"עליהום הנקה"

"עליהום הנקה"

שלום לכולן,
אני אמא לילדה בת חודש ומניקה הנקה מלאה.
כבר מההריון ידעתי שאני מאוד רוצה להניק ולא אוותר על זה.
זה לא היה פשוט ולקח זמן.
יועצת הנקה הגיע לביתי פעמיים.
שבועיים שאבתי.
והיום מניקה הנקה מלאה. הילדה לא מוכנה להכניס לפיה מוצץ או בקבוק (גם לא שאוב).

אני מרגישה שאם היינו לבד בעולם אני הילדה והמטרנה (או כל תמ"ל אחר) הייתי לוקחת את זה בשתי ידיים ונותנת בקבוקים.
מרגיש לי אבל אני לא הכי בטוחה בזה שהעליהום הזה השפיע עלי. (את מניקה??/ אל תגידי לי שאת לא מניקה וכו).
אומנם לא נראה לי שאני מניקה רק בשביל זה. אם כי זה קצת עושה לי את זה שכששואלים אותי אני אומרת שכן וכשאני אצל חמותי יש סיבה מצויינת לברוח לחדר כל פעם לאיזה חצי שעה.

חברות שלי שמניקות אומרות לי שזה ממש כיף להניק.
את האמת יש את הפעמים שמוצאת שזה כיף ויש את אלה שלא. מחכה לרגע שזה יהיה רק כיף... אם יש כזה.

כיוונתי הודעה למשהו אחר ויצאה לי הודעה אחרת. אבל לא משנה. העלתי את הנושא.
בטוחה שיהיו תגובות שיגידו לי לא להניק או לעשות מה שאני רוצה. זה לא כזה יעזור... היו לי רגע שבירה ובכל זאת בחרתי לא לוותר. והמשכתי להניק. וגם הילדה בחרה בשבילי.. לא משנה מה אני עושה היא לא מוכנה לקחת מוצץ או בקבוק (שאוב).

הדבר הכי מתסכל שזה מגביל ביציאה.. וקשה להניק בחוץ.
יש לי סינר הנקה אבל זה קצת מסורבל להניק איתו ותמיד יש את הפחד שציץ יציץ.

זהו,
פרקתי..
ממשיכה להניק כי החיים מובילים אותי לזה ולא יכולה לוותר על זה. יהיה לי ריגשות אשם שאני איתה בבית ומכריחה אותה לקחת בקבוק.

אשמח לשמוע מכן מי מניקה, מי הניקה, (ולמה הפסיקה) ומי לא. ונימוקים התקבלו בברכה.
 
כל כך מבינה אותך...

גם לי הייתה תחושה כזו של עליהום רק שאני - שלא כמוך הפסקתי להניק...
מתישהו באמצע הדרך, הפסקתי להניק ולא כי רציתי...כי נמשכתי לשם ועד היום אני מצטערת שלא הקשבתי לאינסטינקטים שלי!

כשהיא הייתה בת חודשיים בערך, אמרו לי שהיא בוכה כי היא רעבה. ואני אמא טריה וחדשה בעניין הקשבתי. הקשבתי לכל אלה שלא מבינים שאמרו לי לתת לה בקבוק אחרי כל הנקה כולל הרופאה. מה שלא ידעתי זה שבבקבוק יותר נוח וקל להם מה שיצר תגובת שרשרת: היא לא ינקה טוב (כי היא ידעה שמחכה לה בקבוק) ולא רוקנה את השד - השד ייצר פחות חלב ועם כל זה חזרתי ללימודים פעמיים בשבוע כך שגם בזמן שהיא לא הייתה איתי היא לא ינקה בכלל מה שבכלל הרגיל אותה לבקבוק ועם הזמן כבר לא היה מה לשאוב והיא אפילו הפסיקה לינוק בלילה כך שיצא מצב אחרי 2 יועצות הנקה, 3 מכונות שאיבה, כדורי חילבה ושעות על גבי שעות של ניסיונות שאיבה (30 ML בחצי שעה) החלטתי שדי!!!
דיי, ולא מעניין אותי כל אלה ששואלים אותי אם אני מניקה ולמה אני מניקה ולמה לא ניסיתי את השיטה הזו והזו ועוד פניני חוכמה....

בהתחלה היה לי ממש קשה ומודה שגם היום מבאס אותי להגיד שהנקתי עד גיל 5 חודשים...אבל, מה לעשות. זו המציאות...

