עליה לכיתה א'

[florentin]

שכחתי להוסיף -

במקומך, אם הייתי מחליטה בסופו של דבר להעלות, הייתי מלווה את זה באיזשהו טיפול או מעקב אחרי הצד הנפשי.

 

[דנירוני]

עליה לכיתה א'

הבן שלי יליד סוף דצמבר,קיבל זימון לרישום לבית הספר,
לדעת הגננת בשל מאוד קוגניטיבית(מבריק-כהגדרתה)לא בשל רגשית,
אני בכל מחיר לא מתכוונת להשאיר אותו בגן הזה.(הגננת לא טובה לו,למרות הוותק והנסיון שלה).
בסוף ינואר היא מגישה שאלון לשפ"ח בעניין,
מה ביכולתי לעשות(לא בוצעה תצפית על הילד הגננת רק סיפרה לפסיכולוגית הגן מה היא רואה,ולא ממש קיבלתי עדכו ן,כל השיחות נעשות על פתח הגן כשכל ההורים מאזינים)?
מי קובע לבסוף?
מה בעצם הנהלים(איבחון פרטי,ועדה)?
אשמח לתשובות מבעלי נסיון

 

[להעלות ליגה]

בסופו של דבר את קובעת

היא יכולה להמליץ יחד עם אנשי המקצוע ואת יכולה לקבל או לא את החלטתם
אם *את* לא רגועה את יכולה לעשות אבחון פרטי

 

[הפוך עם ראש כפול]

להתעקש! אם את מרגישה שהוא לא מוכן - אל תעלי גם הקטן שלי, יליד סוף אוקטובר, סופר מוכן מבחינה קוגניטיבית. ממש לא בשל מבחינה רגשית, ואין לי שום כוונה להעלות אותו לכיתה א'. הוא ממש צריך עוד שנה כדי "להתבשל". אם ירצו אבחון מוכנות פרטי, אני אעשה אבחון מוכנות פרטי, אין לי בעיה. מה שצריך. אבל אין לי כוונה להעלות. אם תהיה אסרטיבית בעניין, לא יוכלו להכריח אותך. מה גם שהגננת רואה איתך עין בעין, מה שמאוד יעזור לך.

 

[להעלות ליגה]

הבנת אותה הפוך

היא רוצה לעלות

 

[הפוך עם ראש כפול]

אוי נכון

כזאת סתומה אלוהים.....

 

[להעלות ליגה]

 

[MotheRonit]

חחחחחחח

 

[דנירוני]

אני רוצה להעלות

בכל מקרה לכאן ולכאן נראה לי שצריך לצאת למלחמה...גם אני אלך על אבחון פרטי כי בשפ"ח הגננת הותיקה בטח משפיעה,השאלה עד כמה מתחשבים בו_(ואני אקח את האכותי ביותר)....

 

[להעלות ליגה]

זאת לא כזאת מלחמה

הם יכולים לבדוק ולהמליץ
אבל את מחליטה
איבחון פרטי תעשי רק אם את לא רגועה

 

[דנירוני]

לא בדיוק מלחמה אבל....

לפי החוזר מנכ"ל של משרד החינוך זה נראה די מאיים,אולי שינו את זה והועדה קובעת ולהורים יש רק חוות דעת-מרכזית,אבל רק חוות דעת...
אני כבר לא יודעת...
אני בטוחה שהוא צריך לעלות,אינטואיציה פנימית+חוות דעת של מטפלת רגשית שעבדה איתו.
מותר לדבר עם הפסיכולוגית של העריה,?היא טרם צפתה בו,וההמלצה שלה היא ע"פ שמיעהה בלבד(דברים של הגננת)
מיותר לציין שאני והגננת לא ממש באותו ראש ...אנחנו לא ממש "כוס התה " אחת של השניה.

 

[yulilior]

לנו לא עשו שום מלחמה

עשו איבחון, המליצו להשאיר , אנחנו חתמנו על עליה וזהו.
מלחמה עושים במקרים מאוד מאוד קיצוניים. הפסיכולוגית שאבחנה את בני אמרה לנו שב 20 שנות עבודה היא התעקשה על השארות רק ב 2 מקרים וגם בהם בסופו של דבר ההורים "ניצחו".

