפשר גם לעגל פינות מדי פעם. אז אולי זה מה שמטריד אותך, יותר מהכסף. יש מצב? לגבי זה שמשכורתו כפולה משלך: אמרו לך נכון. שימי גג להוצאות, ואל תוציאי יותר ממה שמתאים לך. הוא רוצה חצי חצי? שיחיה לפי הרמה שלך, לא שלו.
 
וואלה, היא נצלנית

ואם הם יתחתנו ויעשו ילדים והיא תהיה 9 חודשים בהריון, אתה תגיד שהוא נצלן? אתה רוצה שוויון בהכל? אין דבר כזה. או שתמציא לי גבר שיכול ללדת. תגובה לא רלוונטית ולא נכונה.
 
זה לא אומר כלום

כרגע עושה לו שכל לחלק את זה חצי חצי (אולי זו נקמתו בעם הפמיניסטיות, שרוצות חצי חצי עד שזה לא מתאים להן.) זה לא מעיד על כלום זה עוד דרך לחלק את העוגה ולהסדיר את נושא התשלום. לפני שהתחתנתי בעלי התעקש לשלם על כל החשבון כל הזמן, אני לא חושבת שזה מצביע על נדיבות רגשית. אם וכאשר תתחתנו החשבון יהיה משותף וזה יפתור את דילמת מי משלם. זה לא מה שמעסיק זוגות עם משק בית משותף.
 

Uza Girl

New member
תודה רבה לכולם!

אני מצטערת שלקח לי הרבה זמן להגיב לכל ההתייחסויות. אני שמחה לעדכן ששיחה נוספת עם הבחור (אחרי שנרגעו הרוחות) דווקא מאוד עזרה והמצב חזר לקדמותו, לפחות לעת עתה. הוא מבין את הבעייתיות ואני בהחלט רואה שהמצב השתפר. הוא מביע נכונות גדולה לתמוך ולעזור, וכבר לא "עושה לי נקיפות מצפון" אם ערב אחד אנחנו לא יוצאים לבלות או לא מטיילים כמו שתכננו. אני, מצדי, אולי צריכה שיהיה לי אכפת פחות אם אני עושה יותר או פחות בבית. זאת אומרת, אם יש פערים משמעותיים - אחד מבני הזוג עושה הכל והשני כלום - זו בעיה. אבל עכשיו הוא בדרך להבין שכל אחד עושה כמה שהוא יכול, וככה זה. חשבתי לוותר ולהמשיך הלאה, אבל אני חושבת שהקשר בינינו, על אף שכמו קשר אינו חף מבעיות, מאוד חזק וזו לא בעיה שתשבור אותנו. אני מאוד אוהבת אותו והטוב בקשר הזה עולה על הרע. למדתי גם שלא בכל פעם שיש בעיה צריך לשבור את הכלים. ההתמודדות הייתה קצת קשה, אבל זה עוד כלום כנראה לעומת מה שהחיים מזמנים.... תודה לכולם! בזכות ההודעה הזו התוודעתי אל הפורום וקיבלתי כמה עצות לא רעות בכלל (לא כולל: "אז זהו, שאת נצלנית"
).
 

WieEinEngel

New member
אותי באופן אישי הפנקסנות שלו מגעילה..

אני לא יודעת מה הדעה של כל מיני אנשים לגבי מי משלם וכמה אחוזים אבל אני יכולה להגיד לך ש"פנקסנות" כזאת מגעילה אותי ואני באופן אישי הייתי בורחת מקשר כזה. זה אגב דבר קטן כרגע שאני מאמינה שהוא דוגמית קטנה להתנהגות עתידית של בן זוגך בעתיד. יש מצב שמחכים לך חיים עם יצור קמצן, קטנוני ונודניק בכל מה שקשור להוצאות וכספים וקניות. אני באופן כללי קצת "Old Fashion" בעניין מי משלם. כן, אני מאילה שבהחלט מצפות שהגבר ישלם הכל. זה נראה לי הכי לא יפה והכי לא רומנטי להתחיל לנהל "פנקסנות" בין זוג. Sorry!.. אוקיי, יכול להיות שיהיה מצב שמישהו מזמין לצאת לשתות קפה או משהו ואז זאת סתם פגישה וכל אחד משלם על עצמו? -סבבה.. אבל כשזה משהו זוגי? -אההההההה.. לא נראה לי הכי רומנטי החצי חצי הזה בתשלום. זה לא עניין שאין לבחורה כסף.. זה פשוט לא ג'נטלמני, לא יפה.. לא יודעת, לא נתפס לי במוח..
 
למעלה