שורה תחתונה, גם אם את מניקה וגם אם לא, תמיד יגידו לך משהו על זה. בדיוק כמו שאנשים מרגישים חופשי לשם לך יד על הבטן...
אז - אם תמשיכי להניק ואם לא, זה שלך! זו הזכות שלך להניק וזו הזכות שלך לא להניק. ולכל אלה, הנשמות הטובות שדואגות לבריאות ילדך, תגידי להם שיתנו לך את הכתובת ותשלחי להם דו"ח שנתי מהרופא
 

AlicePJ

New member
מבינה לגמרי

אם זה מנחם, את מאוד קרובה לנקודה שבה זה יהפוך להרבה יותר קל. מסביבות גיל חודש וחצי, אחרי קפיצת הגדילה של הגיל הזה, ההנקות הופכות להיות יותר קצרות (אצל רוב התינוקות), יותר יעילות, והם מתחילים לפתוח יותר ויותר פערים.
מוצץ לא מומלץ לתת לתינוקות יונקים לפני גיל חודש וחצי, וכך גם בקבוק, כך שאין לך מה לדאוג. חכי עוד שבועיים ואז תנסי. בהתחלה יכול להיות שתצטרכי לעמוד לידו עם המוצץ ולהחזיק לו אותו (בזהירות כמובן) עד שיתרגל עם הפה שלו לתנועה, ואז זה כבר יהיה יותר קל. אותו דבר עם בקבוק, פשוט לתת לזה זמן ולקרוא את כל הטיפים שיש באינטרנט על זה, והכל יסתדר בסופו של דבר. עוד חודש את תרגישי ממש אחרת. וגם להניק בחוץ יהיה יותר קל, עם או בלי סינור הנקה, מה שתחליטי.
אם התינוקת שלך מוכנה לינוק, יונקת טוב, עולה טוב במשקל וכו' - אני הייתי ממשיכה להניק, ומגיל חודש וחצי או חודשיים חוזרת לנסות מוצצים ובקבוקים לפי כל הטיפים שתוכלי למצוא, עד שתצליחי.
 

michal@gal

Active member
מנהל
למה עליהום?

כשהיית בהריון רצית להניק ועכשיו השקעת מאמץ והצלחת.
&nbsp
את נמצאת עכשיו בשלב קשה. את רק לומדת להיות אמא וחלק מהלימודים הזה הוא ללמוד "לתפעל" את ההנקה כך שיהיה קל ופשוט.
עוד ממש קצת, בדרך כלל לקראת גיל 6 שבועות, האמהות נכנסת לשיגרה וגם ההנקה נעשית פשוטה וקלה יותר.
זה השלב שבו מתחילים להנות מהעובדה שכשאת יוצאת עם התינוקת מהבית את לא צריכה לקחת בקבוקים, מים רתוחים וקופסאת תמ"ל.
&nbsp
ממליצה להמשיך עוד 2-3 שבועות ולראות אם ההנאה מההנקה מגיעה.
תמיד תוכלי להפסיק בהמשך אם תראי שאת מעדיפה בקבוקים.
 

MotheRonit

New member
על כל בחירה בהורות יעשו את זה

למה בעגלה? למה במנשא?
למה מניקה? למה פורמולה?
למה בחדר? למה לינה משותפת?
ולמה למה למה למה
תגידי "באיזו שעה אתה רוצה להיות תורן ולקום (מה? למה?) כי היה נדמה לי שגם אתה רוצה להיות הורה שלו"
חאלס. שיוציאו את האף מההחלטות שלך. וכל עוד הם לא חולקים בהוצאה הכספית ובלילות ללא שינה אין להם זכות דיבור.
 
זה באמת הולך ומשתפר

ההתחלה אצלנו הייתה איומה. אבל לקראת גיל 3 חודשים הכל זרם ובאמת הפך לכייף. אין שום בעיה עם סינור הנקה. אחרי כמה פעמים את תתרגלי וכבר לא תהיי מוטרדת.
 