 

[להעלות ליגה]

שוב

הם יכולים לבדוק ולהמליץ
אבל את מחליטה
איבחון פרטי תעשי רק אם את לא רגועה

 

[ayely33]

האם את בטוחה שהילד בשל לעלות לכיתה א'?

סוף דצמבר זה מאוד מאוד גבולי ולבנים במיוחד, האם הוא בשל לישיבה בכיתה, ללמידה, למטלות ולשיעורי בית, לשינוי העצום שיש בין המעבר מהגן לבית הספר וכו'? זה השיקול היחיד שצריך להיות לך, לעלות לכיתה א ,רק כי אין כימיה עם הגננת זה לא מספיק, את יכולה תמיד לבקש העברה לגן חובה אחר במקרה הצורך.
אבל אם את באמת מאמינה שעוד שנה בגן חובה לא תהיה משמעותית בשבילו ולא משנה באיזה גן הוא יהיה אז ההחלטה היא שלך, אף אחד לא יוכל לעצור זאת, יכולים רק להמליץ. בהצלחה

 

[דנירוני]

מוכנות לכיתה א'

אני בטוחה שמבחינה דידקטית-קוגניטיבית הוא מתאים,גם הגננת בטוחה בזאת.
לגבי הרגשי יש לי ספק ,בגלל זה אני שולחת אותו לאיבחון,לדעתי רגשי זאת לא סיבה מספיק טובה להשאיר אותו בגן כי יש ילדים יותר ילדותיים ממנו,והם כן עולים.
בכל זאת כיתה א' זה לא פוסט דוקטורט בהרווארד ,ורגשי זאת המצאה של השנים האחרונות,נראה לי שזה רק יחשל אותו ובגן שנה נוספת הוא ישתעמם.
אם באבחון יחליטו להשאיר אני לא אתעקש,אבל לגן חובה אחר אני יעביר בטוח...לא נראה לי שיעשו לי בעיות גם עם זה.

 

[tamamitt]

הי

אם תחושת הבטן שלך היא שעדיף להעלות אותו אז תעלי אותו. אם את חייבת לעשות איבחון, אז מצאי מאבחן שאת מאמינה
שיעזור לך להעלות אותו בשנה הבאה.
כל הזמן מדברים על הקושי הרגשי הגדול של עלייה לכיתה א.
זה אכן קושי גדול.
אבל מה לגבי הקושי של ילד מאוד חזק קוגניטיבית שעולה באיחור של שנה לכיתה א ואז משתגע משיעמום ומפריע?
טוב, לפחות אז לא ניתן להגיד - "אם היית משאירה אותו שנה נוספת בגן..."

 

[florentin]

תבררי מה הנוהל אצלכם

אצלנו בזמנו אם רצית להעלות יכולת. אבל אם רצית להשאיר עוד שנה - רק באישור השפ"ח, כי היה עומס בגנים.
מניחה שזה יכול להיות גם לכיוון השני, למרות שאם כבר קיבלת זימון לרישום - לכאורה לא אמורה להיות בעיה.
אגב, אני בניגוד אליך, ממש לא מזלזלת בצד הרגשי. הבן שלי היה מאוד בשל קוגניטיבית, ולא רגשית. השארנו שנה. היום הוא בב', ואני יכולה לומר שהעניינים הרגשיים לא היו פשוטים ורק התעצמו...
בקיצור - לא הייתי מזלזלת בזה.
יתכן שהגננת שלו היא סיבה לא להשאיר בסופו של דבר, אבל דווקא אצל ילדים חכמים במיוחד, הצד הרגשי הרבה פעמים בעייתי (כמו השהסבירה לי פסיכולוגית - הוא קולט הכל, זוכר הכל, מבין הכל, אבל אין לו כלים רגשיים להתמודד עם זה...).
בהצלחה