אצלי ההתחלה הייתה קשה

שאבתי, השתמשתי בפטמת סיליקון, בקרח, כל דבר - עד שידידה (למען האמת, ידיד שהוא בעלה) לימדו אותי לחבר את התינוקת כמו שצריך. כמו שכתוב מעליי, רק אחרי שלושה-ארבעה חודשים זה התחיל לזרום והפסיקו הפצעים וכו'. בילדה השנייה הלך חלק - אבל היא לא הסכימה שאכסה לה את הראש אז הפסקתי עם הכיסוי. בשלישית, שהגיעה כשש שנים אחרי הראשונה, כבר ידעתי מה עושים אבל הגוף קצת שכח, חשוב לקח משהו כמו שלושה-ארבעה חודשים עד שזה הסתדר.
אבל בסופו של דבר את שתי הראשונות הנקתי שנה ואחד-עשר חודשים, והשלישית בת שנה ושמונה חודשים ועדיין יונקת. אחרי שזה מסתדר זה מאוד נוח ותורם לחיבור עם הילדה, ואם רוצים לשלב בקבוק - אפשר. אנחנו שילבנו עם הגדולה, מגיל שלושה חודשים. כדי לעשות את זה בהתחלה בעלי וחמותי נתנו כשאני לא בחדר, ורק אחרי כמה שבועות היא הסכימה לקחת בקבוק גם ממני - אבל זה בהחלט אפשרי.
 
זה באמת משתפר...

אצל הראשונה שלי ההתחלה היתה מאוד קשה, בעיקר כי לא ידעתי למה לצפות ונלחצתי כשלא הצליח על ההתחלה, וגם היא היתה תינוקת לא קלה שכל הזמן בכתה ... אז לא ממש נהנתי מההנקה אצלה.
עכשיו עם הקטנה שלי אני חווה סוג של תיקון - הכל זרם מההתחלה.
אבל עדיין אני חייבת להגיד שאני לא מרגישה שההנקה היא איזה כייף גדול או משהו כזה. בעיקר הגעתי לשלב (היא בת 5 חודשים) שההנקה יותר קלה מהאלטרנטיבה (הרתחת בקבוקים, לחמם מים וכו').
לגבי הנקה בחוץ- עם הזמן מצאתי מה מתאים לי- אני פחות מתחברת להנקה "במרחב החופשי" ובאופן אישי אני בדר"כ מעדיפה להיכנס לאוטו או לשירותים כדי להניק.
מה שגורם לי להמשיך עם ההנקה זה שאני מאמינה שככה אני נותנת לבת שלי את ההכי טוב וגם, כאמור, שבאיזשהו שלב זה הופך להיות יותר קל לתפעול מבקבוקים.
 
ודרך אגב אני מאוד מתחברת

למה שכתבת על העליהום של ההנקה...
אני ממש זוכרת כשהגדולה שלי נולדה שלא היה בן אדם אחד שדיבר איתי ולא שאל אם אני מניקה (אפילו גברים...) וזה היה נראה לי ממש לא במקום.
אבל אם תמשיכי להניק את תגלי שבסביבות גיל חצי שנה ואילך העליהום מתחלש ואת תקבלי הרבה שאלות של "מה את עדיין מניקה?" ו"מתי את מתכוונת להפסיק?" שהם מעצבנות אפילו יותר...
 

yoolyul

New member
לא הבנתי למה את מכריחה אותה לקחת בקבוק?

יכולה לכתוב לך את הזוית שלי:
מניקה כבר שנה וחודשיים, תינוקת שמעולם לא שתתה מבקבוק ולא לקחה מוצץ.
אני מניקה לא כי זה כיף, נדירות הפעמים שהרגשתי כיף, אם להיות כנה. אני מניקה כי אני מאמינה שזה מה שאני צריכה לעשות כאמא של התינוקת הזו. כמו שאני מחליפה לה חיתולים וזה בכלל לא שאלה (גם בחוץ, אפילו שלפעמים זה ממש לא נוח) אז ככה גם ההנקה. ברור שאם ההנקה לא היתה מסתדרת הייתי שמחה מאוד שקיים בעולמנו תמ"ל וזה נראה לי פתרון לא רע בכלל. אבל ההנקה כן הסתדרה ואני מאמינה בהנקה, מאמינה שזה הדבר הטוב ביותר שאני יכולה לתת לתינוקת שלי, מבחינת הזנה, מערכת חיסונית וכו' וכו' אז אני עושה את זה. וכן, זו הקרבה רצינית, אבל היא זמנית והיא תעבור בקרוב. מה זה שנה וכמה חודשים לעומת חיים שלמים?
ברור שזה לא מתאים לכל הנשים, כל אחת מוצאת מה שמתאים לה. ואין לי שמץ של ביקורת על אף אחת ועל אף פתרון, להיות אמא זה קשה, בעיקר בעולמנו שדורש להיות אמא מושלמת וגם לעבוד וגם להיות בת זוג וגם להיראות טוב וגם להתפתח אישית וכו' וכו' אני חושבת שכל אחת צריכה פשוט למצוא את הפתרון שהכי מתאים לה וגורם לה לשקט נפשי וללכת איתו...
תמיד יהיו דעות אחרות (מה אני לא שומעת בוקר וערב כמה אני פסיכית שכבר יותר משנה לא יצאתי ליותר משעתיים מהבית לבד?? כל הזמן...) והחוכמה היא לפלס את דרכנו האימהית, כל דרך שנבחר, בשלמות ורוגע (עד כמה שניתן, אין ספק שקל מאוד להתערער, אני עצמי מזכירה את זה לעצמי בוקר וערב בערך).