 

[דנירוני]

לפלורנטין

הילד שלי בדיוק כזה ,הוא חכם מאוד ויש פער די גדול(קוגניטבי מתאים בערך לגיל 7 מבחינת חשיבה לוגית אפילו יותר)מבחינה רגשית הוא ילדותי,וגם פרפקציוניסט וההתמודדות שלו עם כשלון היא לא כל כך טובה כרגע.בדרך כלל לפי מה שהבנתי גם אני ילדים מצטיינים/מחוננים/בעלי אייקיו גבוה מהממוצע נוטים להיות רגישים יותר (וילדותיים לגילם)מהסיבות שציינת ...
אשמח לשמוע איך הילד היסתדר בשנה נוסםפת של גן מבחינת הרצון והשאיפה ללמוד ולדעת,ואיך הוא קיבל את העובדה שהחברים כבר בבית הספר ולומדים?(פה אני חושבת שתהיה לי בעיה גדולה)

 

[florentin]

הי

אז ככה -
במקרה שלנו אחת הסיבות שהחלטנו להשאיר בגן הייתה שסמכנו מאוד על הגננת, שהיא תדע לאתגר אותו ולקדם אותו בצד הקוגניטיבי, וגם לחזק את הצדדים האחרים (אצלנו יש קושי גרפומוטורי מאוד משמעותי...). זה גם דובר בפירוש בינינו ולבינה וגם עם הפסיכולוגית של הגן. בגדול יכולה להעיד, שאני לא סומכת על המסגרת החינוכית שתאתגר - ודואגת להעשרה בבית... למרות שעד היום המסגרות בהחלט נתנו לו להתקדם ולנצל את היכולות שלו.
צריך לזכור, שעבור הילדים האלה, העניינים החברתיים, ההתמודדויות הרגשיות וכו' - הם מאמץ רציני. זה לא שהילד יושב בגן ומשתעמם 6 שעות ביום... כן חשוב שהגננת תהיה מדועת ליכולות שלו, ולצורך לאתגר אותו ולהעשיר אותו.
לגבי החברים - אצלנו מראש שמרנו את האופציה פתוחה ולא הבטחנו לו שהוא עולה. ההסבר היה כמובן הגיל (הוא יליד סוף ספטמבר), והיו גם ילדים אחרים בגן שלא עלו (כדאי לשאול את הגננת אם היא יודעת אם יש ילדים שמתוכננים להישאר שנה נוספת). בכל אופן - לא זוכרת שמבחינתו זה היה עניין גדול - אתה צעיר יותר, ותעלה בשנה הבאה.
כמובן שצריך לדבר על זה מראש, לטפטף בעדינות ולאט לאט להרגיל אותו לרעיון (כשתהיו שלמים עם עצמכם). אצלנו גם הדגשנו את זה שהוא יהיה מהבוגרים, שהוא יעזור לקלוט את הצעירים וכו'. גם הגננת שיתפה עם זה פעולה ונתנה לו "תפקידים" כשהוא היה בוגר.

אגב, בעיני לבנים עדיף להיות גדולים יותר. גם כי גודל פיזי, מאוד נחשב אצלם, וגם כי בכל מקרה יש שנים שהם מגיעים לבנות לפופיק... אז אם הוא עוד צעיר במיוחד, ולא מאוד גדול פיזית - זה בהחלט שיקול בעיני.

כאמור, בכל מקרה - גם אם תחליטו להעלות וגם אם לא, אולי שווה לשקול טיפול רגשי כדי לחזק אותו. בגיל הזה עובדים "בעקיפין" - טיפול באמנות, או בתנועה וכו'. צריך למצוא מטפל טוב ומומלץ (התחום פחות משנה לטעמי). זה יכולה להיות סדרה של כמה פגישות או טיפול קבוצתי אפילו. תלוי בילד, במטפל ובכם. תחשבו על זה.
בהצלחה!

 

[florentin]

רק עכשיו ראיתי מה שכתבת למטה

תתעלמי מהפסקה האחרונה...