בהצלחה בכל מה שתבחרי!
 

עקשנית25

New member
הגיע הזמן עכשיו כשאת אמא...

שתהיי אמא ותילחמי על מה שאת חושבת ומאמינה שטוב לך ולה.
&nbsp
בחיאת, כל פעם שיגידו משו את תתקפלי?
המשמעות בעיני של להפוך לאם היא גם ללכת נגד הזרם ולהילחם על מה שאת מאמינה בשבילם.
&nbsp
אני מניקה שנה וחודש כבר, הלך בקלות לגמרי, גם בקבוקים עם שאוב או מטרנה הוא קיבל מגיל אפס.
לא איכפת לי מה אחרות עושות. דווקא עכשיו אני שומעת הרבה זלזול בהחלטה להניק ילד גדול ;)
&nbsp
אני שמה פס. אחד גדול. הוא מת על זה, נרגע מזה, נרדם מזה. מכור.
עליי לפעמים זה מעיק, לפעמים החיבור האולטימטיבי וכל הזמן הרגש משתנה.
&nbsp
תעשי מה שבא לך. זו דעתי. מה כבר יכול לקרות?
&nbsp
 
אני מניקה עדיין

בסה"כ הנקתי תמיד לתקופות ארוכות ( 3 ילדים).
למה? כי זה הכי טבעי בעיני, חיבור טהור, האוכל האולטימטיבי בשביל תינוקות. פלא הבריאה.
זה נעים לי ומרגש אותי. וכל שאר הדברים שקשורים בכיווץ הרחם, חיסכון כספי וכדומה זה בונוס.
ההתחלה לא תמיד קלה אבל בעיני זה באמת מדהים, לא חוויה שהייתי רוצה להחמיץ ומשהו שכרגע קשה לי מאוד לחשוב שתכף יגמר...
הנקתי בכל מקום עם סינר הנקה. זה עניין של מיומנות... ממליצה לך לנסות לא להרים חולצה אלא להזיז את החולצה מלמעלה. זה הרבה יותר נוח ופחות חושפני. זה באמת מגביל ביציאה. בילדה השניה כבר התחלתי לזרום יותר ופשוט ללכת איתה...
בהצלחה רבה ומזל טוב, מקווה שעם הזמן תתחברי יותר .
 

pinprick

New member
לא כותבת כאן כמעט אבל ממש רציתי לומר לך משהו..

קודם כל, כל הכבוד על ההתמדה!זה באמת לא פשוט.
אני מניקה בן שנה ו7, הוא מעולם לא לקח תמ"ל. בשלב מסויים כן נתתי שאוב בבקבוק בשביל קצת חופש..בגיל 3 חודשים הוא לקח, ואח"כ בגיל חצי שנה כבר לא אבל אחרי תקופת הסתגלות קצרה (ושביתת רעב ליומיים) הוא הסכים בשמחה.
&nbsp
זה באמת הופך להיות כיפי בשלב מסויים- ההנקות מתקצרות (היניקה יעילה יותר וההנקה לוקחת פחות זמן), הכמויות מתאזנות ונוצר חלב בעיקר בהנקה (ואז אין את תחושת הכובד בחזה. זה לפעמים שלב שיש בו הרגשה כאילו "נגמר החלב"..לא לחשוש. להמשיך לאכול טוב ולנוח טוב ולהאמין שיש לך את כל מה שהוא צריך). בשלב מסויים כבר לא כזה קריטי עניין הצדדים, ואיכשהו הכל נהיה טבעי יותר.
בנוסף, שני דברים שממש הקלו עלי- התנוחה כבר פחות משנה- אם בהתחלה הייתי צריכה להחזיק אותו בתנוחה מסויימת כדי שינק טוב ולא יפצע אותי, בשלב מסויים אפשר להניק בכל תנוחה בערך..זה הרבה יותר נוח. דבר שני- הראש שלו גדל והציצי קטן, בשילוב עםהשינוי בתנוחה זה מאוד הקל על הנקה בחוץ, אפשר לחשוף רק קצה פטמה וזה מספיק, ומוסתר ע"י הראש שלו. בשלב הזה הפסקתי ללכת לחדר להניק או לכסות ובאמת לא רואים כלום (אנשים סביבי בכלל לא קלטו שאני מניקה).
אגב, גופיית ספגטי מתחת לחולצה מאוד עזרה לי בהנקה בחוץ כבר מההתחלה- הגופייה יורדת מתחת לשד, והחולצה עולה מעל. ככה חושפים ממש מינימום ואפשר לכסות במהירות, וגם הבטן והגב לא חשופים.
&nbsp
ועוד דבר- ממליצה לך לקרוא חומרים שונים על יתרונות ההנקה. אותי זה חיזק.
בהצלחה!
 

Et tu Brute

New member
בחיי שלא הבנתי כלום


כדאי לך לוודא עם עצמך אם את רוצה להניק או לא. אם כן, תמשיכי. אם לא, תפסיקי. כן, זה עד כדי כך פשוט.
אם את רוצה לקרוא חומר בנושא ויש לך ידע טוב באנגלית, אני ממליצה ללכת לאתרים אקדמיים ולקרוא מחקרים על הנקה. לא בלוגים על מחקרים, לא כתבות שמתמצתות מחקרים, לא אתרים של יועצות הנקה/חברות לייצור תמ"ל. את המחקרים עצמם.
&nbsp
באופן אישי: אני הנקתי הנקה מלאה במשך חודש. ואז התחלתי להוסיף בקבוקים בהדרגה, מתישהו לקראת גיל חמישה חודשים הפסקתי לגמרי. את התינוק הבא, אם יהיה, לא נראה לי שאניק כלל, אבל עוד חזון למועד
.
 

megalodon

New member
קודם כל תרגעי!

את בסה"כ חודש אחרי לידה... כל ההורמונים כל הרגשות השינוי כל כך גדול וצריך לתפקד ב100% כימישהו צריך אותך...
כשהגדולה שלי נולדה היה לי כל כך קשה להניק אותה שהגעתי למצב שכל ערב אמרתי לעצמי שזהו זה היום האחרון שהנקתי בו אני אניק רק עוד את הלילה ומחר עוברת לבקבוקים... וכל בוקר הייתי קמה ואומרת לעצמי נו טוב אני אנסה רק הנקה אחת ואז רק עוד אחת וכן הלאה... לקח לי חודשיים וחצי לקום בוקר אחד ולהבין שבעצם אני פתאום כבר לא סובלת מההנקה אלא סתם קצת לא נינוחה עד שבסוף אחרי עוד חודש או חודשיים גיליתי שאני בעצם נהנית...

מה אני מנסה להגיד לך - קודם כל לא חייבים כלום ושכולם יקפצו - תעשי מה שטוב לך.
דבר שני - זה לוקח זמן זה לא תמיד קל מהשניה הראשונה ולכן תתמודי בצעדים קטנים - כל פעם הנקה אחצ לא צריך לקבל החלטות גדולות גורליות סופניות - כל פעם תקבלי החלטה לגבי ההנקה הקרובה.
דבר שלישי - לגבי יציאה מהבית גם לי היה קשה בהתחלה, גיליתי שאיבדתי את הבושה ולא מעניין אותי אם רואים לי קצת את הציצי - אם זה מרגש מישהו שיתפוצץ... וחוץ מזה הבת שלי שנאה סינרי הנקה ולכן מה שעשיתי היה או להתיישב עם הגב לאנשים - פונה לקיר וכו ומניקה בלי כיסוי או להכנס לתאי הלבשה בחנויותשם את יכולה גם להוריד חולצה ותראי לי חנות שתוציא אישה מניקה מתא הלבשה... למדתי להכנס לתאי הלבשה בחנויות שמוכרות חזיות... פלוס מיפיתי חדרי הנקה בקניונים או חנויות כמו שילב וכזה - והיום זה כבר הרבה יותר נפוץ
דבר רביעי - פורום הנקה - בזמנו נעזרתי בטמקא אבל גם כאן בתפוז יש פורום מקסים עם נשים תומכות - כתבתי שם התייעצתי קראתי ולמדתי המון וזה גם נורא מקל לשמוע שעוד נשי נתקלות בקשיים שאת נתקלת בהן אני יודעת שצרת רבים - נחמת טפשים אז אולי אני טפשה אבל לי זה עזר....
דבר חמישי - ברוכה הבאה לעולם ההורות - העולם בו כולם יודעים יותר טוב ממך ויטרחו להעיר לך בכל הזדמנות - מעכשיו תקבלי החלטה שאת משתינה על כולם בקשת ותדבקי בזה אחרת תסבלי מאוד

בהצלחה וקחי את זה בקלות
 
זה לא רק ההנקה
בכל נקודה בהורות שלך יהיה מישהו שיהיה לו משהו להגיד על מה שאת עושה ועל הדרך שבה את מגדלת את הילדה שלך. לפעמים זו תהיה סתם מישהי אקראית שתפגשי באמצע הקנייה בסופר, לפעמים זאת תהיה אמא שלך, לפעמים חמותך, לפעמים הגננת, לפעמים חברות, לפעמים סתם אמהות בגינה...
אי אפשר לגדל ילד על בסיס מה שמישהו אחר חושב/אומר/מאמין. תהיי את האמא הכי טובה שאת יכולה להיות עבור הבת שלך, וזה יהיה הכי טוב בשבילה. תעשי מה שאת מאמינה בו באמת (ולא מה שאמרו לך) ומה שמתאים לך. תעשי את מה שיגרום לך להיות האמא הכי שפויה והכי רגועה שאת יכולה להיות ואל תכריחי את עצמך לעשות דברים שפוגעים בך או שלא מתאימים לך רק כי מישהו אמר שככה זה צריך להיות.
ההנקה היא נפלאה, היא בריאה לילד, יש לה יתרונות תזונתיים ויתרונות רגשיים מופלאים. אבל אם היא גורמת לך לתחושות לא טובות, אם את מרגישה שאת מאבדת את עצמך, אם את מרגישה שאת נאבקת והמאבק הזה מתיש אותך מדי - אז תוותרי על זה גם אם הסביבה חושבת שעדיף להניק.
אני אתן לך דוגמא אחרת (שבעוד כמה חודשים תצטרכי להתמודד איתה) - טלויזיה. גם זה נושא שיש בו קונצנזוס שטלויזיה בגיל הרך היא איומה ונוראית (אפילו יותר מתמ"ל
). אבל האמת היא, שאם 10 דקות שהילדים שלך יראו טלויזיה ויאפשרו לך לשתות כוס קפה בנחת ולקבל אח"כ אמא שפויה, ולא אמא עצבנית שמהשנייה שהיא התעוררה בבוקר אין לה שנייה לעצמה - אז אני "קונה" את הטלויזיה ולוקחת אותה ב-2 ידיים.
מה שבעצם אני מנסה להגיד - תהיי מי שאת. תחשבי מה מתאים לך ואיזו אמא את רוצה להיות. מה חשוב לך בהורות ומה הקוים האדומים שלך. תקשיבי לעצמך. תקשיבי לבת שלך. תמצאי את הדרך שמתאימה לשתיכן ותלכי בה. גם אם יגידו לך שאת טועה, גם אם ירימו גבה, גם אם ידברו עליך מאחורי הגב. תאמיני בעצמך. את האמא הכי טובה שיכולה להיות לבת שלך, בין אם את מניקה אותה ובין אם לא.
 
תגובה קצת אחרת

אני לא מניקה, לא הנקתי ויותר מזה אפילו לא ניסיתי.
כן, זה הדבר הכי טוב לתינוק שלך, אין כמו חלב אם וכו' וכו' אבל בעיני לא פחות חשוב להיות אמא מאושרת
אמא טובה היא אמא שטוב לה! על כל בחירה שלא תהיה
לכן, אני כבן אדם שיודע מאוד מה הוא רוצה, הלכתי עם הבחירה שלי לא להניק.
כן, ניסו לשכנע אותי, רוב החברות מסביבי מניקות ועדיין, אני נותנת בקבוק
אני שלמה עם הבחירה שלי, נותנת את הכי טוב שאני יכולה לבן שלי והכי חשוב לא מתביישת שלא מניקה.
זו באמת לא בושה!

אם את אוהבת את זה וזה זורם לך, תמשיכי אבל אם לא, תשתדלי שאף אחד לא ישפיע עלייך, אלא תחליטי מה טוב לך
בהצלחה
 
למעלה